ליארצייט של רבי מאיר מאפטא - כ"ה תמוז
מדוע דווקא מצוקה - מביאה ישועה?
מהו המקור לשיר: "ריבון העולמים ידעתי..."?
רבי מאיר מאפטא כיהן כרב העיר סטאבניץ, וכשה'אוהב ישראל' מאפטא, נפטר עבר לכהן כרב באפטא, ומיום שעלה לכס הרבנות לא חסר לו דבר.
מה היה מצבו הכלכלי של רבי מאיר?
רבי מאיר התחתן והיה עני מרוד, ולמד את תורתו מתוך עוני ודחקות נוראה, בימי החורף כשהיה קור גדול, הדבר גרם לרבי מאיר ביטול תורה ועבודה, והוא התפלל לה' יתברך: "או שלמאיר יהיה מעות לקנות עצים להסקה, או שהקור יפסק" ומיד נפסק הקור.
ביתו של רבי מאיר היה ריק מכל, והיה צם ימים שלמים, ולא היה לו מה להכניס לפיו. יום אחד השיגה אשתו קצת כוסמת, ולא היה בביתה קערה להכין לבעלה את התבשיל, והיתה צריכה להלוות קערה משכנתה...
ונגיע לסיום הסיפור, ששתי השכנות רבו על הקערה, והקערה נשברה לרסיסים והדייסה נשפכה...
נשברה רוחה של אשת רבי מאיר על שלא יהיה לבעלה במה לשבור את רעבונו, ופרצה בבכי.
באותם רגעים, נכנס הצדיק לבית ושאל את אשתו בחמלה, וסיפרה אשתו כל מה שעברה, כדי להשיג קערה להכנת התבשיל, שישבור את רעבונו... ניחם אותה בעלה הצדיק, ואמר:
"זה היה הניסיון האחרון, ובקרוב נאכל מקערה של כסף".
רבי דוד מלעלוב ביקר בביתו, ולאחר שראה את מצבו הקשה אמר לו:
כי יבואו ימים, ועל שולחנו ישפך יין רב כמים.
אכן, לא ארכו הימים, ורבי מאיר זכה לקיים את התורה מתוך עושר ולאחר תקופה קיבל את הרבנות בסטאבניץ...
תפילת רבי מאיר - סגולה נוראה לפרנסה והצלחה
רבי מאיר מאפטא כתב תפילה שמי שקורא אותה, מתחבר אליה מיד, והיא מתחילה במילות השיר:
'ריבון העולמים ידעתי שהנני בידך לבדך...'.
בדומה לרבי מאיר, גם דוד המלך כתב את פרקי התהילים מתוך הקושי, הצער והצרות שעבר, וניתן ללמוד מכך:
הישועה מגיעה - דווקא מתוך מצב קשה שנראה חסר סיכוי!
דווקא הקושי מביא לחיזוק האמונה, כי אז מרגישים תלות מוחלטת בקב"ה, והאדם מגיע למסקנה, שאף אחד לא יכול באמת לעזור לו.
בעל 'תפארת שלמה' הרב הקדוש מראדאמסק, שהיה אומר את התפילה שחיבר רבי מאיר, בכל יום ערב ובוקר, אומר:
"שהיא סגולה נוראה - לפרנסה והצלחה לאומרה בכל יום" (כפי שנדפס ב'אור לשמים' מהדורת תרע"ד).
האם הפרנסה וההצלחה מוזכרים בתפילה?
הפרנסה וההצלחה – כלל אינם מוזכרים בתפילה!
כיצד יתכן הדבר? תפילת 'ריבון העולמים' היא בקשה להכיר ביחוד מציאות ה', כמציאות יחידה, ולהרגיש בו תלות מוחלטת, לעבוד אתו, ולהתקרב אליו, אבל, רבי מאיר מזכיר בספרו רבות:
מעשי האדם מורידים את השפע מהשמים – לעולם המעשה!
התפילה וחיזוק האמונה, פותחים לו את 'צינורות' השפע, ולכן, תפילה זו:
סגולה נוראה - לפרנסה ולהצלחה! ונבאר קטע קצר מתפילתו...
אני רק בידיים שלך - בלבד!
"רִבּוֹן הָעוֹלָמִים - יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד! כַּחֹמֶר - בְּיַד הַיּוֹצֵר".
אני יודע ומאמין, שאני אך ורק בידיים שלך, שלך – לבדך!
נראה שהעולם מתנהל כ'טבע' או כפי המקובל, ולכן, כאילו 'סגור' מראש מה יקרה עם האדם, אבל, רבי מאיר מחזק את ההכרה, שהקב"ה הוא המציאות היחידה, שמשפיעה על גורל האדם, ולכן:
התפילה מחזקת את האמונה והבטחון - המוחלטים בקב"ה!
