גילוי ציון הרבנית הצדקת, אשתו של הבעש"ט הקדוש במזיבו'ז
בחודשים האחרונים, התגלה מקום קבורתה של הרבנית הצדקת אשת הבעל שם טוב הקדוש, אחות רבי גרשון מקיטובר, - על ידי הרב ישראל מאיר גבאי - וזאת עפ"י עדותו של החסיד רבי רפאל ווילף ע"ה, מתוך ספרו 'נתיבות רפאל', שכך כתב:
"ואז בשנת תרמ"א כשהייתי במעזיבעז', הלכתי על קברי הצדיקים זצ"ל. על קבר הבעל שם טוב זצ"ל... וכמו ארבע אמות לרגלי הבעל שם טוב, מונחת הרבנית אשת הבעל שם טוב, ויש על קברה אבן מצבה, כתוב עליה: פ"נ הרבנית מ' חנה בת ר' אפרים אשכנזי, אשת בעל שם טוב נפטרה בשנת תקי"ח לפ"ק".
נוסף על כך, נכתב על מצבתה, שעפ"י עדויות שונות, בתו של הבעל שם טוב הקדוש מרת אדם, ובתה מרת פייגא, אימו של רבינו נחמן מברסלב זיע"א, קבורות גם כאן צמוד לאוהל.
יהי רצון שיקומו במהרה כל יושני עפר, ועין בעין נראה בשוב ה' לציון.
נספר מעט מהמעט משבחה של הרבנית הצדקת אשת הבעל שם טוב הקדוש, דווקא מהימים שעדיין לא הגיע זמנו של הבעל שם טוב הקדוש להתגלות, וכיצד הלכה עם הבעל שם טוב הקדוש 'באש ובמים' ולא גילתה את סוד נוראות הוד רוממות קדושת בעלה, על אף כל הקושי, הביזיונות והניסיונות.
הבעל שם טוב הקדוש היה מלמד, בקהילה ליד ק"ק ברוד, ונשא חן בעיני אנשי הקהילה, והחשיבו אותו ללמדן מאוד מופלג, וכל דברי הקהילה, היו נחתכים ונגמרים על פיו.
כשהיה ריב בין שני אנשים היו באים אליו, והבעל שם טוב הקדוש היה מוציא לאור משפטם, והמפליא בדבר, שגם האדם הזכאי וגם החייב, היו שלמים עם פסק דינו, כי ברוב חוכמתו היה יודע, איך לדבר על לב שני הצדדים, כדי שייטב הפסק בעינהם.
וכל מה שמדובר כאן, הוא בתקופה שעדיין לא הורשה לבעל שם טוב הקדוש להתגלות.
גיסו לעתיד של הבעל שם טוב הקדוש, רבי גרשון קיטובר היה ראש בית דין בק"ק ברוד, ופעם היה לאביו רבי אברהם קיטובר דין ודברים, עם אדם שגר בעיירה שבה היה גר הבעל שם טוב הקדוש, ורצה רבי אברהם קיטובר, שאותו אחד, יבוא איתו לדון את הדין תורה בק"ק ברוד.
אותו האיש אמר לרבי אברהם קיטובר, שבעיירה שלהם יש מלמד אחד מופלג בתורה, והוא דיין צדק, שבכל דין שדן, שני הצדדים ליבם שלם עימו, כי הוא מסביר הפסק היטב, וביקש שיבואו לדון אצלו.
מיד כשהגיע רבי אברהם מקיטובר לפני הבעל שם טוב הקדוש, הוא ראה ברוח קדשו שבתו חנה היא בת זוגו.
באותה עיירה היה מקובל, שכאשר מגיע אורח הגון, מדברים איתו בד"ת, ואז, כשעמד לפני הבעל שם טוב הקדוש, אמר לפניו הבעל שם טוב הקדוש איזה רמב"ם בפשט בחריפות גדולה, ועוד כמה פשטים, עד שנמשכה נפשו של רבי אברהם אחר הבעל שם טוב הקדוש, ונקשרה נפשו בנפשו.
