רבי נחמן – פרשת וישלח
'המחנה הנותר לפליטה' – שווה משהו?
'הכל או לא כלום' - נטיה טבעית של האדם לחשיבה דיכוטומית.
צריך שהכל יהיה מושלם, ואם לא, כל מה שהשגת – לא שווה!
הצלחה חלקית דומה ל'מחנה שנותר לפליטה', ואף אחד לא אוהב משהו חלקי, 'מעט'...
שאריות – שוות משהו?
יצר הרע מנקר במוחך, ואומר, שמצוה שלא עשית בשלמות - לא שווה כלום, זאת אחת הדרכים של היצר הרע – להחליש אותך!
יצר הרע יסביר לך בכל הצורות, שאם חצי תפילה חלמת, כל התפילה לא שווה, ולמרבה הפלא – אתה מאמין לו!
צדיקי האמת, מלמדים שזאת לא הדרך הנכונה בעבודת ה', הם חושבים אחרת ואומרים, הקב"ה רוצה שתעשה – מה שאתה יכול! והשאר, הוא גמור בעדך, וזה ממש:
'אומנות השאריות' – כל 'חתיכה' או פיסת 'שארית' שאתה עושה לכבודו יתברך, שווה אצלו, כמו הדבר - הכי אומנותי ויקר!
ולכן, הקב"ה רוצה שתאהב את מה שעשית... 'רחמנא ליבא בעיי'... ותמשיך לרצות ולשאוף ליותר בפעם הבאה, ובעזרת ה' עוד תעשה ותצליח.
'יהיה איך שיהיה' – גם פלטה!
עצת הצדיקים – היא כמו חוף מפלט לדורנו... והם אומרים, שצריך לראות את ה'פליטה' כדבר הכי טוב ומושלם! אומר על זה מוהרנ"ת:
'יקבע בליבו חוק, שלא - יזוז ממנו' - ומה החוק? יהיה - איך שיהיה!
והכלל הוא: גם המעט הוא - טוב!
וגם כשאתה עושה משהו מועט בעבודת ה', ונשאר שמח ומרוצה – ולא מתייאש מהישגך! אתה על דרך המלך, כי כל הזמן אתה מתקדם, ולא נסוג אחור! ותמיד תזכור, ששום מאמץ ורצון – לא נאבד לעולם!
איך נקרא – עובד ה' מיואש?
רבי נחמן קורא לאנשים שמייאשים את עצמם:
'חסידים נפולים'! ואומר, שזאת הדרך ח"ו, שתגרום להם:
שימשיכו ליפול - מדחי אל דחי! אבל, אתה – לא!
תהיה חזק בדעתך, אל תיתן לאף אחד לייאש אותך, כולל – אתה עצמך! 'תחטוף' כמה שאתה יכול בעבודת ה'... כי אין ייאוש כלל בעולם!
שלב אחרי שלב – כפי יכולתך!
יש לך נטיה לבעור ולהתלהב, ולקחת על עצמך אתגרים לא לפי דרגתך ויכולתך, זה עצת יצר הרע, כדי – שתתייאש לעבוד את ה' יתברך.
תזכור מה אומר רבי נחמן: 'המעט – גם הוא טוב מאוד'!
פרק תהילים אחד, תפילה אחת, דיבור אחד, בקשה אחת...
כי שום רצון לא נאבד! לעולם! שמעת?
מה הרצון האמיתי שלך?
יתכן שבפועל, לא עשית הרבה, אבל – מה הרצון האמיתי שלך?
לעשות רצון ה', להיות 'מחובר' אליו!
וזה העיקר בעבודת ה' - הרצון לרצות! תמשיך להיות - חזק ברצונות!
תוסיף תפילה ותחנון מעומק הלב שהקב"ה יעזור ויושיע, וזה:
"והיה המחנה הנשאר לפליטה" מפרש רש"י: "בעל כרחו – כי אלחם עמו"!
מבאר רש"י – תמשיך להילחם, והתוצאה – כלל לא משנה, כי זה לא – עסק שלך! כי מה שהצלחת לעשות, מאוד יקר וחשוב לה' יתברך!
ואם כך תנהג, תזכה 'ויצר הרע בל כורחו יהיה מוכרח להניחני' יצר הרע יפסיק לנדנד בכל כוחו, הוא יחפש את ה'לקוח' הבא...
למה צריך רווח בין עדר לעדר?
מה קורה כשיש לך קושי וצער, ונראה לך שכל הצרות 'נקבצו ובאו לך'? אתה 'מאבד' את הדעת, ונדמה לך - שכל עולמך חרב עליך!
