מדוע שאלת אחיה השילוני החרידה את הבעש"ט הקדוש?
שמעתי מרבי אהרן מקהילת הקודש מזיבוז שסיפר לרב קהילתנו: פעם אחת נסע הבעל שם טוב הקדוש לק"ק ברוד, בלילה לפני שהגיע לשם, הוא לן בכפר הסמוך ביחד עם רבי צבי סופר.
בלילה, התעורר רבי צבי סופר מכיון ששמע שברכיו של הבעל שם טוב הקדוש רועדות ונוקשות זו בזו מרוב חרדה, וכל זה מחמת היראה.
שאל רבי צבי סופר את הבעל שם טוב הקדוש: על מה אתם כל כך חרדים?
סיפר לו הבעל שם טוב הקדוש: בא אלי רבי אחיה השילוני ושאל אותי:
מי יותר טוב, אתה או אברהם אבינו עליו השלום?
שאלתי אותו: מה זה מהות השאלה?
ענה לי רבי: כשאתה תגיע לקהילת הקודש ברוד, יעשו לך שם - כבוד גדול.
אם אתה ח"ו לא תתחזק, שלא לקבל את הכבוד שיתנו לך שם, תאבד את כל מה שהשגת עד הנה, ונחרדתי מהדברים עד מאוד.
כאשר הגיע הבעל שם טוב הקדוש לקהילת הקודש ברוד, הנגידים הגיעו להקביל את פניו, והיו לבושים במלבושי כבוד לכבודו.
כדי לא לקבל את הכבוד שרצו לכבדו, ירד הבעל שם טוב הקדוש מהמרכבה, ביקש את סליחתם, והתחיל לנקות את הסוסים, ולשחק איתם.
החליק את שערותיהם בידו, והכה בהם, כדרך המקובל שמשחקים עם הסוסים, והלך לשאוב מים מהבאר, והשקה אותם.
ורק לאחר מכן, נתן שלום לנגידי העיירה, והמשיך איתם כפי המתוכנן.
ועתה דע לך, עד היכן מגעת יראת חטא של הבעל שום טוב הקדוש.
אחיה השילוני לימד את הבעל שם טוב הקדוש, כיצד לא לאבד את דבקותו:
שמעתי מהרב דק"ק פולנאה, שהבעל שם טוב הקדוש לא היה יכול לדבר עם בני אדם מחמת דבקותו העצומה בה' יתברך.
וידוע שבליל שבת קודש, היה לבעל שם טוב הקדוש קושי לדבר ולהשיב כהלכה במילי עלמא, מגודל עוצם התקשרותו לקב"ה בתכלית הביטול האמיתי.
לימד אותו רבו הידוע אחיה השילוני, מה לעשות עבור כך, ואמר לו, שבכל יום יאמר פרק קיט שבתהילים: "אשרי תמימי דרך", ועוד כמה פרקי תהלים שרשם עבורו.
וע"י זה פרקים אלו, הראה לו רבו אחיה השילוני חכמה, שיכל לדבר עם בני אדם ואעפ"י כן, לא התבטלה דבקותו העצומה לה' יתברך.
וכך, היה נוהג הבעל שם טוב הקדוש, שהיה אומר בכל יום את אותן פרקי התהילים – ולא בטלה דבקותו, ואף בשעת דבקותו הנפלאה יכל לענות כהלכה, מבלי לבטל דבקותו הנוראה לה' יתברך.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מה עושה יצר הרע לאדם בשעת חולשה או צער?
אומר ה'שומר אמונים' בשם הבעל שם טוב הקדוש דברים נוראים בספרו 'תולדות אדם': בשעה שיש לאדם קושי, חולי או צער, גופו ונפשו יותר חלשים, יצר הרע יודע שיהיה לאדם קשה לנהל מולו מלחמה.
על כך, יצר הרע מתאמץ ו'עובד' קשה ברגעים אלו, להחליש לאדם את הבטחון בה' יתברך, ולהביא אותו להרגשת דכדוך וייאוש, עד שגורם לו ח"ו לאבד את מידת הבטחון.
הרגשת תענוג בעבודת ה': בתחילה נותנים לאדם תענוג בקיום תורה ומצוות, ואח"כ מנסים אותו ע"י שמסלקים ממנו את החיות בעבודת ה', ויצרו מתגבר עליו, ומנסה להפיל אותו, ואם הוא מצליח לעמוד בניסיון, הוא עולה לדרגה גבוה יותר ('היכל הברכה' דברים דף נט).
מה צריך לעשות ברגעים אלו? להתחזק באמונה פשוטה בקב"ה, ש'מלוא כל הארץ כבודו', ו'אין עוד מלבדו', וטוב הוא לכל ורחמיו על כל מעשיו, והמצב הלא נח שהוא נמצא בו כרגע, גם לטובתו, וגם הוא - עוד מעט יעבור.
לבקש מהקב"ה לא יקח את מידת הבטחון: זה צריך תפילה...וזה חלק בלתי נפרד מהתהליך, כי דווקא התפילה הזאת מצמצמת את תחושת הריחוק, ומקרבת את האדם לקב"ה, ואם האדם מבקש מה' יתברך להרגיש תמיד את השגחתו עליו, ויבקש שיחזק אותו, מובטח לו – שתפילתו לא תשוב ריקם.
חשיבה חיובית עוזרת בזמן ניסיון: בכוחה להכניס לאדם שמחה, ולעזור לו לראות ולהעצים את הטוב - על אף מצבו, וכך, הוא מתחזק ומקבל כח להתמודד אם המצב העכשווי שמצוי בו.
מדוע יצר הרע מתאמץ להחליש לאדם את הבטחון דווקא בזמן זה?
כל קושי וניסיון שמגיע לאדם, נועד לבדוק: האם יעמוד באמונה, ויאמין בפשטות שאין שום מציאות, או תנועה קטנה בלתי אלופו של עולם, והוא נמצא בכל תנועה, ובכל מקרה קטן או גדול שקורה לאדם.
כאן טמון הסוד הגדול:
האם האדם ידע ויסכים לעבוד את הקב"ה ב'קטנות'?
האדם מתבקש בזמן זה לקיים מצוות, לעסוק בתורה כפי יכולתו, מתוך הרגשת הכנעה וענווה, ורצונו לעשות רצון ה' ולא להתרחק ממנו - גם ברגעים קשים לו, וכך, הוא מכניע את יצרו ומידותיו, והתוצאה: האדם עולה למדרגה יותר גבוה.
ולכן, הכלל הוא: לפני שמתקרבים לקב"ה - חייב קושי וניסיון של התרחקות!
ובזמן זה האדם צריך לדעת שהקב"ה לא עזב אותו, והוא מחכה שדווקא ברגעים אלו, הוא ימשיך לצפות ולחכות לישועתו בלב שלם, ואז, יאיר עליו אור אלוקי - בפתע פתאום וברגע אחד.
רק חזק ואמץ ו"טעמו וראו כי טוב ה'' (תהילים לד, ט).
יהי רצון שנזכה השבוע לעבוד את הקב"ה מתוך הרגשת אהבת ה', ונראה את טובו וחסדו עלינו, אמן!