התפילה מחדירה ללב האדם, שחוץ מהקב"ה – אף אחד לא יכול לעזור לו, וכפי שכתבב בתפילתו:
"וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה".
אני חכם ומוצלח, ויש לי עבר של הצלחות, וגם פרוטקציה וקשרים, וגם אם אעשה כל מאמץ, וכל עצה ותחבולה אפשרית.
וכל יושבי תבל – לא חלק מיושבי תבל, יעזרו לי בכל הצורות האפשריות:
"מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה" – 'אין עוד מלבדך'!
מהו התיקון שמביא ישועות?
הדרך היחידה לקבל ישועה היא, להאמין: במציאות אחת ויחידה שיכולה להביא את הישועה – הקב"ה, להרים מבט לשמים, ולבקש ממנו בתחינה, כי בלעדיו, שום עזרה וישועה – לא תצליח!
עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ – ה' עוז לעמו יתן, הקב"ה עוזר לאדם:
מגלה את כוחו ועוזו, גבורתו ותפארתו – שגוברים על כל כח שיש בעולם!
ולכן, שווה לחזק את האמונה, ולבקש את עזרתו.
רבי מאיר מאפטא מדגיש בספרו 'אור לשמים' שהתיקון של הדור:
"ע"י אמונה, שמאמינים באלוהי עולם - ובאמונתם יחיו"!
רק אם מכניסים את הקב"ה לחיים כ'שותף' פעיל - מצליחים.
והאדם ירגיש: "בלעדי עוזך ועזרתך – אין עזרה וישועה"!
'חוף מבטחים' - בידיו הבטוחות של בורא עולם!
אם האדם מגיע להכרה, שאף אחד לא יכול לעזור לו, ובטח שהוא לא יכול לעזור לעצמו, חוסר האונים מביא אותו להאמין בישועת ה', וכותב: "שהאדם הרוצה ליכנס בעבדות השי"ת, מחויב למסור עצמו בידי השי"ת, ושאין ביכולתו לעשות מאומה! רק השי"ת - ינהיג אותו" ('אור לשמים' פר' בא).
צריך להתאמץ ל'אמץ' את המחשבה – אני בידיים של הקב"ה בלבד!
תאמין באמונה אמיתית ושלמה – ותבוא ישועתך!
חפצים להרע לי, אבל - אתה שולט על הכל!
לפעמים, הקושי מביא את האדם - 'עד הקצה'...
והוא מבין, שאין שום פתרון בדרך הטבע, ויותר מזה:
"וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע".
רק האמונה, שהקב"ה היחיד שמניע כל מהלך, תביא להכרה - שכל מי שיחפץ להרע לי - לא יכול! כי:
"אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי, וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה - מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ".
שחרר! תרפה! השלך על ה' יהבך! זאת הדרך – לישועתך!
אין דרך אחרת, וותר על השכל ותעלה לעולם האמונה, ששם ה'טבע' לא שולט, ותזכה:
לישועות מ'על' הטבע – ניסים ונפלאות!
כך תתגבר ותתרומם, תנצח כל קושי, ותזכה – ל'אראנו נפלאות'!
מתוך אמונה ובטחון, שיביאו לך שלווה ושמחה אמיתית, ואהבה עזה ותמימה ב'ריבון העולמים'.
אם תהיה נחשון – כל ים יקרע לך!
כמו לפני קריעת ים סוף בני ישראל הגיעו 'עד הקצה', ולא מצאו שום עצה ושום פתרון למצבם! אומר רבי מאיר מאפטא:
"ונלאו למצוא פתח להצלת נפשותם! ויראו מאוד!"
וממשיך: "וזה היה סיבת ישועתם!"
זה מסלול החיים, דווקא הדוחק הכי גדול, כשאין שום פתרון, והאדם:
"רחוק מישועה טבעית, אז, ממנו יתברך יוושע – תיכף ומיד בלי איחור" (פר' בשלח).
יש כאן - הבטחה גדולה ועצומה! צריך רק להאמין ולבטוח!
והתוצאה? "הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה - וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה".
יחוד ה' – אין עוד מלבדו! היחיד שפועל בעולם!
אומר רבי מאיר מאפטא, כשהאדם צריך ישועה:
"זהו תקנתו שיקבע בליבו, אמונה מושרשת - ש'מלא כל הארץ כבודו', ולית אתר פנוי מיניה".
כשהשכל והלב קולטים, שחיות הקב"ה מחיה את הכל, ולכן:
"שאין לך שום דבר גשמיי בעולם, שלא יהיה בו - חיות הקדושה"
אז מבינים, שאף אחד לא יוכל לעשות משהו, שסותר את רצון ה', כי:
הקב"ה – הוא היחיד 'ואין עוד מלבדו'!
