כיצד מוחקים את העוונות?
כשהתקרב ה'תולדות' רבי יעקב יוסף לבעל שם טוב הקדוש, היה מתענה כתשובות ה'קנה', ונהג כך במשך חמש שנים.
פעם אחת בשנה השישית כשהתענה ה'תולדות' משבת לשבת, הבעל שם טוב הקדוש שמע כרוז, בזמן שנסע בדרך: "מהר רוץ אליו במרוצה, כי היום יתבטלו מוחין שלו" (= ח"ו ימות).
רץ אליו הבעל שם טוב הקדוש במרוצה גדולה, עד שהסוס מת בדרך, והיה שווה עשרה אדומים.
אמר הבעל שם טוב הקדוש ל'תולדות': "מת לי סוס של עשרה אדומים בדרך על ידך, ותהיה כפרה תחתיך". ותיכף אכל רבי יעקב יוסף, ושמע לדברי הבעל שם טוב הקדוש.
ונותרה אגרת ששלח הבעל שם טוב הקדוש ל'תולדות' בענין התעניות, האגרת עברה מקהילת מז'בוז' לקהילת נמירוב רבתא, ונפלא לראות את דברי קודשו של הבעל שם טוב הקדוש, כיצד שיבח פאר ורומם את ה'תולדות', ועם זאת הטיף את תורתו.
וכתב הבעל שם טוב הקדוש בצד החיצוני של האגרת: מקהילת מז'בוז' לקהילת נמירוב רבתא, הני מילי בכתבא רצוא ושוב, כמראה הבזק מראה הכוהן אב"ד דק"ק הנזכרת, מעוז ומגדל הרב המופלא עושה פלא חכם הכולל מורנו יוסף הכהן דקהילת קודש הנזכרת אב"ד.
ולשון האגרת: ליד אהובי, אהוב נפשי, הרב המאור הגדול, עוקר הרים, פטיש החזק, המפורסם בחסידות, החכם השלם המופלא, עושה פלא, הנצמד בקירות ליבי, דבוק מאח לי, מורנו יוסף הכהן.
הנה גלילת יד קדשו קיבלתי, וראיתי ראיה אחת בשתי שורות העליונות, ושם נאמר שרום מעלתו אומר, כאילו מוכוון להתענות, ותרגז בטני מקול הקורא.
והנני מוסיף בגזירה עירין ובצירוף קודשא בריך הוא ושכינתיה, לבל יכניס את עצמו בסכנה כזה, כי זה מעשה מרה שחורה ועצבות, ואיתא בחז"ל שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות רק מתוך שמחה של מצוה, כאשר ידוע לרום מעלתו דברים שלימדתי כמה פעמים, והיו הדברים האלה על ליבו.
ועל דבר סעיפי מחשבותיו המביאים אותו לזה, אייעצך, ויהי אלוקים עמך גיבור החיל.
בכל בוקר ובוקר בעת לימודו, ידבק עצמו באותיות בדבקות גמור לעבודת בוראו ברוך הוא וברוך שמו, ואז ימתיקו הדינים בשורשן, ויקל מעליו הדינים, ומבשרך אל תתעלם ח"ו להתענות יותר מהחיוב ומהצורך.
ואם שמוע תשמע לקולי ויהי אלוקים עמך. ובכך אקצר ואומר שלום. מנאי הדורש שלום תורתו.
נאום ישראל בעל שם טוב
ואפריון נמטי לבנו יחידו, הרבני המופלג הידיד כבוד מורנו שמשון ויז"י (יראה זרע ויאריך ימים) בנו ידיד ר"מ הירץ נ"י, לכולם בכלל ובפרט.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
"תשובה תפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה"...
כיצד האדם ימשוך על עצמו רחמים גמורים ע"י מצות צדקה?
מותר לתת צדקה גם לא ל'שם שמים':
הבעל שם טוב הקדוש אומר שמותר לתת צדקה, גם לא לשם שמים, כפי שאנו אומרים, כגון: "עבור שיאמר שיחיה בני" – צדקה זו נחשבת, מכיון שצדקה זו, מחיה את נפש העני, גם ללא הכוונה הראויה (תורי זהב פ' ראה).
הצדקה – פותחת את המקור עליון להשפיע למטה: ידוע שכל תנועה טובה שעושה האדם למטה, בזה העולם, הוא מעורר באותה המידה את המידות עליונות - אם לחסד אם לדין, וזהו: "ה' צלך" (תהלים קכ"א).
וידוע מהבעל שם טוב הקדוש, שע"י מצות צדקה, האדם נעשה בדמות דיוקן של יוצר בראשית, וכשהאדם מקיים "פתוח תפתח" - נפתח מקור עליון להשפיע למטה (אוצר החיים, פ' יתרו דק"כ ע"ד).
מה ל'ייחד' בעת נתינת הצדקה? "כי פתוח תפתח את ידך לו..." הבעל שם טוב הקדוש מפרש את הפסוק: "אני בצדק אחזה פניך..." (תהלים י"ז) כשהאדם נותן את הפרוטה לעני אזי יעשה ייחוד, ויכוון:
י' – הוא הפרוטה.
ה' – הוא החמישה אצבעות של הנותן.
ו' – הוא פשיטות ידו של הנותן, הרי זה ו'.
ה' – יד העני, יכון בנתינתו לחמישה אצבעות של עני.
למשוך רחמים כסדרן - 'רחמים גמורים': ע"י ניתנת צדקה כסדר זה, האדם גורם למשוך על עצמו רחמים גמורים.
וזה כאשר הנותן הוא הראשון, בעוד טרם שהעני פשט את ידו (ועיין במקור בהמשך הדברים) וזהו: "כי פתוח תפתח את ידך לו" היינו: שאתה תהיה הראשון שפותח לעני, עוד לפני שביקש, כי אז יהיה השם כסדרן (מבשר צדק, פ' ראה).
האם מקבל הצדקה, גם מקיים מצוה?
נותן הצדקה קיים "נתון תיתן" "פתוח תפתח את ידך לאחיך". אבל, האם העני שמקבל את הצדקה, גם מקיים איזה מצוה?
מבאר הבעל שם טוב הקדוש דבר נפלא: אם העני מכוון שהוא מקבל את הצדקה, כי מעשה ידיו לא מספיקים לו, ע"י זה הוא מקיים: "שעל זה אמרו - כל הצריך ליטול ואינו נוטל, הרי זה שופך דמים" (ירושלמי שוך, מס' פאה) ובשעה שנוטל את הצדקה יחשוב: "כיון שאני צריך ליטול, הריני מזכה את העשיר העושה עמי צדקה" - נמצא גדול המעשה יותר מן העושה (ב"ב ד"ט ע"א).
העני מזכה את נותן הצדקה: וע"ז נאמר: "יותר מה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, והנה העני המקבל צדקה לשם שמים ראוי לו" (כתר שם טוב, ח"ב דכ"ג ע"א).
יהי רצון שכל בית ישראל יזכו לחזור לשגרה המבורכת, מתוך בשורות טובות, רוגע ושמחה, וברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, אמן!
חודש טוב ומבורך, וכתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל, אמן!