אתה בכלל לא רואה את כל הטוב שיש לך בחייך, והתוצאה? ליבך נסגר ונאטם לתפילה, הלב מפסיק להרגיש, והתפילה לא יוצאת מפיך, החושך נסוך על פניך, הפרשה מגלה את סוד ההישרדות בימים קשים:
"ורווח תשימו בין עדר לעדר" – שים רווחים בין קושי לקושי, ע"י שתכיר בדברים הטובים שיש לך בחייך.
תרגיע רגע, האם באמת אין בחייך שום נקודת 'אור'? הכל קשה? הכל רע? מה בכל זאת יכול להעלות חיוך על פניך?
'הנמשך אחר צערו – צערו נמשך אחריו'
אין כזה דבר, שכל מה שקורה איתך באמת רע!
כי בתוך מה שנראה 'רע', תמיד יש גם - משהו טוב!
'אין הדין נמתק אלא בשורשו' – במה שנראה רע, יש גם משהו טוב, שהוא שורש הרע, ואם תמצא אותו ותודה עליו, כל הדינים יומתקו לך.
ברגע, שתמצא את הטוב ותודה עליו, הרגשתך תשתנה, והכל יתהפך לטובה!
"חסד אל כל היום" – הכל חסד ה', גם בצרה יש קמצוץ טוב...
מוהרנ"ת מסכם את הדברים נפלא!
"כל הנמשך אחר צערו – צערו נמשך אחריו"! אל תמשך אחרי הצער.
אם תשים – רווח בין עדר לעדר! הכל יתהפך – לטובה!
לשים רווח - ב'דעת' שלך!
כדי למצוא איזה הרווחה בצרה, אתה צריך לשים רווח – בדעתך!
כפי האימרה: אל תספר לקב"ה, כמה הצרות שלך – גדולות!
תספר לצרות שלך, כמה – ה' גדול!
"בצר - הרחבת לי" – ההרחבה והרווחה, צומחת דווקא - מתוך ה'צרה' עצמה.
ההרחבה שב'צרה', היא – תחילת ה'גאולה'.
רק אל תכבה את ליבך, כאילו - אפסה כל תקוותך.
מסביר מוהרנ"ת, שבזמן צרה גדולה, אתה מרגיש:
"ברצח בעצמותי - חרפוני צוררי, באמרם אלי כל היום - איה אלוהיך".
והתוצאה? "כל היום כלימתי נגדי".
ואתה מהלך בוש ונכלם, עצוב ומיואש – לא חבל?
רבי נתן עבר המון קשיים וניסיונות, ודווקא הוא מבטיח:
"ויהיה ניצול לגמרי! מכל הצרות! בחסדו ובנפלאותיו יתברך" (הלכות כלאי בהמה ד' אות ח'). מה צריך כדי לזכות לזה?
יש רק את היום, השעה - והרגע הזה!
תחשוב - רק על היום, השעה והרגע הזה - בלבד!
מגדיר זאת רבי נתן:
"כי אם אותה השעה והרגע שבאותו היום, ואין חושבים יום לחברו ולא משעה לחברתה, כי אינך יודע מה ילד יום".
תעלה מעל הזמן – איך?
תעלה מעל הזמן "היום אם בקולו תשמעו" - עצור!
ותחיה את הרגע הזה, את ה'עת הזאת' – את ההווה!
בעיקר ע"י תפילה ודיבור, שיחברו אותך לה' יתברך, ויבטאו את רצונותיך וכיסופך, תתחבר למקור החיות והחיים - לה' יתברך שאוהב אותך.
ואם חטאת... דבר עם הקב"ה כחבר, ותגיד לו:
אני רוצה לעבוד אותך! ורק אותך!
הקב"ה מחכה לחרטה ולרצון הכנה שלך, הם שווים - אצלו המון!
להחיות נפש דל ונשבר עם – תורת הצדיקים!
מוהרנ"ת מביא עוד עצת 'זהב':
תחיה את נפשך עם תורת הצדיקים, ועם זכותם!
תורתם תרומם אותך, ותוציא אותך מכל מייצר, על אף מה שעבר ועובר עליך, מוהרנ"ת מדייק את הדברים, ואומר:
"כי איש כזה – אם ירצה לחשוב הרבה מה שעבר, ולדאוג על מה שיהיה, יוכל לצאת מדעתו ולהשתגע ממש ח"ו!
כל חיותו וקיומו הוא רק בבחינת – 'עתה'!
בבחינת: "היום אם בקולו תשמעו" (ליקוטי הלכות, הלכות מתנה).
שים רווח, ותחי נפשך.
וכל אשר תעשה - תצליח, אמן!