ולכן, הוא ממשיך ואומר: "מזה הדבר בעצמו שהיה לו דחיקא – יבוא לו הישועה".
ברגע זה ממש! - כל ההסתרות מתבטלות!
השגחת ה' מתגלה – ומגיעה הישועה.
הקב"ה מרחם וחומל על האדם, הוא נושע – מעל הטבע, וכנגד כל הסיכויים! כמו שכותב בתפילתו:
"אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי, וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה - מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה - וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה"!
כי האדם הגיע להכרה, שהקב"ה הוא - הטבע ו'מעל' הטבע!
תפתח את העיניים ותראה – את האמת!
וממשיך בתפילתו המדהימה 'ריבון העולמים':
"לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, לִהְיוֹת - עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה!"
צריך לבקש מהקב"ה עזרה תמידית שהעיניים יהיו פתוחות להאמין, ושהאמת תהיה תקועה חזק בלב, וממשיך:
"וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי - בְּכָל עֵת"!
בכל מצב, בכל מקום ועת, אני מבקש:
"לְבַל אָסוּר - לֹא בְדִבּוּר! וְלֹא בְמַעֲשֶׂה! וְלֹא בְמַחְשָׁבָה! לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה!"
לא לטעות, במחשבה דיבור ומעשה – לייחס כח, או לעבוד אלוהים אחרים, כי:
אתה האלוקים היחיד, שיכול – להושיע אותי!
ואני מבקש, שכל חפצי ורצוני יהיה:
"כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת!".
כי אז אזכה: וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה".
זאת הדרך לצאת מכל קושי...
ולראות ישועות, אמן!
התפילה מצ"ב בזה, וכדאי לומר את התפילה בשלמותה.
לע"נ רבי מאיר מאפטא בן רבי שמואל זכותו תגן על כל ישראל, וכל בית ישראל יזכו מריבון העולמים לעזרה וישועה, אמן!
תפילת רבי מאיר מאפטא – 'ריבון העולמים'
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה.
וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה.
לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לִהְיוֹת עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה, וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי בְּכָל עֵת לְבַל אָסוּר לֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְמַחְשָׁבָה לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה, כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
גַּם עָזְרֵנִי לְבַל יָמוּשׁ מֵרַעְיוֹנַי וּמִלִּבִּי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ וְהוֹפָעַת חִיוּתְךָ בְּכָל רֶגַע, וְקֹטֶן עֶרְכִּי בֵּין מַעֲשֶׂיךָ, וּמַה נֶּחְשָׁב אֲנִי בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּכְאַיִן אֲנִי נֶגֶד בְּרוּאֶיךָ אִם גַּם הָיִיתִי נָקִי מִכָּל חֵטְא, וּמַה גַּם כִּי עֲוֹנוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ נְקַלֹּתִי מִכָּל בְּרוּאֶיךָ כִּי הֵם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצְרוּ וַאֲנִי בְּגֹבַהּ לִבִּי מְתֹעָב בְּעֵינֶךָ.
וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ דָּבוּק בְּלִבִּי וּבְרַעְיוֹנַי בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְיִשְׂמַח לִבִּי תָמִיד בְּךָ אֲשֶׁר בְּרָאתַנִי לִכְבוֹדְךָ, וְאַהֲבָתְךָ תִּבְעַר בְּקִרְבִּי, וּמֵחָכְמָתְךָ תַּאֲצִיל עָלַי לִהְיוֹת נֶגֶד עֵינַי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ וּמִעוּט עֶרְכִּי וְחֶסְרוֹן בִּינָתִי, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבִּי, וְלֹא אֶרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וּגְדֻלָּה וְעֹשֶׁר כִּי אִם תִּכְסֹף נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ.
וְאֶהְיֶה מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְגוּפִי וּמְאֹדִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְהָסֵר כָּל הַמָּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְיֻנְעַם לִי כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְלֹא יְבַלְבְּלֵנִי שׁוּם עִנְיָן מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּית, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר זוּלַת רְצוֹנְךָ,
וְהוֹרֵינוּ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נָבָר וְזָךְ וּבְשִׂמְחָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּבְאַהֲבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עַל יָדִי וְעַל יְדֵי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְלֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּנוּ חָלִילָה, וְנִנָּצֵל מֵחִלּוּל הַשֵּׁם.
וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בִּתְמִידוּת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה, בִּתְשׁוּבָה וּבְדַעַת וּבְשִׂמְחָה וְלֵב טָהוֹר, וְנִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: