היכן אפשר למצוא אוצרות יקרים?
הרה"ק מקאמינקע סיפר, שפעם אחת הגיע לבעל שם טוב הקדוש אדם עני, שהיה מדוכא וביקש ממנו ישועה, אמר לו הבעל שם טוב הקדוש שילך מתחת גשר פלוני, ושם תתמלא בקשתו - וימצא אוצרות זהב וכסף.
והלך העני מתחת לגשר, חיפש ולא מצא, ופגע בו חייט עני ושאל אותו: מה הנך מבקש? וסיפר לו את דברי הבעל שם טוב הקדוש, וסיכם את דבריו: אבל לריק יגעתי, ולא מצאתי.
השיבו החייט העני: הלוא, גם אותי ציווה הבעל שם טוב הקדוש לילך למקום פלוני (וציין את מקום ביתו של האיש, שדיבר איתו באותו הרגע), ושם, תחת לתנור באותה הכתובת נמצא אוצר טוב, אבל, מתרשל אני לילך שמה, ולחפש בביתו של אותו האדם.
כאשר שמע האיש את דברי החייט, חשב בנפשו ה'לא אני בעל הבית הלז', אלך לביתי – ואחפש תחת התנור.
וכך היה, חיפש ומצא שם את האוצר.
והחייט הנ"ל חשב בנפשו: הלא אני כבר נמצא פה מתחת הגשר, מה אכפת לי לחטט קצת פה מתחת הגשר? אולי דברי האיש אשר אמר את דברו של הבעל שם טוב הקדוש - אמת הוא?
וחיפש האיש ומצא גם הוא אוצרות טובות, ותוצאות הדבר, ששני האנשים התעשרו יחדיו.
ואמר כל אחד לנפשו: הלא חברי היה הגורם שבזכותו מצאתי את הממון, ואיך אוכל לראות את חברי בעוני, כשהוא גרם לעושרי?
וכל אחד מהם, חשב עם חברו, והחליט להביא עבור חברו צרור זהב וכסף, וכך עשו.
וכשפגשו איש את רעהו נתגדלה ביניהם השמחה מאוד, ולא ידעו מה לעשות עם צרורות כספם אשר היה אתם.
והתיישבו בדעתם להתחתן זה עם זה, כי לאחד היה בן ולשני היה הבת, ונתנו המעות לבנים.
והרה"ק מקאמינקע אמר לספר 'מעשה' בפרט בסעודת מלווה מלכה, שהלוא הוא מסוגל לפרנסה.
והיה נוהג שלאחר המעשה לא לספר שום מעשה, אלא, רק לומר "שיר המעלות" ולברך ברכת המזון, ואמר הרה"ק הנ"ל:
לפעמים לכל אחד ואחד מוכנה ישועה רבה, ולא יוכלו להשיג את הישועה, רק כאשר איש את רעהו זה לזה יעזורו.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
האדם 'חלק' משלם: האדם הוא 'חלק אלוק ממעל', חלק של אלוקות – הוא חלק מהשלם, ולכן, אם חסר משהו לאדם – גם השלם אינו שלם! (בדגל מחנה אפרים פ' בחקותי).
מהי הדרך לקבלת התפילות? אומר הבעל שם טוב הקדוש אם אתה רוצה שתפילתך תתקבל, אל תתפלל על מה שחסר לך, כי לא בטוח שתפילתך תתקבל, אלא:
תתפלל על צער השכינה: "אין מתפללין אלא מתוך - כובד ראש" (צוואת הריב"ש) תתפלל על ה'כבדות' שיש ב'ראש' השלם, שזוהי השכינה, כי:
כשחסר לך, חסר - גם לשכינה!
ה'ראש' הוא - השכינה, אם תרגיש את הצער של השכינה, שעדיין נמצאת בגלות, וכהגדרת הזוהר הקדוש 'מתפלשת בעפר', תתפלל לקב"ה שימלא חסרונה, וכך תוכל להעלותה, וממילא יתמלא גם חסרונך.
החיות האדם היא מהשכינה: כפי שכתוב: "והחיות הוא מן השכינה, ולכן, יתפלל על צער החיות, שהוא - השכינה ממש"!
ולכן, כל חסרון שיש לאדם, יש חסרון גם לשכינה, ומכיון שחיות האדם מהשכינה, יתפלל על צער השכינה, וימלא חסרונה, וממילא יתמלא חסרונו.
יהי רצון שנזכה השבוע לשמח את השכינה, וכל דרכנו ומעשינו יעשו נחת רוח לבוראנו, אמן.