פרשת וישב – רבי נחמן
האם מוגזם לבקש שלווה?
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" - 'בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף'.
יעקב מבקש לשבת בשלווה – ולא זוכה...
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ - מְגוּרֵי אָבִיו" - אומר המדרש:
"מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו" (בְּרֵאשִׁית פָּר' פ"ד).
יעקב אבינו החזיר אנשים למוטב, ולכן – נחרץ גורלו!
יעקב אבינו - לא זוכה לשבת בשלווה! וממשיך:
"כִּי זֶה שֶׁעוֹסֵק לְגַיֵּר גֵּרִים בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ - יִסּוּרִים וּמַחֲלֹקֶת".
(ליקוטי הל' או"ח, הל' ברכת הודאה, ו').
יש ליוסף הצדיק שלווה? ברור שלא!
"אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" - יוסף הצדיק הלך בדרך של יעקב אביו, וגם קרב רחוקים, אומר מוהרנ"ת:
"כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב - אֵרַע לְיוֹסֵף"!
ולכן, נסמך למילים: "מְגוּרֵי אָבִיו" – ללמד:
שיעקב אבינו מסר ליוסף את חוכמת קרוב רחוקים.
רוצה לקרב – צמצם שכלך!
לקרב רחוקים – אפשר רק אם האדם מצמצם את שכלו, כדי שיצליח:
"לְהַכְנִיס הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם, לְהוֹדִיע לִבְנֵי הָאָדָם - גְּבוּרוֹתָיו".
בגיל שבע עשרה, יוסף הצדיק התחיל לקרב רחוקים:
"רוֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן, רוֹעֶה צֹאן זֶה בְּחִינַת - מַנְהִיג הַדּוֹר".
יעקב ויוסף עברו ניסיונות קשים – מדוע?
כך הקב"ה גזר, שמי שיקרב רחוקים, תהיה מחלוקת עליו, והיסורין יהיו חלק מחייו, ולא יזכה לשבת בשלווה, למה זה כך?
הקב"ה בודק מי יכול להחזיר אנשים בתשובה:
"דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּב"ה מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים". וכשמוצא - מה הוא עושה?
"אֲזַי, הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה - שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו"!
הקב"ה 'מייצר' מחלוקת על מי – שמקרב רחוקים!
וזה מה שקרה לאבות הקדושים...
לא נוצץ להתקרב, וקצת קשה!
אם לא היה מחלוקת על המחזיר בתשובה, כולם היו מתקרבים, המחלוקת נועדה, כדי:
שיתקרבו רק אלו שיש להם רצון אמיתי להתקרב!
היום, עוד חכמה להתקרב, כי ישראל עוני וצער ועוני, ולכן כתוב:
"מִי גָר אִתָּךְ - בַּעֲנִיּוּתֵךְ" (יְשַׁעְיָה נ"ד).
מה דעת קהל על ציבור יראי ה'? רוצה להיות חלק מציבור זה?
רוצה לקרב? קבל מחלוקת!
יעקב ויוסף עברו יסורין ותלאות - ולא קיבלו שלווה!
מודיע מוהרנ"ת - מה שהיה הוא שיהיה:
"בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת, עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר - בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב, וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי - שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה"!
יעקב אבינו בחיר האבות ורגל רביעית למרכבה, והקב"ה מתפאר בו, אבל:
לא נותן לו שלווה! למה זה עובד כך?
כי זה – דייקא! מה שגורם לקב"ה – להתפאר ביעקב!
פארי עליך – ורוגזו של יוסף – גם עליך!
יעקב אבינו מבקש שלווה, ומיד:
"קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף'" – מכיון שגייר גרים,מבאר מוהרנ"ת:
"וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה - לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים"!
יהיה לך שלווה – לא תעשה גרים! ולא באשמתך! אלא:
"כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ" (ליקוטי מוהר"ן, רכח').
ומומלץ להתקרב מהר, לפני שהמשיח יגיע...
מה יקרה כשהמשיח יבוא?
"והריחו יראת ה'" – כשהמשיח יבוא – נגמרו הדיבורים!
המשיח יריח כל אחד מישראל, וידע:
האם יש לו יראת שמים? בלי מילים והוכחות!
ואז: "וידעו כל עמי הארץ, כי שם ה' - נקרא עליך".
בימות משיח, כולם יכירו ויראו שה' הוא האלוקים:
"ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים"!
ההסתרה – תעלם, ומלכות ה' תתגלה:
והדעת תתרבה "כמים לים מכסים".
