'איכה' – אדע מה עושים בתשעה באב?
תשעה באב – הוא יום שמוכיח על הקשר והייחוד הכי גדול בין הקב"ה לעם ישראל, ההוכחה: המשיח נולד - בתשעה באב!
מה באמת צריך לעשות בתשעה באב?
'איכה' – מתגלה בתשעה באב קשר האהבה?
תשעה באב נקרא מועד, כי ביום זה ניתן לחזק את הקשר עם הקב"ה ע"י: הקינות שמביאות לייחוד התוועדות עם הקב"ה.
נראה, שיום תשעה באב מוכיח על ניתוק הקשר:
אבלים, יושבים על הרצפה, אומרים קינות, הבטן מקרקרת ואין ממש מצב רוח... איך יתכן:
שדווקא ביום זה ניתן לחדש את הקשר עם הקב"ה?
'איכה' – אבין מה רוצים ממני בתשעה באב?
דווקא תשעה באב ניתן להרגיש את הקשר הכי חזק עם הקב"ה, רק שמדובר בקשר יותר עמוק ופנימי, ולכן, יותר קשה להתחבר לכזה סוג קשר, אבל:
בבניה וחידוש קשר - צריך להשקיע!
מי שמתעקש ולא מוותר – מצליח להתחבר לסוג קשר הכי שווה.
מי שמתחבר לאבלות של תשעה באב:
מגיע לקשר ולחיבור הכי עמוק עם הקב"ה – מאוד מאוד שווה!
'איכה' - אדע להתחבר ליום תשעה באב?
בתשעה באב מצטערים, בוכים ואומרים קינות על חורבן בית המקדש, אבל, לא מדובר בבכי של עצבות ('פרי הארץ' מטות) יש כאן שני סוגי בכי:
בכי של געגועים: מתגעגעים למה שהיה - ואינו (קדושת הלוי, אבות).
בכי של תשובה: שמחדש את הרצון שיבנה בית המקדש, ועל זה מבקשים.
המילה 'קינות' אותיות 'תיקון': אומרים קינות כדי להגיע לתיקון שיביא לבנין בית המקדש, ה'קינות' גורמות לאדם:
להרהר בדרכו, ולרצות להגיע ל'תיקון' – לשנות דרכו.
ולכן, הבכי ביום תשעה באב, הוא בכי של געגוע ותשובה, ומקרב ומחזק את הקשר בינינו לבין הקב"ה, מה שיביא לביאת המשיח ובנין בית המקדש.
'איכה' – אגיע לבכי של געגוע?
איך אבכה בכי של געגוע, אם אני לא יודע למה להתגעגע?
איך אדע מה הפסדתי כשאין בית מקדש?
אתה חי ב'חורבן': 'חרבן' (כתיב חסר) אותיות 'נחרב' ואותיות 'נבחר'.
יש לך בחירה, האם להמשיך להיות 'נחרב' ולחיות בחורבן!
בית המקדש חרב, ואתה חי בהסתרה, וזה – חורבן!
כל אחד חי ב'גלות' ומרגיש את החורבן הפרטי והכללי, והגאולה הפרטית והכללית תגיע - כשנתחבר לקב"ה בחזרה.
הרב גינזבורג מדגיש שאחד משמותיו של בית המקדש הוא – 'בית הבחירה', כי הוא: מעצים ומחזק בנפש האדם את - כח הבחירה החופשית.
בית המקדש - גילוי שכינה: השכינה שורה בבית המקדש, ולכן, גילוי השכינה יהיה רק כשבית המקדש יבנה מחדש, ולכן, אנו בוכים כי:
שורש השראת השכינה הוא בבית המקדש, ואנו מבקשים שיבנה, כי אנו מתגעגעים ורוצים לחדש את הקשר הישיר עם הקב"ה.
היום השכינה מצויה בהסתרה, לאחר שהקב"ה החריב את בית המקדש, הוא ריחם עלינו, ואמר לשכינה לצאת איתנו לגלות, כמו שנאמר:
"כל מקום שגלו גלתה שכינה עמהם" – השכינה איתנו אבל - בהסתרה.
עם ישראל בגלות – השכינה בגלות עימם!
'איכה' – אבטל את ההסתרה הזאת?
לא רוצה יותר לחיות - בהסתר פנים, רוצה להרגיש את הקב"ה בגלוי.
לחיות בהסתר פנים זה – חורבן! זה – גלות!
רוצה קשר ישיר – לא נסתר ומוסתר!
נחרב בית המקדש – ואתה חי ב'חורבן'! מה עושים?
