ראש הישיבה הגר"ש אלתר השמיע במהלך השבוע האחרון דברים חריפים בעניין אחריות המחנכים והמלמדים בתלמודי התורה, במקרים בהן ישנן הצקות והתעללויות חברתיות כלפי ילדים בתלמודי התורה ובמסגרות חינוך.
את הדברים אמר ראש הישיבה במהלך שו"ת ושיח בענייני חינוך הדורות, עם צוות המלמדים מתלמוד התורה הכלל חסידי 'אור עולם' בעיר ביתר עילית.
כשנשאל ראש הישיבה האם על המחנך או המלמד להתערב במריבות בין ילדים. השואל ציין כי אולי כדאי למחנך להתערב במטרה לשמור על המשמעת בכיתה, אך ראש הישיבה השיב: "מה פתאום בתור משמעת? – בתור מידות. מה השאלה".
הגר"ש אלתר הוסיף כי המלמדים של פעם היו מתערבים ביראת שמיים של התלמידים, גם בזמן שהות הילדים מחוץ למסגרות החינוך. "אז אולי המשימה הזאת גדולה מדי בשביל המחנכים של היום", אמר ראש הישיבה, "אבל לשמור על מידת בין אדם לחברו – זה יותר חשוב מללמוד".
"ואני לא מדבר אם יש מצב כיתתי, בו תלמידי הכיתה רודפים או מציקים לילד אחר. ילד שהופך לכבשה שחורה, או ילד שמושך אליו אש, בצדק או שלא בצדק. במקרה כזה, אני חושב שחובה על המלמד להתערב", הדגיש ראש הישיבה.
כשנשאל ראש הישיבה מהי הדרך היעילה והנכונה שבאמצעותה המלמד אמור לעצור התעללות והצקות מצד קבוצת ילדים נגד ילד אחר בכיתה – ראש הישיבה השיב בחריפות כי המלמד יכול להכריז: "היום אוכלים בלי להתפלל מכיוון שבכיתה הזאת שופכים דם של ילד והתפילה היא תועבה. אז נוטלים ידיים ואוכלים". הגר"ש אלתר הוסיף כי "אם צריך אמצעי דרסטי בשביל לעצור התעללות כזאת, אז עלי ועל צווארי שאפשר לעשות כזה דבר. בשביל לזעזע את הילדים".
ראש הישיבה סיפר גם כי בתקופת כהונת אביו, האדמו"ר בעל ה'פני מנחם מגור זצ"ל, היה ילד אחד שנשאר על פניו כתם לידה, וחבריו לכיתה לעגו לו על כך. "כנראה שאביו של אותו ילד סיפר לאבי זצ"ל על כך, ויום אחד אבי התקשר למלמד ואמר – 'כאן מדבר פנחס מנחם אלתר. נער הייתי וגם זקנתי ואני יכול להגיד לך כי שמונים אחוז מהצרות שאנשים עוברים – אני ראיתי את אותם אנשים בקטנותם שהם הציקו לאחרים'".