שמעתי מר' פסח בנו של ר' יוסף מקאמינקע, שפעם אחת היה הבעל שם טוב הקדוש בדרך לעיר אחת, כדי להתאכסן שם, ושמע בדרך כרוז שיתאכסן בבית פלוני. כאשר הגיע לאותו הבית, לא רצו לקבל אותו להתאכסן שם, מכיון שהילד של בעל הבית היה חולה מאוד.
הבעל שם טוב הקדוש שלח לבית את הסופר כדי שידבר עם האישה, והיא אמרה: איך אפשר להתאכסן כאן, הלא תראו שהילד חולה, ואני בצער גדול. וקיללה את הבעל שם טוב הקדוש, והבעל הבית רק אמר לבעל שם טוב הקדוש, שאי אפשר להתאכסן בביתם.
ונשבע לו הבעל שם טוב הקדוש, שאם יתאכסן בביתו, הילד יחיה, וקיבל אותו לביתו.
ותיכף הבעל שם טוב הקדוש הלך למקווה, וראה שהמצב עם הילד לא טוב, וציווה שבבית שלא ימצא שום איש. וכולם הלכו לבית אחר, וציווה הבעל שם טוב הקדוש גם על הסופר שלא יהיה בבית, עד שיקרא לו להביא לו יין לקידוש, כי המעשה היה בערב שבת קודש.
הבעל שם טוב הקדוש נשאר יחידי עם הילד, והתפלל אצל הילד תפילת מנחה, ושהה שם הרבה זמן בתוך הלילה, עד שהסופר היה ירא פן ח"ו יסתכן הבעל שם טוב הקדוש, בגלל גודל המאמצים שמשקיע בתפילה על הילד החולה.
והסופר הלך לפתוח את הדלת לאט, ושמע את הבעל שם טוב הקדוש אומר לנשמת הילד: "הכנס לגוף, כי תוכרח להיכנס, כי לא אשבע לשקר". ולא ידע אם הילד מת או שעדיין היה חי, וכנראה שהיה בו עדיין קצת חיות.
והסופר הלך משם, וחזר לשם אחרי שעה קלה, ומצא את הילד שוכב על הארץ בפישוט ידים ורגלים, וראה שהבעל שם טוב הקדוש קם ואומר: "הלא אמרתי לך שתיכנס בגוף הילד".
וצווח הבעל שם טוב הקדוש: "הירש, תן יין לקידוש". והבעל שם טוב הקדוש אכל עם הסופר, ולא ישן כל הלילה, ובבוקר מסר רפואות והנהגות לסופר עבור הילד, והלך להתפלל לבית המדרש.
אימו של הילד הבינה שהילד חזר לאיתנו, והתחילה לבכות בכיה גדולה, והסופר שמע את בכיה, ושאל אותה: "מה את בוכה"?
אמרה לו: "ואיך לא אבכה שקללתי צדיק כזה".
והשיב לה: "אל תבכי, רבי שלי הוא איש טוב וימחול לך".
וכשחזר הבעל שם טוב הקדוש מתפילתו, גם הוא שמע את האמא בוכה, ושאל את הסופר לדבר, ואמר לו, את סיבת בכי האמא. הבעל שם טוב הקדוש שלח את הסופר לאמא לומר לה, שלא תבכה, ותעשה סעודה שלישית טובה, ואמר: ומבטיח אני לה שהילד ישב עמנו לשולחן בסעודה.
וזה שהבעל שם טוב הקדוש נפל על הארץ בפישוט ידים ורגלים, וקיבל עליו לקבל פולסא דנורא עבור השבועה - הנשמה הוכרחה להיכנס לגוף.
והבעל שם טוב הקדוש פעל שהילד יחיה יותר משישים שנים, ושיהיה לו בנים ופרנסה טובה כל ימי חייו. ומהדברים ניתן להבין שכנראה הגיע זמן הקץ של הילד, ולכך הוצרך להתפלל עליו כמה שנים שיחיה, ועל פרנסה ועל בנים.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
על כל אחד עוברים קשיים וניסיונות, הנראים לעיתים כ'הסתר פנים', כאילו הקב"ה ח"ו נעלם מהשטח, והותיר אותנו להתמודד לבד:
הבעל שם טוב הקדוש עונה – מדוע זה עובד דווקא כך?
מטרת הקושי והניסיון: ללמד את האדם ש'אין שום מציאות בעולם חוץ מה' יתברך' הקב"ה נמצא אם האדם גם במקומות הכי חשוכים, כי 'הכל אלוקות, ואלוקות זה הכל'.
"אל מסתתר" - אבל נמצא 'איתו עימו ואצלו': בכל מקום, ובכל רגע ומצב, הקב"ה נמצא איתך, כפי שכתוב: "עימו אנוכי בצרה".
"איה מקום כבודו" – אומר הבעל שם טוב הקדוש, שבזמן זה האדם צריך לחפש את הקב"ה בתוך הניסיון ולצעוק: "איכה"? "איה מקום כבודו"? ובדרך זאת לשבור את החומות ומחיצות שחוצצות בינו לבין בורא עולם.
