שאלו פעם תלמידיו של הרה"ק ר' זושא מאניפולי זי"ע, שיומא דהילולא קדישא דיליה חל מחר בערב שב"ק - ב' בשבט. מה ההבדל בין חסיד לשאינו חסיד?
ענה להם, הבה אסביר לכם, אך לצורך כך צריכים אנו לצאת לרחובה של עיר. ואכן, בעקבות רבם יצאו התלמידים אחריו ועקבו אחרי מעשיו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
והנה, ניגש רבי זושא ליהודי חסיד אחר שראה אותו רץ ממקום למקום בחפזה, ועצרו ושאל אותו, יהודי יקר, מה עשית היום?
היהודי בוש ונכלם, ענה לרבו, לא עשיתי כלום, לא הספקתי לעבוד את ה' מאומה מהבוקר: הנה, קמתי בחצות הלילה, אצתי למקווה טהרה, משם לבית הכנסת, אמרתי ק"נ פרקי תהילים, למדתי 7 דפי גמרא, וספר חסידות, ואחר התפללתי תפילת שחרית, וכעת הנני ממהר להספיק ללמוד עוד קצת, כי לא הספקתי ללמוד כלום כמעט היום...
אמר רבי זושא לתלמידיו, שמעתם תשובתו? הבה נמצא כעת אדם שאינו חסיד. וכך היה. לא חלף זמן רב והנה עובר לפניהם בניחותא אדם הדור בלבושו, כובע מכובד לראשו וכו', עצרו רבי זושא ושאלו: יאמר לנו יהודי יקר, מה עשית כבר היום?
ענה לו היהודי: מה עשיתי היום? אינך מתבייש לשאול אותי? הנה קמתי בשעה ארבע לפנות בוקר, הלכתי לבית המדרש, הספקתי ללמוד דף גמרא, אמרתי ג' פרקי תהילים, התפללתי שחרית ואף עליתי לתורה, ואתה אינך מתבייש לשאול אותי מה הספקתי מהבוקר???
אמר רבי זושא לתלמידיו: הנה לפניכם התשובה, ההבדל בין חסיד לשאינו חסיד!
החסיד כמה שהוא מספיק ללמוד, ירגיש שלא הספיק כלום, והוא ממהר להספיק עוד, ה'שאינו חסיד' למד הרבה פחות מה'חסיד' אולם מרגיש מלך העולם, שהוא הספיק יותר מכולם...
לסבר את האוזן: חסיד אינו נקרא מי שהוא מסתופף בחצר חסידות מסויימת, ושאינו חסיד אינו נקרא מי שלומד בישיבות ליטאיות.
חסיד נקרא כל מי שמתחסד עם קונו, המתנהג בפרישות, דרך ארץ ובענווה יתירה. שאינו חסיד בל נרחיב, כי קצרה היריעה...
• • •
את המאמר כתבתי, לאחר ששמעתי לאחרונה את אחד הרבנים מתגאה על חוק סדר לימודיו בפני קהל עם ועדה. לא שסדר יומו חס ושלום אינו כדבעי, אך אין זה ראוי שהוא עצמו יספר על מעלותיו, שכן זהו תפקידם של הגבאי או דובר החצר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אנו מעריכים כל אברך וכל בחור ישיבה שלומד שבע שעות ברציפות ואף ארבע עשרה שעות, אך עדיף להישאר במתכונת ה'חסיד' ולהרגיש שלא הספקנו כלום...
במיוחד הדברים אמורים בתקופה זו, תקופת ימי השובבי"ם בהם מרבים בלימוד התורה, והנה עומדים אנו יום לפני יומא דהילולא, מה יאה לפרסם את הדברים.