לא אוסיף להגלותך – גמרתי ואגמור!
כבר אמרו בדורות הקודמים, שיהיה קשה בימות משיח - להחזיק באמונה, ורק מי שכל יום יחזק ויחדש את הרצון:
יחזיק מעמד - בימים אלו!
נכשלת היום? אל תתייאש!
תתקדם הלאה, ותחשוב - מה הרצון האמיתי שלך? ותלך איתו!
והדרך אומר מוהרנ"ת שעוזרת ללכת עם הרצון, היא:
"וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצְּדָקָה" – צדקה ממתיקה את הדינים.
ואל שדי יתן לכם רחמים
מי לא צריך רחמים? הנחמה נמצאת בפרשה:
"וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" – יעקב אבינו מרמז על קץ הגאולה.
הוא מתפלל ומתחנן על גאולתנו.
המשיח שיבוא במהרה, יצא - ממלכות דוד המלך:
דָּוִד בְּגִימַטְרִיָּא - 14 שזה - דַּי, בְּחִינַת שַׁדַּי, בְּחִינַת:
"הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי - יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי" – כי, הגיע זמן הגאולה!
'לקנא קנאת ה'' – צדקה אמיתית!
אבל, יש עוד צדקה מובחרת, שלא קשורה לכסף, אומר מוהרנ"ת:
"כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה' צְבָאוֹת - נֶחֱשָׁב כִּצְדָקָה".
פנחס קנא קנאת ה', ועליו נאמר:
"הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְּאוֹ - אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם".
ומי שמקנא קנאת ה', וזוכה: "וּבָזֶה מַמְתִּיקִין - הַחֲרוֹן אַף".
סר חרון אף ה' - מעליו!
וכל - הדינים מתמתקין - מעליו!
תקנא קנאתי – ע"י שתחזק בני לעבודתי!
בימים אלו, קנאת ה' מתבטאת בכך, שתעודד ותחזק אחרים לעבודת ה', וע"י תעשה:
"בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁמֵּאִיר הָרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ - בְּכָל אֶחָד".
כשהלב מתחזק ברצון ה', כל הספק שהיה בו – נעלם!
וזה מה שעשה משה רבנו:
"בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלֶה - מִשְּׁמָד לְרָצוֹן".
ומשה רבנו האיר את הדרך לדורות, וכך, כל הצדיקים ממשיכי דרכו זוכים שעליהם ייאמר: "וְהוּא גָּמַר - וְיִגְמֹר".
תם עוונך בת ציון, ולא - יוסיף להגלותך!
לא נותר לאף אחד כח להמשיך לסבול את הגלות, ולכן:
"וּבְוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף - יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ".
הקב"ה רוצה לגאול אותנו מהר - "גְּאֻלַּת עוֹלָם", שכתוב:
"לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתְךָ" (אֵיכָה ד).
תהליך גאולת הפרט והכלל – כבר התחיל!
ועל זה נאמר: "גמרתי – ואגמור"!
תהליך הגאולה התחיל, ולא ניתן - לעצור אותו! (ליקוטי הלכות).
הגאולה מגיעה – מכח הצדיקים!
אם אתה קשור לצדיק אמת, והוא התחיל להעלות אותך לדרך הנכונה, תדע שהוא ימשיך - ולא יעצור!
לא משנה איזה ניסיון אתה עובר, תמיד תהיה לך תקווה:
"וּצְרִיכִים לִבְטֹחַ בְּכֹחָם שֶׁל - זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה".
כי התפקיד של הצדיקים:
"עוֹסְקִים לְחַזֵּק אֶת הָרָצוֹן".
וכך, ממשיכים על כל אחד:
"בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁיֹּאמַר דַּי לְצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ" - לכל אחד ואחד, אמן!
'קץ שם לחושך' – האור בוקע ומתחיל לזרוח!
גם לחושך ולגלות – יש סוף! על זה נאמר:
"כִּי קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ - וּבְוַדַּאי לֹא לָנֶצַח יָרִיב"!
שום דבר לא נמשך לנצח – גם לא הגלות!
אבל, עכשו תחזיק חזק, והפתרון הוא:
"וְהָעִקָּר לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכֹחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים".
הצדיק הוא החמצן של עם ישראל, והוא:
נותן דרך ועצה טובה, לתקן ולעלות – בית אל!
מתי הסתלקו הצדיקים?
ישנם שלושה צדיקים - יוסף הצדיק, משה רבנו ודוד המלך:
"שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, בִּבְחִינַת - עֵת רָצוֹן".
ותפקידם לעשות שלושה תיקונים:
יוסף הצדיק: נותן כח ומחזק את הכשרים, שלא יפלו בעבודת ה', ורק: יִתְחַזְּקוּ תָּמִיד בְּרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".
משה רבנו: הוא מעלה את אלו שקצת נפלו:
"אוֹתָן שֶׁכְּבָר נָפְלוּ לַמָּקוֹם שֶׁנָּפְלוּ - לְהַעֲלוֹתָם מַמָּשׁ"!