הדעת תהיה כמו מים, כי המים משולים – לחסדים ורחמים, כי רק אז:
הצדיקים - ישבו בשלווה, לא תהיה עליהם עוד - שום מחלוקת ודינים.
התקרבתי לקב"ה – למה אין לי שלווה?
מי שיתקרב לקב"ה לפני ביאת המשיח, הכל ילך לו קשה, וירגיש שכאילו הקב"ה מרחיק אותו, כי כך הקב"ה מכפר לו על חטאיו - ככה זה עובד!
מה אתה עושה אם אתה לא משיג מה שאתה רוצה, מוותר? בכלל לא!
אתה רוצה את הדבר – עוד יותר! וזה הסיבה שקב"ה לא נותן להתקרב אליו, יותר מידי בקלות, אבל - אל ייאוש! יש הבטחה ונחמה!
"בכל יום ויום, נעשים עם האדם עניינים חדשים לגמרי! והקב"ה עוזרו ומושיעו - בכל יום"!
אל תביט אחור על יום אתמול, כי מי יודע:
"כמה גדולה הישועה החדשה, שה' יתברך - ישלח לו היום"?
רק מי שלא מתייאש, קם - ומתחיל מחדש, זוכה לישועה חדשה...
יש תשלום - תוספת קדושה!
יוסף הצדיק עבר מסלול מורכב עם - הרבה תלאות! מסלול של עבד! הוא ירד: "לְכָל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, בִּבְחִינַת - לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף".
ועַבְדוּת היא - בְּחִינַת עַצְבוּת!
להיזרק לבור, להימכר לעבד, לשבת בבית האסורים, ועוד...
ואעפ"י כן: נקרא: יוסף הצדיק! מדוע?
כי הוא עמד בכל הניסיונות! "וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם"! (ליקו' הלכות או"ח).
הקשיים – מתנה משמים!
עמדת בקשיים? – קבל מתנות!
"אַף גַּם זָכָה, לְתוֹסְפוֹת - קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה! עַ"י זֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף:
בְּחִינַת - "יִשְׁמַע חָכָם - וְיוֹסֶף לֶקַח" (ליקוטי הלכות).
יוסף הצדיק – יוסיף לקח! וע"י זה, יוסף הצדיק הצליח:
"לַהֲפֹךְ - הַכֹּל לְטוֹבָה! לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה - לְשִׂמְחָה"!
העמידה בניסיון מוסיפה קדושה, שמחה וטוב, והתוצאה:
"לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקִים לִפְנֵיכֶם".
בסוף תגלה שאלוקים - חשבה לטובה!
אחי יוסף נבהלים מפניו, והוא אומר להם בשלווה:
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם לְרָעָה, אֱלֹוקִים - חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה"!
כל מה שקרה – היה רק לטובה, יודעים למה?
"לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיוֹת - עַם רָב"!
הגעתי לכאן 'להכשיר' את הקרקע, ואני זוכה להחיות עם רב...
אף אדם לא סובל – סתם! לכל סבל – יש מטרה!
מי שמקרב רחוקים, חייב:
לרדת ל'היכל התמורות' - ולחזור משם בשלום!
ולכן, כל מי שמקרב רחוקים, נאמר עליו:
"כִּי לְמִחְיָה - שְׁלָחָם אֱלֹקִים"!
"וּלְטַהֵר הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר - נָפֹצוּ שָׁם, לְקָרֵב נִיצוֹצֵי קְדֻשָּׁה - לִמְקוֹמָם"
אומנם, הקשיים שלו נראים לו - כירידה, ולפעמיים, הוא רוצה להישבר ולהתייאש, אבל – לא!
חייב לזכור, שהירידה היא – תכלית העליה!
"וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ - לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה כְּלָל"!
אז, אולי – תפסיק כבר לחפש את השלווה האבודה?
כי - אין דרך אחרת! ככה – זה עובד!
תסכים לעבור את דרך החתחתים של מקרבי רחוקים, ותזכה:
"וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' - שִׂמְחָה"!
כמה ענווה אתה מקבל מהסבל שלך... ואם לא תשבר - יש הבטחה:
"נַעֲשֶׂה בְּחִינַת - בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה! שֶׁמַּלְהִיב - אֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יַעֲקֹב".
הסכמת לסבול מחלוקת ויסורין, אתה מדליק את אש הקדושה בעם ישראל? עליך נאמר:
"אִישׁ אֲשֶׁר - רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ" (ליקוטי הלכות).
רוח אלוקים – מפעמת בך! אתה קורא? תקרא שוב!
שווה או לא שווה?
וקבל עוד הבטחה - לדורות!
"וכל אשר הוא עושה, ה' – מצליח בידו", אמן!