בתשעה באב נשרף בית המקדש, והיום המשיח יכול להתגלות:
אש שריפת הבית המקדש, יכולה – להבעיר:
את אש רצון הלב לחידוש הקשר עם הקב"ה!
תבעיר את הרצון והציפיה לשנות את - המצב העכשוי!
"כי בפשעיכם שולחה אימכם" – חטאנו גרמו...
רוצה שבית המקדש יבנה, והשכינה תחזור לשכון בתוכנו?
תבכה מגעגוע למצב הקודם – זה בידך!
'איכה' – אחדש את הקשר?
בתשעה באב צריך לבכות בכי של געגוע ותשובה, למה שהיה ואין, הבכי:
יוציא את השכינה מהגלות - זה תלוי בך!
וכך, הבכי של תשעה באב הופך - לבכי של 'תשובה'.
הכל תלוי אם יש לך רצון - לגאול את השכינה, להקים אותה מעפר, כל אחד שמוותר על רצונו עבור רצון ה', ומתחזק במשהו, הוא מרים את השכינה עוד קצת מעפר, ואת זה – כל אחד יכול לעשות!
והגעגוע הזה מוליד – הרהורי תשובה.
'איכה' – הרהורי תשובה בונים את המקדש?
בכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו חרב בימיו, וכל אחד 'תורם' את חלקו לחורבן, כולל כולנו...
היום יש לך חרטה שאתה - 'שותף' לחורבן, ומתעורר בך הרצון לתקן.
איך עושים את זה?
שלב ראשון: כבר התחרטת על שיש לך חלק בחורבן...
שלב שני - הודאה: תספר לקב"ה ולעצמך שאתה לא רוצה לצער את השכינה בחטאך, תתחרט מכל הלב, בדיוק לזה הקב"ה מחכה...
שלב שלישי – מה הרצון האמיתי שלך: מה באמת הרצון האמיתי הפנימי שלך? איך אתה תורם את חלקך - לבנין בית המקדש?
מה השינוי ואפילו קטן שמוכיח את רצינותך?
'איכה' – אחזק את הקשר עם הקב"ה?
הגלות היא שורש כל הגלויות הפרטי והכללי, כשבית המקדש יבנה, יהיה טוב לכל עם ישראל, המפתח לחיים שמחים וטובים הוא חידוש הקשר עם הקב"ה, במילים אחרות:
גילוי הקמת השכינה ששורשה הוא בבית המקדש!
בתשעה באב, אתה עוצר וקולט:
אני יכול לגרום לבית המקדש להיבנות מחדש.
'איכה' – מתחילה הנחמה?
מחצות היום - קורה משהו חדש, הקב"ה רואה שאנו מצטערים על שגרמו צער לשכינה, ובדרך – גם לעצמנו, והנחמה מתחילה להגיע, ולכן, מחצות היום קמים מהארץ, ומתחילים להתנהג כמו אדם שמקבל תנחומים.
האריז"ל אומר שביום תשעה באב המשיח נולד:
בחצות היום מתחילים לנצוץ רגעי הנחמה, שהם - אור הגאולה.
אתה מתגעגע ומשתוקק שיבנה את בית המקדש, מתחרט ומבקש לחדש את הקשר, וכך:
בצהרי היום 'נולד' לך קשר חדש עם הקב"ה!
התקדמת עוד פסיעה בקשר עם הקב"ה – וזאת הגאולה!
התקדמות משנה שעברה, עוד תביא את הגאולה - ובנין בית המקדש.
בצהרי היום מרגישים את זיכוך הנפש שמביא לחידוש הקשר עם הקב"ה, וזה גורם לקצת שמחה בלב, כי אתה יודע שזאת הדרך לגאולה (עפ"י 'יחידתי' גילוי אור תורת הבעל שם טוב הקדוש).
'איך' – רצוני משפיע על העולמות העליונים?
בתשעה באב יש צער רב בעולמות העליונים, עד חצות היום, אבל, לאחר שראו שעם ישראל מתחרטים ומבקשים את בנין בית המקדש, ורוצים לחדש את הקשר עם הקב"ה, גם:
בעולמות העליונים יש נחמה, שמעוררת בליבנו את - רגש הגאולה.
כל אחד שמרגיש בליבו שהגאולה קרובה, גם למעלה מתעורר ניצוץ אור הגאולה וזה הזמן להתחיל לחזק את הקשר עם הקב"ה, ללמוד על עניני הגאולה לחיות גאולה ולהתנהג:
מתוך האמונה - שהגאולה מגיעה.
ענווים – הגיע זמן גאולתם!
שנזכה לכך במהרה, אמן!