והוציא הבעל שם טוב הקדוש את משפטו של רבי אברהם משפט אמת, והדבר היה לפלא בעיניו, ואהב מאוד את הבעל שם טוב הקדוש.
ונודע לו, שהבעל שם טוב הקדוש צריך לישא אישה, ולרבי אברהם הייתה בת, ואמר בסתר לבעל שם טוב הקדוש, אולי כשר בעיניו לשאת את בתו?
וענה לו הבעל שם טוב הקדוש, שיש בקהילה נגידים רבים שחפצים בו, ולכן, יצטרכו להסתיר את דבר השידוך שלא יוודע לאיש, ולכן, הציע לכתוב את כתב התנאים בסתר ביחידות למזל טוב.
והוסיף ואמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי אברהם, שהוא עושה עימו את השידוך, בתנאי, שאין הוא עושה את השידוך עם תורתו וחכמתו, ואין רצונו בשום אופן, שירבה בשבחו ורוב מעלתו, וכשיכתבו ביניהם את התנאים, ביקש שיכתוב סתם: מורנו ישראל במורנו (בן) אליעזר.
ואחרי שנקשרה נפשו בנפשו הסכים לכל דבריו, וכתבו במזל טוב קשרי התנאים בסתם, מבלי לכתוב היכן גר, ולא פרטים נוספים, ולא נודע דבר שטר התנאים לשום אדם.
כשנסע רבי אברהם לביתו לחזרה, חלה בדרך ונפטר, וכששמע זאת בנו רבי גרשון קיטובר, בא להספיד את אביו, וקיבל כל הכתבים שמצאו תחת ידו, ומצא גם את שטר התנאים על שידוך אחותו, עם איזה איש ששמו 'ישראל'.
והיה הדבר לפלא בעיניו, כי אביו היה איש מפורסם, והתפלא, איך אביו עשה שידוך עם נחות דרגה, ששום תואר או פרוט על משפחתו, לא כתוב בשטר התנאים, וסיפר את הדבר לאחותו, ואמרה על כך:
"שאם הדבר הוכשר בעיני אבינו אין להרהר אחר זה".
כשגמר הבעל שם טוב הקדוש את מועד המלמדות באותה הקהילה, עזב את המקום, התחפש ושינה את לבושו כאחד הפשוטים, במעיל קצר וחגורה רחבה, ושינה את טעמו ולשונו, כי עדיין לא הגיע הרגע, שהיה צריך לגלות את עצמו.
והלך הבעל שם טוב הקדוש לק"ק ברוד לבית גיסו לעתיד רבי גרשון מקיטובר, ובאותה השעה, ישבו לפניו שני בעלי דנים, וכשראה אותו רבי גרשון חשב שהוא עני, ורצה לתת לו פרוטה לצדקה.
אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי גרשון: דבר סתר לי עמכם. וילך עמו לחדר אחד, והראה לו את התנאים, ויאמר לו: הבה את אשתי.
כשראה רבי גרשון את הבעל שם טוב הקדוש, בגדיו ודיבורו, נבהל והשתומם למראהו, חשב: מה זאת עשה אביו זכרונו לברכה?!
ויקרא לאחותו וסיפר לה את כל המאורע. ואמרה:
"אחרי שאבינו עשה זאת אין להרהר אחריו, ובוודאי מהשם יצא זאת, ואולי יפוק מינה זרעא מעליא".
ויעשו כן, ויגבילו זמן החתונה. וקודם החופה אמר הבעל שם טוב הקדוש שרצונו קודם לדבר עם אשתו כמאמר חז"ל.
ודיבר עם אשתו בסתר, ויגלה לה האמת איך ומה, הכל כאשר לכל, והשביע אותה שלא תגלה מזה כלל, ואף שיעברו עליה עדן ועדנין אשר תהיה בדחקות גדולה.
