סידרת מאמרים לחודש אלול: איך אלול - מרגיש לי?
פרק 1- לפחד ולרעוד מהאריה? או לצאת לשדה לפגוש את המלך?
האם הדרך הליטאית והדרך החסידית – נפגשות בצומת דרכים?
דרך אחת צובעת את 'אלול' בגווני השחור אפור עם דגים רועדים, ואריות שואגים, ודרך אחרת מספרת על מלך שיצא לטייל בשדה, ומחכה שאבוא לפגוש בו, וכל הסיפור צבוע בצבעי פסטל אופטימיים ועליזים?
בראש השנה, כולנו נעמוד לפניו לתת את הדין!
אז, איך יתכן שיש שתי דרכים כל כך שונות? ממש מבלבל!
כל ה'כבשים' יעברו - בשער הצר!
למדנו בגן, שבראש השנה הקב"ה מעביר את בריותיו אחד אחד, כבני מרון, כמו רועה שמעביר עדר כבשים בשער צר, ולחלק מהכבשים הוא משאיר סימן אדום מאחורה...
ואם הכבשה הייתה יודעת שסומנה, היא הייתה דואגת מיד להיכנס לנהר, ולשטוף את הסימן... ולשיר ולרקוד לחיים...
בראש השנה, לא ניתן 'להתפלח' 'בשער' הדין, כמו שמקובל אצל הישראלי המצוי...
לפעמים התעוררות אמיתית בראש השנה, מכריעה את הכף 'באשר הוא שם', אבל, דרך זאת לא הוכיחה תוצאות עתידיות, ולכן, לא מומלץ לחכות לרגע האחרון...
אותו אלול – וגישות כל כך שונות?
שתי הגישות מסכימות, שמה שקובע את ה'פסק דין' לשנה החדשה, הוא:
'סירטון' חיינו של השנה החולפת...
מלך העולם 'סורק' ובודק מה קרה איתך בשנה החולפת:
האם עשית את רצונו, מצוין! אבל:
אין צדיק בארץ, שיעשה טוב ולא יחטא... ולכן:
פעם בשנה יש ראש השנה, יום 'איפוס' - עם הכנות מוקדמות...
אבל, כדי להגיע מוכנים לראש השנה, צריך להתכונן בחודש אלול.
ההכנה של אלול, היא שתכריע את ה'פסק' דין של השנה החדשה:
האם נזכה לקבל עוד שנת חיים מלאה במתנות רצויות ומשמחות?
שפע של הצלחות, בריאות פרנסה ועוד... או ח"ו...
אני לא מלאך! בטוח נכשלתי – מה עכשיו?
אין מציאות שבמהלך השנה לא נכשלנו וטעינו... אין בכך שום חידוש.
זאת הסיבה שקיבלנו את ה'מתנה' הנפלאה - חודש אלול, שמקרב אותנו למלך העולם, ונותן אפשרות להשפיע על מה שיקרה בשנה החדשה.
המטרה היא, שנעצור ונעשה 'בדק' בית פנימי:
האם עשיתי את רצון המלך בשנה החולפת?
האם אני מודע במה עברתי על רצון המלך, ונכשלתי?
האם אני מכיר בכך? מצטער? מתחרט?
מה הרצונות האמיתיים שלי לשנה הבאה?
עד כאן, שתי הדרכים די מקבילות, אבל, מכאן...
גישות שונות, שממש – מבלבלות!
לאף אחד אין חשק לרעוד כמו הדגים בים, או לפחד ביום ובלילה משאגות של אריה... הקורונה הספיקה לכולנו...
שלושים יום של סיוט מתמשך, לא כל כך מתאים לי, אולי עדיף, להתכרבל בשמיכה, ולשים מזגן חזק, ולהתעורר לאחר יום כיפור, ולקום ישר לשוק ארבעת המינים?
האם באמת אפשר לחזור ב'תשובה' מתוך - איומים והפחדות?
לרצות להתקרב לקב"ה, אפשר מתוך 'יראת' הרוממות ממלכו של עולם:
יראת הרוממות נמצאת במעטפת שיש בה המון אהבה, חסד ורחמים...
עשית חשבון נפש, חרטה וקבלה לעתיד, ניתן לעשות רק בישוב הדעת. ישוב הדעת דורש רגעי - שקט ורוגע, כי רק אז, ניתן לעשות:
'חשב מסלול מחדש' – ולהבין, שהקב"ה רוצה רק לטובתנו, וכך, היא כל תורתנו: "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום"!
רק שלום פנימי, יכול להביא גם את שלום החיצוני, ואת – השלמות!
כשהיראה והאהבה משולבות זה בזה, אתה יכול לצאת לשדה ולפגוש את המלך, שכל כך מחכה לך...
מי רוצה שאפחד ממלך שאוהב אותי - אהבת עולם?
