מכיר בחטאי - בשביל מה להזכיר אותם? מתנת הוידוי!
"כל מעשיך בספר נכתבים" – אני יודע במה חטאתי, וגם הכל רשום בספריו של מלך העולם, בשביל מה להזכיר ולפרט את חטאי?
אי אפשר שיסלח עליהם, כזה - ככה בשקט?...
ימי סגירת חשבון – והתחלה חדשה: בעשרת ימי תשובה – ניתן להתקרב לקב"ה, ולצמצם את הפער שחוצץ בינינו, ולצאת לדרך חדשה - לאחר יום כיפור.
לכוון את ה'וויז' - חשבון נפש מעצים: תכוון את ה'וויז' ותקבע יעדים חדשים לשנה החדשה, תעשה חשבון: היכן אני היום? ולהיכן אני רוצה להתקדם בעבודת ה' בכל חלקי הנפש: מחשבה דיבור ומעשה.
החטא - מחיצה ביני לבין הקב"ה: "כי עוונותיהם מבדילים ביני לביניכם" – ישנם שתי אפשרויות להתקרב לקב"ה, תוך תשלום חוב על חטאנו:
דרך ראשונה: להכיר בחטאי, להודות להתוודות ולהתחרט עליהם, ולקבל על עצמי מהיום לשנות את דרכי.
דרך שניה: צרות ויסורין – מקרבים לקב"ה וממרקים את החטא.
הווידוי – ניקוי וטהרת הלב
כדי להתנקות מהחטא, חייב – להודות בו ולהתוודות עליו, אבל, את זה צריך לעשות בשמחה מתוך הכנעת הלב.
"בלבבי משכן אבנה" – ניקוי הלב הופך אותו למשכן לשכינה, וזה – דרך שמחה...
"לך אכול בשמחה – כי רצה ה': בסיום יום כיפור שמחים או עצובים? כך מרגישים אחרי וידוי - לך אכול בשמחה את לחמך... כי רצה ה' את עוונך...
אבל, למה צריך להזכיר בפה את החטאים?
רוצה השנה שמירה והגנה? יש דרך!
"כי בשמחה תצאו" – מכל החטאים ועוונות: השמחה גורמת לאדם להכיר בגדלות ה' ואהבתו אליו, ושלא ירצה לחטוא ולהתרחק מהקב"ה, וכך, ניתן להתוודות בשמחה ולהגיע לכפרה על העוונות.
כל מצווה – שומרת ומגנה על האדם: רוצה שנה טובה ומוצלחת? תזכור שכל מצוה שאתה עושה – שומרת ומגנה עליך, ובטח אם קצת התאמצת עבורה...
"תיסרך רעתך" – החטא מייסר את האדם: לאחר שהאדם חוטא, נברא מהעבירה – כח טומאה שמקטרג על האדם, ומייסר אותו בכל מיני דרכים, וזה: "תיסרך רעתך" (ירמיהו ב, יט).
החטא – נחקק בעצמות האדם!
החטא - נחקק בעצמותיו של האדם, כפי שכתוב: "ותהי עוונותם על עצמותם". לאחר שהחטא 'דבק' בעצמות האדם, הוא – נוקם בו! כמו שכתוב:
"עוונותיכם הטו אלה, וחטאותיכם - מנעו הטוב מכם".
הלאוו שהאדם עבר עליו, מקלקל בגוף האדם את הדיבור הטוב, וחוקק בעצמותיו את צרוף האותיות של העבירה, שהם צרוף רע – שנוקם באדם ע"י כל מיני יסורין וחולאים, "חנני ה' כי אמלל אני... כי נבהלו עצמי" (תהילים ו', ג').
ועל כך כותב רבי נחמן: "אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו וְעַ"י - זֶה מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה".
מה עושה החטא לאדם? "וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו, וְנוֹקֵם בּוֹ" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה" (יִרְמְיָהוּ ה) וּכְתִיב (תְּהִלִּים ל"ד): "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה".
הוידוי מחריב את בנין האותיות הצירוף הרע, מוציא את החטא מהעצמות, ובונה את המלכות דקדושה, בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" (ליקוטי מוהר"ן, סימן ד', ד"ה ועוונותיו).
הוידוי – סוד צרוף האותיות!
כשהאדם מתוודה, הקב"ה מוציא מעצמות האדם את צרוף האותיות שנחקק מהחטא, ומאותם האותיות:
הקב"ה בונה צרוף אותיות חדש וטוב – שמביא לאדם חסדים וישועות!
והדברים ידועים כסוד צרוף האותיות, עפ"י - הבעל שם טוב הקדוש.
קל או קשה להתוודות? די קשה! אבל: אם אתה באמת רוצה - הבא להיטהר מסייעין בידו, תקבל סיוע!
מה מבייש להתוודות לעומת – לסבול מהחטא: תחשוב לבד...
"ומכסה פשעיו – לא יצליח" – אין דרך אחרת! לא נעים - ומאוד שווה...
"ומודה ועוזב ירוחם" – יכופר עוונך, ותזכה לחסד ורחמים, שיביאו איתם את הישועות...
מה קורה כשהאדם מתוודה על חטאיו?
"וְע"י וִדּוּי דְּבָרִים, יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו:
הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הַדִּיבּוּר שֶׁל הַוִּדּוּי".
כח הדיבור עושה רושם ופועל בעולמות העליונים!
בזמן הווידוי האותיות של הדיבור הרע יוצאים מהעצמות, ומהם נעשה הווידוי, וזה שכתוב: "כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה".
והתוצאה: "וּמַחֲרִיב הַבִּנְיָן וְהַצֵּרוּף הָרָע, וּבוֹנֶה מֵהֶם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה".
הצרוף הרע מתבטל, ואותן אותיות הופכות - לצרוף טוב!
"וְעַל - יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְנֶחֱרַב הַצֵּרוּף הָרָע שֶׁנֶּחְקַק עַל עַצְמוֹתָיו".
השכינה איתך - מסייעת לך!
כאשר האדם עושה וידוי דברים, הוא:
מתקן ומעלה את המלכות לשורשה!
ואף על פי שחטאו פגם בשכינה, השכינה מגיעה לנחם אותו, כמו שכותב רבי נחמן:
"אזי, גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו, כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן, כביכול... והיא מנחמת אותו, שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים. (קמא, רנט, ד"ה כשהאדם).
"וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קא).
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָהוּ כ"ג): "הֲלוֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ", וּכְתִיב (מִשְׁלֵי ח):
"בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ"!
אתה מתוודה – השכינה מגיעה לנחם אותך...
וביחד אתם מחזירים את המלוכה לקב"ה.
קראת עד כאן? בהצלחה!
שנה טובה ומתוקה!