הסיפור היה בימי הבעל שם טוב הקדוש, מקובל שעבר רבי מפי רבי עד מורינו המגיד ממעזריטש שהיה נוכח באותו מעמד, מבהיל ומרעיד את מיתרי הלב.
על אחת הקהילות היה קטרוג של כליה ר"ל, ראה זאת הבעל שם טוב הקדוש, והירבה בתפילה ותחנונים בראש השנה וביום הכיפורים.
בעת תפילת נעילה ראה הבעל שם טוב הקדוש, שהקטרוג עדיין לא בוטל, וגם תלמידי הבעל שם טוב הקדוש הכירו שהקטרוג גבר, והתאמצו מאוד בתפילה, בתחנונים ובבכיות עצומות מעומקא דליבא.
המתפללים בעזרת ישראל ובעזרת נשים שמעו את הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו בצעקתם וזעקתם בבכי ותחנונים, וליבם נשבר בקרבם - גם הם בכו בתפילותיהם.
כשהגיע זמן תפילת ערבית, הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הקדושים עודם עומדים על עומדם ומתאמצים בתפילתם, הבינו כולם כי המצב נורא, ויבכו האנשים והנשים מעומק נקודת לבבם בבכיות עצומות, ויהי רעש גדול.
בחור כפרי אחד רועה בקר, שהיה רגיל במשך כמה שנים לבוא בימים נוראים להתפלל בבית כנסת של הבעל שם טוב הקדוש, הגיע לתפילת נעילה, ומכיוון שלא ידע דבר בתפילה, היה עומד ומקשיב לקול החזן, ומסתכל בפניו בלי לומר מילה.
ככפרי, הוא היה רגיל לקולות שמשמיעים הבהמות העיזים והכבשים, העופות והציפורים.
הקול שהיה הכי חשוב בעיניו מכל הקולות, היה – קולו של התרנגול בקריאתו.
כשראה הבחור את ההתרגשות הגדולה בבית הכנסת, ושמע את הבכיות בעזרת ישראל ובעזרת נשים, נשבר ליבו בקרבו, ויקרא בקול גדול 'קוקיקיו האן גאט האב רחמנות', שפירושו: קוקוריקו תרנגול - אלוקים רחם.
עברו רגעים אחדים, והנה, נשמע קולו של הבעל שם טוב הקדוש, ותלמידיו הקדושים ממהרים לסיים תפילת נעילה, ופני קודשו של הבעל שום טוב הקדוש נהרו מגיל וכו'.
במוצאי יום הכיפורים כשישב הבעל שם טוב הקדוש עם תלמידיו בסעודה, סיפר לתלמידיו את פרטי הקטרוג, ועד כמה התאמץ מאוד בתפילתו.
וכאשר נשמע במרום קול בן הכפר התם 'קוקוריאו האן גאט האב רחמנות' קריאה תמה זו, גרמה במרומים לקורת רוח עד רום המעלות, ובוטלו כל הקטרוגים מעל עדת הבעל שם טוב נשמתו עדן, והייתה שנת ברכה בבני חיי ומזונא (אגרות קודש הריי"צ).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר האריז"ל שתכלית בריאת העולם הזה היא:
"שנתאווה לו דירה בתחתונים" – הקב"ה רוצה לשכון איתנו כאן בעולם.
אברהם אבינו, היה הראשון שהאיר את האמונה, וצדיקי הדורות המשיכו את דרכו.
ידוע לפני ביאת המשיח, ניסיון האמונה יהיה ניסיון מאוד קשה...
ריחם עלינו הקב"ה והוריד את נשמת הבעל שם טוב הקדוש, שילמד ויחדיר אמונה ומציאות ה' לדורו - ולדורות הבאים, והוא לימד אמונה תמימה ופשוטה, מהפסוקים:
"מלוא כל הארץ כבודו" ו"אין עוד מלבדו"!
הבעל שם טוב הקדוש ביקש, שנבין ונאמין בהם – כפשוטם ממש!
כל מה שקורה בעולם בכלל ובפרט, נובע אך ורק:
מ'אור אין סוף' של ה' יתברך שמסתתר - בכל פרט ופרט בבריאה.
ולימד הבעל שם טוב הקדוש שע"י האמונה:
כל דבר יכול להיות אפשרי - אפילו להחיות מתים! (עפ"י היכל הברכה פר' חוקת).
אין פלא, שהבעל שם טוב הקדוש היה יכול לעבור את הנהר על חגורה מתוך אמונה גדולה, ובלי להזכיר כלל את השמות הקדושים, זהו כוחו של – האמונה התמימה.
כיצד ניתן להחדיר את האמונה ללב? הבעל שם טוב הקודש אומר שהדרך להחדיר ללב שהקב"ה המלך היחיד של העולם, ע"י:
"שהאדם יתבונן במעשי ה' ובברואיו".
כי התנהלות העולם - מלמדת את גדלות ורוממות ה' יתברך.
זאת הדרך שדרכה פרסם אברהם אבינו את הקב"ה כמלכו של עולם, וזאת הדרך שתזכיר לנו בכל רגע, שאין שום טבע ומנהגו של עולם, ותחדיר לנו בימים אלו את גדלות ה' ונפלאותיו גם בימים אלו...
הרצון של האדם שמכיר את גדלות ה' יתברך:
"תתאווה נפשו תאווה גדולה להידבק בו ותאהב אותו - אהבה גדולה".
התוצאה של ההתבוננות במעשי ה' וגדלותו:
אמונה אמיתית ויציבה בה' יתברך, שתהיה - תקועה בלב האדם! 'מלוא כל הארץ כבודו' – גם בגשמיות: אין שום מעשה, דיבור או הרהור שנעשה בעולם ללא רצונו של ה' יתברך.
בכל מה שקורה בעולם, מוסתרת 'אלוקות' ה' יתברך.
כי 'מלוא כל הארץ כבודו', ו'לית אתר פנוי מיניה'.
'אור' השכינה שורה על מעשי האדם: 'אור' השכינה, יכול לשרות על כל מעשי האדם, ו'ללכת לפניו' לכל מקום שילך, וגם כשהאדם עוסק בדברים גשמיים - השכינה שורה בו, זוכה שה' עימו איתו ואצלו בכל מקום אשר ילך ויפנה (דגל מחנה אפרים פר' ראה).
האמונה מביאה לאהבה ודבקות: האמונה האמיתית והפשוטה מביאה לאהבה ודבקות, ועוזרת להגיע: "לאהבה ולדבקה בו".
ומוסיף הבעל שם טוב הקדוש: "אהבה ודבקות הם שני דברים הקשורים - זה בזה".
יהי רצון שבשבוע האחרון נזכה לאהבה וליראה את ה' יתברך, ונתכונן להמליך אותו עלינו, ביום ראש השנה הגדול והנורא, כתיבה וחתימה טובה, אמן!