לייצר הרע יש 'עניין' מיוחד, שתדמיין ותצייר את חודש אלול עם אריות שואגים, ודגים רועדים, וכך:
הוא 'מכבה' לך את הרצון להתקרב לאבא שאוהב אותך!
פלא שיש כאלו, שמפזמים כבר מהיום – 'שלומית בונה סוכה'?
מה באמת קורה בחודש אלול?
בחודש אלול, יורד שפע רב של רחמים, שפע של מתנות לשנה הבאה. ואם תודו על האמת, זה לא נשמע ממש מפחיד, נכון?
בגן למדנו שראשי תיבות של אלו"ל:
'אני לדודי ודודי לי' - תדמיין שהדוד שלך מגיע לביקור, והוא אומר לך, שהוא הביא לך הרבה מתנות:
האם עוברת לך מחשבה בראש, שהוא מתכוון לתת לך - מכות וסטירות?
בחודש אלול, משווים את מלך העולם ל'דוד' שמגיע לביקור, למלך שיוצא לטייל בשדה כדי לפגוש את בנו אהובו, ושכל רצונו:
שבנו אהובו יתקרב אליו - מאהבתו ה'אין' סופית אליו!
בטרם יגיע ראש השנה, והוא נכנס לארמון וישב על כס המשפט...
למלך נח לשבת בארמון, מדוע הוא יוצא לטייל בשדה?
המלך בא לשדה כדי לפגוש אותך, כי הוא יודע, שאולי לא תרגיש נח אחרי השנה שחלפה, להיכנס אליו לפגישה בארמון.
הוא רוצה שתתקרב אליו, שתבוא לדבר איתו באהבה וחיבה...
הוא רוצה לעזור לך להתקרב אליו, בשביל שבשנה הבאה תהיו יותר קרובים ואוהבים, והוא גם מוכן, שכאשר הוא ישב על כיסא המשפט: למחוק לך עבר 'לא נקי' ולחלק לך – מתנות נפלאות...
הנשמה שלך מתגעגעת למלך, ורוצה לבוא לשדה לפגוש אותו:
יש לה מזה – חיות ותענוג אמיתי...
תספיק בבקשה להפחיד אותה עם – אריות שואגים!
מלך העולם – מלא באהבה יוקדת אליך!
ישי ריבו מבטא נפלא את הדברים, בשירו: 'תוכו רצוף אהבה'.
הקב"ה - כולו מלא אהבה אליך!
הדבק שמדבק בינך לבין מלך העולם, הוא – אהבה!
ולא סתם אהבה, אהבה - רצופה וצרופה!
תשכח בבקשה מכל מה ששמעת עד היום!!!
את הקשר הזה, הקב"ה רוצה שתחדש עימו בחודש אלול...
גילוי אהבה אמיתית ובוערת, מתוך - שפע של רחמים.
המלך מחכה בשדה, כדי לפגוש – דווקא אותך!
באלול, הקב"ה חותר חתירה מתחת לכיסא הכבוד, ומושיט לך את ידו, וזה: "כי ימינך פשוטה לקבל שבים".
תושיט גם אתה את ידך בבקשה... ועדיף ראשון...
שכחנו, והשכיחו מאיתנו, את רחמי ה' המרובים! אבל:
אף אם נכשלנו ונפלנו, עדיין 'אהבת עולם אהבתנו'...
אף אחד – בעולם ולעולם! לא יקלקל את האהבה שבוערת בינינו!
אתה לא 'אבוד', אל תתייאש, אל תאבד תקווה...
כי ימינו פשוטה לכל מי שירצה להושיט את ידו בחזרה...
וזאת הסיבה, שהמלך יצא לשדה... שם אין שומרים וחשבונות...
תדמיין איך הוא שמח שאתה שב אליו, ואיך:
ימינו פשוטה לקבל אותך... ואת כל אחד ואחד...
יהיה - מי שיהיה! אף אם, עשה - מה שעשה!
יש לך הזדמנות, להתחיל את השנה החדשה מתוך:
חידוש קשרי האהבה...
כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה'!
מי ירצה לוותר על פגישה בשדה, עם מלך - עוזר ומושיע, מגן ואוהב?
המלך רוצה ומחכה שהרחוקים והמעולפים – יתעורר!
נשמת הבעל שם טוב הקדוש ירדה לעולם, כדי להמחיש לכל אחד מישראל, את קשרי האהבה בינו לבין ה' יתברך...
הבעל שם טוב הקדוש, רוצה לעורר מעולפים, כמוני וכמוך...
האם תסכים להבעיר את אש האהבה שחבויה בליבך?
האם אתה מוכן, להגיע לשדה - לפגוש את המלך?
בליבי בוערת אש - ששורפת את העבירות, ומביאה שפע רחמים וישועות...
בן אדם מה לך נרדם, קום והבער את אש האהבה שבליבך...
והתוצאות? בפרק הבא...