פרק ה': אני משוחח עם יהודי חסידי תושב הפריפריה שזכה לרכוש בגד 'כתונת פסים', וללובשו מידי שבת קודש, בזכות סדרת המאמרים שפורסמה ב'כיכר השבת'.
כזכור, מדור 'היסטוריה ואקטואליה', סיקר בסדרת מאמרים מעמיקה את הפולמוס ההלכתי אודות לבוש 'כתונת הפסים' ה'זברא' הירושלמית המפוספסת, ואף ביקרנו בחנותו של 'בילל אכו כלף' שמוכר 'קֻפְטַאנים' מקורים אותם הוא מייבא מסוריה.
- זה מוכר הבדים ל'זברה' הירושלמית ולגלימת הראשון לציון
- אבו כלף מציג: "קֻפְטַאן זה התלבושת של 'אבינו אברהם'" • צפו
- מוסלמי וצ'אלמר עומדים וצועקים: "זה שלנו"...
- הכלות הירושלמיות שהתלבשו כמו... יוסף
המרואיין אתו אנו משוחחים מבקש להישאר בעילום שמו, וכך דבריו:
"אני מגיע ממשפחה ספרדית חרדית, והתקרבתי לחסידות ברלסב בתור בחור ישיבה. לאחר שלמדתי את תורת רבנו נחמן זי"ע, וזכיתי להתחתן עם חסידת ברסלב, החלפתי את הביגוד, לביגוד חסידי קלאסי".
"מה מגדיר את האדם אם לא הלבוש שלו? בימינו הביגוד הוא זהות חברתית, ולכן החלפתי לחליפה ארוכה וכובע עגול חסידי, ופה זה נעצר", מספר המרואיין שלנו.
"בשלב זה", הוא ממשיך, "אני מבין שבחסידות רוכשים כבוד רוחני לבגדי שבת, שהם לא רק לייפות את העניין, והם לא הגיעו ממעצבי אופנה כאלה ואחרים, או קשורים לעניני מזג אוויר, אלא כולם יסודתם בהררי קודש וריזין עיליאין. לכן עם הזמן הגיע שטריימל, ומבחינתי הלבוש החסידי היה הפסגה ולא היה לי לאן לטפס יותר בנושא הלבוש היהודי.
"יום אחד אני נתקל בסדרת מאמרים שלך ב'כיכר השבת' בנושא הקאפטן הירושלמי, הזברא, והאבות הקדושים. ובקהילה שלנו בפרפריה יש רק אחד שלבוש כך, ולכן זה מסקרן אותי במיוחד.
"אני מתחיל לקרוא בעיון את המאמרים שלך, שתמיד אתה מביא גם מקורות מצולמים מתוך הספרים הקדושים, ומחכה לי הפתעה. אני מתחיל להבין ש'כתונת פסים' זה לא סתם לבוש מסורתי חברתי ירושלמי, אלא יש לו שורש ודברים עמוקים, כגון החלוקה שלו ל-26 חלקים כמניין השם המפורש, והכי חשוב שהאבות הקדושים הלכו עם זה, כפי שהבאת בשמו של הגה"ק ריא"ז מרגליות שציטט את הרה"ק רבי אברהם שמחה הורוויץ מבארניב ששמע מאבי סבו הגה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע שהאבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב לבשו בגד 'כתונת פסים' – 'זברא' ירושלמית.
"לכך, אני מבין שיש עניין חשוב ללכת עם זה. השינוי לא היה בבת אחת, ולאחר תקופה של מחשבה מעמיקה ורצון להתקרב לאבות הקדושים, ורכשתי את ה'זברא'".
"מאז התגברה בי הרגשת הזהות, והשייכות, ותודה רבה לך על כך", הוא חותם את דבריו.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com