לרגע זה היה נראה מתוכנן.
גדול הזמר החסידי ר' אברהם פריד הקפיץ את המוני חסידי חב"ד באצטדיון טדי בשיר חסידי וקרא לכולם להצטרף אליו, המוזיקה פסקה, כדי לשמוע את ההמונים שרים, ובדיוק אז נפל החשמל. היו מי שחשבו שזה חלק מהקטע.
רק כעבור שלוש דקות יקרות התחילו הריצות הבהולות מאחורי הקלעים. חוטים החלו להימשך מהגנרטור לבמה והחל חיפוש אחר מיקרופון מתפרץ (מיקרופון חירום, כזה שמשתלט על שאר המכשירים ונשמע בכל רחבי המתחם).
היה זה אירוע לכבודו של הרבי מליובאוויטש, אלפי איש הגיעו אמש (רביעי) מכל קצוות הארץ להשתתף. חב"דניקים ואוהבי חב"ד. אירוע לכבוד 120 שנה להולדת הרבי מליובאוויטש, לב חסיד לא ידום, כולם הרגישו צורך להשתתף ולהביע את אהבתם והערכתם האין סופית לרבי שלהם.
ואז נפל החשמל. תחשבו על זה. אירוע שהושקע בו מיליונים. גדולי הזמר, פריד ובן דוד, הגיעו להנעים את הערב יחד עם זמרים נוספים, קטעי מולטימדיה מושקעים הוקרנו על מסכי הענק ועוד שורת נואמים שתוכננה כדי להעצים את הערב.
האור כבה. הכל נדם.
כמי שהיה מאחורי קלעי הבמה, יש לי מסר אחד קטן שחשוב לי לחלוק אתכם.
מספר דקות לאחר נפילת החשמל הוא חזר אך כעבור דקות הוא קרס שוב. שאלתי את פריד מה הוא אומר על התקלה. הוא הגיב ספונטנית: "זה לא תקלה. הכל מתוכנן". ואז אמרתי לו שעדיין יש תקלה. או אז הוא הבין שזה באמת עניין רציני והגיב בהלם קל. "נו, זה עדיין לא תקלה?", שאלתי בחיוך. "כעת זה כבר 'תקל'", הגדיר זאת פריד בכוונתו שתקלה אין כאן אבל, תחילתה של תקלה יש כאן.
אבל פריד כמו פריד. לא רק מדבר אלא גם עושה. וכמי שבאמת מאמין למה שהוא אומר, הוא החליט לעשות מעשה.
בלי לאבד את העשתונות פריד התקדם לעבר הכניסה לבמה ואת מה שקרה אחר כך אתאר לכם מהזווית של צופה באולם.
פריד נכנס לבמה, התחיל לשיר וירד לרחבת הדשא הגדולה.
והתחיל לרוץ.
לא כדי להכניס גול, לא כדי לרדוף אחר כדור. אלא כדי להלהיב את המוני החסידים בשירה סוחפת.
כאלה כישורי ריצה, מסתבר שלא רק לשיר הוא יודע...
פריד פשוט הרים את השאלטר חזרה.
כי הרי אין תקלה, (מקסימום "תקל") והכל מתוכנן מה' יתברך. אז אם נפל החשמל, התפקיד שלנו להרים אותו בכל דרך. ופריד הרים את האווירה בהצלחה רבה.
כאלה הם חסידי חב"ד. לא פלא שזה קרה באירוע שלהם.
- הם רגילים להדליק את האור.
בואו נהיה פריד!