ליארצייט של רבי אהרן מבעלזא – כ"א אב
במה היה שקוע רבי אהרן באמצע טיפול רפואי?
רבי אהרן רוקח האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלזא, שיקם את חסידות בעלזא אחרי השואה בארץ ישראל, בכמה מקומות: בתחילה בתל אביב, ואח"כ בירושלים בני ברק וחיפה, והיום נקראים ע"ש רחוב קדושת אהרן בקרית בעלזא בירושלים ובבית שמש, וכן רחוב האדמו"ר מבעלזא בב"ב, וישיבת 'ברכת אהרן' ו'קדושת אהרן' ו'פאר אהרן'.
ייחודו – לשמוע רק טוב על כל יהודי
לרבי אהרן היתה אהבת ישראל מיוחדת, שהתבטא בכך שרצה לשמוע ולהשמיע רק טוב על כל יהודי, ולא היה מוכן לשמוע שום רע על אף אחד, ואף אם הדבר זה נכון, היה תמיד מלמד זכות על כל אחד ואחד.
מסופר עליו, שכשהיה באמצע טיפול רפואי, הרופא ראה שהוא שקוע במחשבות, ואינו מרגיש כלל מה נעשה סביבו, ושאל אותו:
"באלו מחשבות שקוע כבודו כל כך?" וענה לו רבי אהרן:
"שקוע הנני בהמלצת טוב על כלל ישראל"...
וזהו תמצית חייו... ולכן, נהגו גדולי הדור לכנות אותו:
"הרבי מברדיטש'ב של דורנו".
וזאת, מבלי להזכיר שהיו אומרים עליו:
שגופו הגשמי נעשה כולו נשמה רוחנית, ולא נתמקד בזה במאמר זה, והבן...
איך גם אני אוכל למצוא זכות על כל אחד?
רבי אהרן רוקח לימד דרך איך ללמד כל יהודי לכף זכות, והיה רגיל לומר: כאשר יש לכם רמב"ם מוקשה, אתם עמלים ויגעים ליישבו – גם כאשר רואים תמיהה על הנהגה של יהודי:
מצווה לחפש! אפילו בעמל רב! לימוד זכות כדי לתרצו...
כשהיה טועם ממאכלי השבת היה אומר: חסידים הראשונים אהבו הרבה פלפל חריף, היום - עקב חולשת הדור, צריך להעדיף במקום הפלפל חריף:
הרבה סוכר, כי כעת זקוקים - להמתיק את המרירות.
מתי נחשב שצמת פי ארבע מפ"ד תעניות?
פעם התבטא רבי אהרן בשם אביו רבי דב קורח:
"כשבאה ליהודי הזדמנות לפגוע בחברו, ולומר לו מילות קנטור והוא מתאפק, הדבר נחשב בשמים - כאילו צם פ"ד תעניות"!
והוסיף על כך רבי אהרן, ואמר, כך התבטא אבי בדור שלפני החורבן של השואה, וכיום, אחרי חורבן השואה הנוראה, כשהעולם שבור ורצוץ:
כשאחד מתאפק לא לפגוע בחברו, הרי זה - פי ארבע מפ"ד תעניות".
תפוחים – סגולת "שיריים" למפרע
הרב דב קוק שליט"א מספר על רבי אהרן מבעלזא זיע"א, שכידוע היה רגיל לחלק תפוחים כ"שיריים", וידוע בעולם החסידות שב"שיריים" של הרב'ה יש סגולות רבות וידועות לכל הישועות, ובאותה התקופה, לא היה קל להשיג תפוחים כמו היום.
יום אחד שלחו לרבי אהרן ארגז תפוחים מחוץ לעיר, וכאשר השליח שהיה בדרך עם התפוחים, הוא ראה בדרך חולה מסוים, ואמר לעצמו אתן לו שתי תפוחים, בוודאי שהרב יסכים לזה.
וכך היה, שהשליח נתן לחולה שתי תפוחים לחולה, ואת שאר התפוחים הביא אל הרבי. כאשר השליח הביא את ארגז התפוחים לרבי, מיד רבי אהרן מבעלזא שאל את השליח, האם זה כל מה שרצית להביא לי?
וסתם את דבריו ולא פירש.
והמשב"ק שהיה נוכח במקום אמר לאותו שליח, שכוונת רבי אהרן מבעלזא שהיא, שהוא יודע שנתת שתי תפוחים למישהו אחר, אבל, הרי זה לא "שיריים", ואין זה מספיק כדי לפעול את הפעולה של "שיריים" לרפא את החולה, ולכן הוא שאל:
האם זה כל מה שהבאת לי? ובזה התכוון לגרום לכך:
שגם שני תפוחים אלו יהיו בכלל - ההגדרה של "שיריים", ויוכלו לרפא את החולה, וע"כ ציין הרבי את הדברים.
וכך, תפוחים אלו הפכו ל"שיריים למפרע" - כאילו כבר היו אצל הרב'ה, ויכלו לקבל את הכח המסוגל לרפא ולהושיע.
ולמותר לציין, שאותה חולה התרפא מיד, מאותם "שיריים למפרע"!
וכל רפואת החולה נמשכה, מאותה השאלה ששאל רבי אהרן מבעלזא:
"האם זה כל התפוחים שרצית להביא לי"? ונרפא החולה.
מלאך אלוקים – מלאך רחמים
במלאות ימי ה'שלושים' להסתלקותו, הספידו הגאון הגדול רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', ובסיום הספדו הפטיר בכאב רב:
"גם בדורנו זכינו לראות אחד כזה, וזה היה הרבי מבעלז! עינינו הבשריות ראו גוף קדוש שהיה שרוי בתוכנו עם לבוש של ילוד אישה, אבל תוכו ופנימיותו רחוקה ונעלמה ממיעוט השגותינו".
וכולם הבינו, שדבריו מכוונים לכך, שכל דעתו הקדושה כל מי שהיה סביבותיו, היתה נתונה באופן נורא ונפלא למען הזולת, למען כל איש ואיש מישראל, ואכן:
הרבי מבלעזא מלאך ה' היה - מלאך של רחמים!
וזה היה חלק פרק גדול מעבודת הקודש, להיטיב לכל יהודי, וק"ו שלא לחשוב או לדבר סרה על שום איש מישראל.
ואף הוא העיד על עצמו, בלשון קדשו:
"במידה שאדם נולד בה מותר לו להתגאות. אני נולדתי במידת הרחמנות".
כל יהודי שהיה בצרה ונכנס אליו אל הקודש פנימה, להזכיר את עצמו, היה רואה בבירור איך צרתו נוגעת בנפשו של רבי אהרן, עוד יותר ממה שנוגעות אליו צרותיו הפרטיות, שאותן קיבל באהבה גמורה.
מה אמר על הספר 'ליקוטי מוהר"ן', וחסידי ברסלב?
התבטא רבי אהרן על מעלתו של ספר 'ליקוטי מוהר"ן:
"ספר זה גבוה עד מאוד... הם (חסידי ברסלב) יהודים כשרים".
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל, אמן!
לע"נ רבי אהרן בן רבי דב רוקח ואימו הצדקת בתיה רוחמה, זכותו תגן על כלל ישראל, ויזכו כולם לגאולה ברחמים, אמן