פרק ל"ח: הגאון רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים' בשיעורו השבועי[1] סיפר על חכם אחד בזמן 'החוזה מלובלין' שכונה רבי עזריאל ראש הברזל על שום שהיה לו מח חזק, וביידיש כונה "דער אייזערנער קָאפ"[2].
הפרקים האחרונים >>
- נשתכחה תורת הבעש"ט, זולת 'חב"ד' ברסלב' ו... ה'מתנגדים'
- האם היה קשר בין רבי נחמן מברסלב לבעל התניא מחב"ד?
- על מי כתב בעל התניא בחריפות: "רוח שטות שבדמיונו"?
- כשבעל התניא פסל את התפילין - במחשבה בלבד
שם משפחתו של רבי עזריאל הוא הורביץ, והוא כיהן כרב בלובלין (חי בין השנים תקי"ז תקע"ט, 1757 - 1818), והיה נודע בהתנגדותו לחסידות, ויחסיו המעורערים עם חסידי עירו לובלין, ובפרט עם "החוזה מלובלין".
הגר"מ מאזוז סיפר על מעשה שהיה בלובלין על אחד מתושבי העיר שהיה מגיע למקווה ביום שישי והביא אתו מסרקות כדי לסרוק לאנשים את הפאות לכבוד שבת קודש. החוזה מלובלין ראה זאת, ואמר שהוא עושה מצווה גדולה ביותר.
שמע זאת רבי עזריאל ראש הברזל המתנגד, והגיב לחוזה מלובלין וחלק עליו ואמר לו שאם זה מצווה מדוע נאמר על דוד המלך שכשהוא היה בבית מרחץ הוא לא קיים שום מצווה? והרי היה יכול להביא מסרקות ולחלק אותם לטובלים? וענה החוזה מלובלין מחילה מכבודך! שכחת משנה מפורשת (סנהדרין כ"ב ע"א) מלך נמצא לבד בבית המרחץ, ולכן לא יכל דוד לקיים מצווה זו בבית המרחץ.
מגמרא זו למד האריז"ל שצריך ללבוש טלית קטן גם ביום כמובן, וגם בלילה (שער הכוונות דרוש א' לתפילת ערבית), ולמד זאת מגמרא במנחות (מ"ג ע"ב) שביארה את הפסוק "לַמְנַצֵּחַ עַל־הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד" (תהילים י"ב א').
מה הפשט על השמינית? אלא דוד המלך הגיע לבית המרחץ וראה עצמו ערום ללא מצוות, או אז הבין שהוא כן מקיים מצווה של ברית מילה, ויצא מבית המרחץ וכתב את המזמור הזה "למנצח על השמינית", השמינית הוא מצווה המילה שביום השמיני. מגיע האריז"ל והקשה מדוע דוד המלך לא הקשה את הקושיה הזו בכל לילה כשישן על מיטתו? והרי גם אז היה לכאורה ערום ממצוות, וקיים רק את מצוות ברית מילה? ולכן תירץ שדוד המלך היה לבוש בטלית קטן בלילה.
• • •
אחד הפולמוסים בין רבי עזריאל ראש הברזל לחוזה מלובלין היה כשהאזין ראש הברזל לחוזה בשעת דרשתו שאמר על ענין העקידה בדרך רמז שיצחק אבינו הכיל בתוכו את מידת היראה, ואת הבחינה של "פחד יצחק", וסודה של העקידה היה להרחיק מעבודת השם את מידת הפחד ושצריך לעבוד את השם יתברך לא מיראה, אלא מאהבה וכו' וכו' על פי דרך החסידות.
משסיים החוזה מלובלין את דרשתו, נפנה אליו רבי עזריאל ראש הברזל ואמר שכעת מחוור במה היה ניסיונו של אברהם במה שלא היה חסיד... שאילו היה חסיד לא היה הולך כלל לשחוט את יצחק, והיה מפרש לעצמו שאין הקב"ה דורש ממנו אלא שישחט את מידתו של יצחק, את ה'פחד' ואת ה'מורה'. אבל מאחר שאברהם לא היה חסיד, הוא קיבל את הדברים כפשוטם בתכלית הפשטות, ובכך היה ניסיונו...
לקריאה נוספת: מאוצרנו הישן, בראשית כב, א; עמ' 97.
•
הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:
ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:
את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
•
[1] מתאריך כ"ג תשרי תשע"ג, הובא בעלון בית נאמן מס' 329 פרשת בראשית תשפ"ג
[2] זאת הוספה של כותב השורות, ולא נאמרה בשיעורו של הגר"מ מאזוז.