האם היה קשר בין רבי נחמן מברסלב לבעל התניא מחב"ד?

פרק ל"ה: הסרטון בו גורר ג'יפ של חסיד חב"ד טנדר של חסיד ברסלב, עורר הדים וחיוך בפי רבים, והיו מגולשי 'כיכר השבת' שפנו במייל לכותב השורות, ושאלו האם היה קשר בין כ"ק האדמו"ר רבי נחמן מברסלב לכ"ק אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי?

הקשר בין רבי נחמן לבעל התניא היה חזק ביותר, ובמחלוקות המפורסמות כנגד בעל התניא, תמך רבי נחמן בבעל התניא, כנגד הרה"ק רבי אברהם מקאליסק, ואף כנגד דודו הרה"ק רבי ברוך ממז'בוז'.

מחלוקת בעל התניא ורבי ברוך ממז'בוז'

בשנת תקס"ד (1804) הצאר הראשון הטיל איסור על עסקי חכירה במשקאות בכפרים, והמשמעות הייתה גירוש כשישים אלף יהודיות מהכפרים. החוק עמד להתבצע תוך 8 שנים, והיו בעלי אחוזות שלא המתינו ובאופן מיידי והחלו לגרש את היהודים.

תיאורי התקופה מזעזעים ביותר, וכך מביא ספר 'חזון בנימין בן יוסף' (וינה תרל"ז עמ' 59):

"יושבי הכפרים נשלכו כדומן על פני חוצות הם נשיהם זקניהם וטפם גם יחד, והשוטרים והשופטים שונאיהם מטלטלים אותם טלטלה בלי חמלה ורחמים, ובעל הנכסים אדוניהם כנושים נוגשים באו לקחת מהם גם את הסוס, והשור, השה והגדי שהחיו בם איש את נפשות ביתו. וכך תמו לגווע האומללים האלה ברעב ובצמא מחורב שמש יומם, ומקור וקפאון לילה".

מי שהחל לפעול במרץ לעזור לאותם יהודים, היה כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, שלא הסתפק בלשלוח שליחים, אלא נסע בעצמו למסע התרמה שחרג מאזור שהיה נתון להשפעתו ברוסיה, ומסעו כלל אף את אזורי אוקראינה.

מי שנפגע ממסע זה, היה לא אחר מנכדו של הבעש"ט הרה"ק ברוך ממז'בוז' ומכך נתעוררה מחלוקת בין שני רבוה"ק זי"ע.

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ובעל התניא חפץ להיפגש עם רבי ברוך ממז'בוז' כדי ליישר את ההדורים ביניהם, וכך בחורף תק"ע (1810) יצא בעל התניא למסעו, ובדרכו לר"ב ממז'בוז' ביקר אצל רבי נחמן מברסלב ועל פי מסורת חב"דית קיבל רבי נחמן את בעל התניא בכבוד גדול תוך שאמר לו "פעטערבורך האט איר שוין געפאטערט, פעטער ברוך האט איר נאך ניט געפאטערט", תרגום: "מפטרבוג [היינו המאסר] כבר נפטרת, מדוד ברוך [אח אמו של רבי נחמן] טרם נפטרת".

אחת מהסיבות שרבי נחמן תמך בבעל התניא, כיון שגם הוא שרוי במחלוקת עם דודו רבי ברוך.

המפגש בין רבי ברוך ממז'בוז' לבעל התניא לא צלח, ומקורביהם פרסמו אגרות בנושא. למרבה הצער אגרתו של רבי ברוך לא השתמרה לדורות, ורק אגרתו של בעל התניא שרדה, וממנה נלמד על הלך האירועים, ועל כך בפרקים הבאים.

מקורות:

• 'אגרות קודש'
• מאמרו של הרה"ח ר"י מונדשיין 'מסע ברדיטוב'
• בית רבי א עמ 83 לרח"מ היילמאן
• בעל התניא, עמנאל אטקס, זלמן שזר ירושלים
• גיליון היכל הבעש"ט י"ג

•

הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:

ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.

"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:

את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

•

[1] ראה במאמרה של רפופורט אלברט, התנועה החסידית אחר שנת 1772 עמ' .250

[2] ראה בספר בעל התניא לע' אטקס עמ' 14. פרופ' אטקס סבור שהמספר שמונים אלף הוא מוגזם, ואף המספר ארבעים אלף חסידים שיש לבעל התניא, שהובא בחוגי השלטון הרוסי הינו מוגזם.