אומר מוהרנ"ת שמשה רבנו מעלה - ממש ממש...
משה רבנו יכול להעלות – כל אחד!
אפילו אחד שהגיע למצב של 'שמד', הוא מעלה אותו למצב של 'רצון' – שיהיה לו לעבודת רצונות חזקים לעבוד את ה', למרות כל מה שהוא עובר ועבר.
דוד המלך: מעלה גם את מי ש'נפלו' בגדול, כי הוא בבחינת משיח:
"שֶׁהָעִקָּר הוּא לִגְמֹר הַגְּאֻלָּה - בִּכְלָל וּבִפְרָט".
וע"י זה הקב"ה יגיד די לצרותינו – ותגיע גאולתנו!
להפוך את הצרה - לרצה
כאשר הדינים נמתקים על האדם, אומר מוהרנ"ת שהצרה נהפכת:
"שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים לַהֲפֹךְ - מִ'צָּרָה' לִ'רְצֵה'"
התיקון נעשה ע"י שיש לך רצון להתקרב - לרצון העליון:
"רק לעשות את רצונך - חפצתי"!
ואם תעלה את הרצון שלך, לרצון העליון ותזכה – לגאולה!
עיקר השביעה היא ע"י שתיה
רבי נתן מדבר על כך, שבסיום האוכל צריך לשתות, כדי שהאוכל יתעכל טוב, וזה מתקן את - פגם האכילה.
פגם האכילה, גורם לבלבל לאדם את המוח, וע"י כך:
האדם לא מגיע לעצה האמיתית הנכונה שהוא צריך.
ואין לו עצה שלמה, ומוהרנ"ת מגדיר זאת: "חֲלֻקַּת הָעֵצָה".
כוס ישועות אשא – שלמות העצה!
רוצה כוס ישועות? אומר מוהרנ"ת:
"כּוֹס שֶׁל - בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת - כּוֹס יְשׁוּעוֹת".
כי כשהישועה מגיעה, מגיעה – העצה הנכונה!
הישועה האמיתית של האדם:
שהקב"ה מאיר את עיניו, והוא - נותן לו את העצה!
"אֵיךְ לְהיִנָּצֵל, מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל - בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן".
וכוס הישועות של ברכת המזון בכוונה, מתקן את פגם האכילה, וכך: "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, בְּחִינַת - כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּא".
הכוס של ברכת המזון, הוא בבחינת - מלכות דוד, שאמרו חז"ל:
"שֶׁדָּוִד דַּיְקָא זָכָה לָזֶה, בְּחִינַת - כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּא, בְּחִינַת:
לִי נָאֶה לְבָרֵךְ".
מלכות משיח בן דוד היא – 'פלא יועץ'!
"מַלְכוּת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד" היא, בבחינת - תיקון העצה בשלמות!
ולכן מלכות דוד נקראת: "פֶּלֶא יוֹעֵץ":
שאז העצה תהיה שלמה – ולא תתחלק.
וכך, יהיה: "הִתְאַחֲדוּת הַמְּלוּכָה שֶׁל דָּוִד מָשִׁיחַ" – ומלכותו לא תתחלק עוד לשתים, כפי שכתוב בהפטרת פר' ויגש.
השורש לכל מחלוקת – מחלוקת יוסף והשבטים!
המחלוקת שהיתה בין יוסף לשבטים, היא בבחינת המחלוקת שהיתה על: "מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁנֶּחֱלַק עַ"י יָרָבְעָם".
ירבעם קיבל עצות מקולקלות - מרחבעם, שהוא שמע לעצת הילדים, וכך, נגרם שירבעם - נפל לעצות רעות.
והשורש של מחלוקת זאת, היא:
מחלוקת השבטים על - יוסף הצדיק!
וניתן לראות את המשך הדברים בפרשת ויגש שמספרת על:
התחברות השבטים - ליוסף הצדיק.
"קח לך עץ אחד" – רועה אחד!
והפטרת ויגש מדברת על: "וְאַתָּה קַח לְךָ עֵץ אֶחָד" דהיינו:
התחברות מלכות בית ישראל, ע"י:
שלכולנו יהיה – רועה אחד!
כל עם ישראל יתאחד, ועל כולם יהיה רק רועה אחד.
אומר מוהרנ"ת:
"וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, וְעַבְדִי דָּוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם".
לעם ישראל יהיה מנהיג אחד, וכך - האחדות בעם ישראל תהיה מושלמת, כי אז יהיה:
"בבְּחִינַת הִתְאַחֲדוּת הָעֵצָה":
שמלכות דוד לא תחצה עוד - לשתי ממלכות!
מגדיל ישועות מלכו, ועושה חסד למשיחו...
"פתאום יבוא אדון להיכלו..."
"ביום ההוא יהיה ה' אחד - ושמו אחד"
שנזכה במהרה, אמן!