"אלוקים נגלה למשה מתוך הערפל - כי שם האלוקים" – דווקא בתוך הערפל של החיים, דהיינו, בזמן קושי וניסיון האדם יכול יותר להכיר בגדלות ה' ולהתקרב אליו.
"ואהבת את ה' אלוקיך" – רגעים אלו, מחזקים בעבותות של אהבה, את הקשר של האדם עם הקב"ה, והאדם זוכה לניסים וישועות אף מעל הטבע, איך זוכים לזה?
שלב ראשון – "עימו אנוכי בצרה": תמצא את הקב"ה בתוך הניסיון, ותזכור שהוא שלח לך את הניסיון בצורה מודעת וגלויה, ואין כאן שום טעות, כל רצונו שתמצא אותו שם.
סוד הגלות והגאולה! ההבדל בין אם האדם חי בגלות או בגאולה, מתבטא: באות א' – אם תכניס את 'אלופו' של עולם ל'גלות' חייך – הקושי והניסיון, תצא - לגאולה!
השלב השני - "וידעת היום והשבות אל לבבך": מטרת כל ניסיון להוריד את ידיעת השכל ללב, לידע שהניסיון הגיע לאדם מאהבתו וחמלתו על האדם, וכדברי המגיד ממעזריטש 'אין רע יורד מהשמים' – כי בשמים אין מקור לרע, וזהו: טוב מכוסה ונסתר, ורק צריך לגלות את הטוב הנסתר, ואז: הרע הופך ל'כיסא' לטוב.
השלב השלישי - 'אין עוד מלבדו': יחזק בליבו את האמונה והידיעה שיש רק אחד ויחיד שיכול להושיעו מכל קושי וניסיון.
השלב הרביעי – כדבר איש אל אחיו: תפנה לקב"ה ותבקש את עזרתו, בדיבור ישיר, או בתפילה ותהילים, בבקשה ובתחנונים, ומה טוב אם קודם יודה לקב"ה על החסדים וטובות שעשה ועושה עימך.
השלב החמישי – ניצחת את הניסיון! "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" הגעת לאמת - מצאת אותי על אף כל ההסתרות, הפסקת לחפש פתרונות חילופיים? ניצחת את הניסיון!
התאווה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים: דווקא אתה עושה הכי הרבה נחת רוח ושעשוע לקב"ה בעולמות העליונים, ועליך נאמר: "ישראל אשר בך אתפאר" הקב"ה מזמין את המלאכים ושרפים לראות איזה נחת רוח עשית לו, כשהתגברת על הניסיון, ו"הרחב פיך ואמלאהו" – ראוי אתה לקבל משאלות ליבך, "רצון יראיו יעשה, ואת שוועתם ישמע ויושיעם" כפי שביטלת רצונך מפני רצוני, אמלא רצונך – כרצונך!
"קומי אורי, כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" – ראוי אתה שאורי יזרח עליך, ותראה בבהירות את אור ה' מוליך אותך בדרך הכי טובה ונפלאה עבורך.
חיזוק הרצון - קבלה קטנה: קח על עצמך חיזוק קטנטן שיוכיח שניצוח הניסיון השאיר בליבך איזה 'חותם', פתח לי פתח כחודו של מחט... ואפילו לימים ספורים, אל תאבד את ה'מומנט' – בעולם הזה זה רגע הקטן, אבל – הוא הוזיז את העולמות העליונים.
עמידה חלקית בניסיון – גם ניצחון גדול: אף אם עמדת בניסיון בצורה חלקית, אל תשכח שגם זה ניצחון גדול, חשוב להכיר בכל ניצחון! כי הוא מעלה אותך לדרגה יותר גבוה.
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה: מטרת הקושי והניסיון שתתרומם, ותמשיך לטפס בסולם שראשו מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימיה.
יש לך כלים לעמוד בכל ניסיון: תמיד תזכור, שאין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו, חבויים בך כוחות נפש שמאפשרים לך לעמוד בניסיון, ורק הניסיון מוציא את הכוחות הללו מהכח אל הפועל, אל המציאות וההכרה, והופך אותם ל'כלי' עבודת ה' עבורך.
"טעמו וראו כי טוב ה'": הניסיון מתיש, אבל, הוא שמביא אותך ל"ואני קרבת אלוקים לי טוב" ולדבקות אמיתית, שממלא את הלב בשמחה ותענוג ביופי ומתיקות מהתורה ומצוות, שמעצמים בלב את: "טעמו וראו כי טוב ה'" – טעימה נותנת טעם של עוד ועוד!
'נמשך יתרון האור, מכוח - זמן החושך': אומר הבעל שם טוב הקדוש שהעמידה בזמן ניסיון ב'ימי הקטנות' - ימי ה'חושך', הופכים את 'ימי הגדלות' - לאור נפלא, בבחינת ש'נמשך יתרון האור מכוח - זמן החושך' והאדם הופך לשמח ומאושר באמת:
אושר אמיתי שאין לו שום תחליף אחר בעולם! (עפ"י קדושת לוי פר' שמות, צפנת פענח, פר' וארא).
יהי רצון שיהיה לכל בית ישראל שבוע טוב ומבורך, ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, רפואה וישועה, כל הברכות כולם, אמן!