הבעל שם טוב הקדוש ונוות ביתו עוזבים את ברוד: לאחר החתונה, המשיך הבעל שם טוב הקדוש, להסתיר את ידיעותיו בתורה, וגיסו רבי גרשון לא אהב את הרעיון שגיסו אינו תלמיד חכם, והתבייש בכך, והציע לאחותו שיקנה לה סוס, ושהיא תיסע לגור עם הבעל שם טוב הקדוש במקום אחר...
מסירות של הרבנית חנה: נוות ביתו המסורה של הבעל שם טוב הקדוש, הסכימה לעזוב את העיר שבה גרה, והלכה עם הבעל שם טוב הקדוש לגור במקום אחר, ושמרה את סוד קדושת הבעל שם טוב הקדוש.
והיה הבעל שם טוב הקדוש מתבודד שם בהרים הגדולים 'גיבירג', ואשתו הרבנית חנה הייתה מגיעה אליו, פעמים או שלוש בשבוע, על הסוס עם העגלה, והוא היה חופר באדמה, ומכין לה טיט, והיא הייתה מוליכה הטיט לעיר, ומזה היה פרנסתה.
והבעל שם טוב הקדוש היה מתבודד שם בין ההרים, וכל ימיו אלו היו בהתבודדות, כי בשנים אלו, עדיין לא הגיע זמנו להתגלות...
התגלות הבעל שם טוב הקדוש: לאחר שהתגלה הבעל שם טוב הקדוש, לא ניתן לתאר את קשרי האהבה בינו לבין גיסו רבי גרשון מקיטוב.
גדלותו של רבי גרשון: גדלותו של רבי גרשון הייתה, שעל אף שהיה תלמיד חכם עצום, דבק בבעל שם טוב הקדוש ובדרכיו, והפך לתלמידו המובהק, ואף ליד ימינו!
דברי רבי גרשון מספר 'שבחי הבעש"ט' על הבעל שם טוב הקדוש:
"ומי יתן שיהיה לי עולם הבא, מה שרבינו מרויח בעשן לולקא אחת...".
אהבת הבעל שם טוב הקדוש לגיסו רבי גרשון: האהבה העזה הנפלאה מתוארת באגרת שנשלחה עם ר' יעקב יוסף הכהן מהבעל שם טוב הקדוש לרבי גרשון שהיה אז בארץ הקודש, אלא, שאגרת זאת לא הצליחה להגיע ליעדה, ונשארה לזיכרון עבורנו לדורות.
כותב הבעל שם טוב הקדוש בפתח האגרת: "לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבי המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראת שמים מוהר"ר אברהם גרשון נ"י וכאל"ש (וכל אשר לו שלום), ולאשתו הצנועה..."
הבעל שם טוב הקדוש מספר באגרת שבראש השנה תק"ז הוא עשה השבעת עלית הנשמה, וראה דברים מופלאים שלא ראה 'מעומדו על דעתו', וסיפר שנכנס להיכל משיח וכו'... ומה למד שם.
ואז, היה חשוב לו, לגלות את הסודות שלמד לגיסו, ומפרט הבעל שם טוב הקדוש באיגרת: "ובקשתי עבורך ללמד אותך – ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה..."
מה שהפריע לבעל שם טוב הקדוש בהיכל משיח, ללמד את גיסו אהובו, סודות שנתגלו לו משמים...
ועוד מוסיף הבעל שם טוב הקדוש באגרת: "ורציתי להרחיב הדיבור ולטייל באריכות, אך מחמת הדמעות אשר נזכרתי פרדתך ממני, לא יכולתי לדבר..." כל מילה על קשרי האהבה בניהם מיותרת...
ומהרבנית הצדקת מרת חנה ניתן ללמוד: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
"בזכות נשים צדקנות נגאלו ישראל, ובזכותן עתידים להיגאל..."
יהי רצון שנזכה לפעול לקרוב הגאולה במהרה, אמן!