הקב"ה לכל – רשב"י לכל, ואתה - לכל?
"ומחה ה' דמעה מעל - כל פנים" במהרה, אמן!
"והפכתי אבלם – לששון, ושמחתים מיגונם".
"וידום אהרן" – אף אחד לא יודע חשבונות שמים.
בגשר אחד התקבצו ובאו - כל עמך ישראל...
רשב"י רוצה שכל עם ישראל יבוא לשמוח איתו.
והשמחה המשותפת תבטל את כל הדינים, מעל - כל ישראל!
לסיוע למשפחות הנפגעים באסון מירון לחצו כאן
"כל מי שיש לו אמונה ברשב"י – יש לו חיזוק ברשב"י"
אומר רבי אהרן מקרלין:
"כל מי שיש לו אמונה ברשב"י – יש לו חיזוק ברשב"י"
"כשם שה' יתברך הוא ה' - לכל, כך רשב"י - לכל, אפילו לפחותים"!
רשב"י הוא רבי של - כולם! והוא רוצה שכולם – ילמדו את תורתו!
אבל, בעיקר הוא רוצה – שכולם יקיימו את תורתו, והוא אמר:
"אנן חביבן בתליא"! המסר של רשב"י – לכלל ישראל!
במותם ציוו את החיים - לכולם!
מה שקרה במציאות, הראה בחוש שהמוות לא 'פסח' על אף מגזר, והעלה בכולנו הרהורים ומחשבות.
אנו לא מצליחים לחיות באחדות, אנו מתאחדים - באבל!
היו שם: סאטמר, ליטאים, חב"ד, גור, כיפות סרוגות, באבוב, ספרדים, תולדות אהרן, שידלובצא, ויז'ניץ, ברסלב...
מוזר - להזכיר את כולם בנשימה אחת...
אבל, כולם נשמו שם, את נשמתם האחרונה - ביחד...
רשב"י- שייך לכולם! וה' ירחם, נלקח נציג - מכולם!
הקורבנות הם מתוך - כלל ישראל! כולם!
קורבנות ציבור – צדיקים שמכפרים על כולנו!
אלו קורבנות ציבור! מכל הציבור! מכל - הגזרים והחוגים!
אין פרוטקציה! אין אפליה! כולם עולים קורבן לפניו יתברך... ביחד!
כאיש אחד – בלב אחד! אף אחד לא יכול לומר לשני, זה לא קשור אלי.
מכל מגזר עלה בסערה השמיימה - נציג אחד!
קורבן עומר או שתי הלחם – הכל עולה לרצון!
כולם אהובים, כולם רצויים, כולם – עולים לרצון!
ואם כולם טובים כקורבן - עולה, אז, כולם טובים – גם בחיים!
במותם ציוו לנו, לכולנו את - החיים!
רק ככה – הקורבן היה מושלם!
יש קורבן שעורים ויש שתי לחם... ויש... הכל מתקבל לרצון...
'בני אתם' – כאיש אחד בלב אחד!
הקב"ה הכה את כולם, וירחם וינחם – את כולנו כאחד!
כולכם שותפים – לחוסר אחדות!
מתי נבין ש"אבל, אחים אנחנו" – מתי נתאחד?
לא התאחדנו בחיים, התאחדנו - במוות!
ובמותם ציוו לכולנו - את החיים!
יש מקום לכולם, ויש אוויר - לכולם!
תחיה – ותן לחיות! ביחד – אתם מושלמים!
וזה אומר, שמהיום לא צריך:
לדרוך, לרמוס, להפיל, למעוך, לחנוק, לרקוד או ללכת על הדם של השני.
או לשיר על דמו...
הקב"ה אומר למלאכים במעשה בראשית:
"נעשה אדם" - אדם בגימטריא זה – 45!
והוא רחום יכפר עוון! מתי נהיה ראויים לתואר - אדם?
"לעולם יהא אדם" - ואח"כ 'ירא שמים'!
"לעולם יהא אדם, ירא שמים! בסתר ובגלוי!"
קודם תהיה - אדם! "אתם קרויים אדם" – אדם תזכור:
אדם יסודו מעפר, וסופו לעפר... משול הוא כחרס הנשבר...
אז, על מה ולמה - הגאווה ההתנשאות שלנו אחד על השני?
היום כאן – מחר שם, מתי כבר נקלוט?
אחרי שנהיה אדם, נקבל – ירא שמים!
נתחיל להיות אדם בגלוי – בסוף נהיה גם בסתר!
נתחיל להיות - אדם בגלוי! נכבד אחד את השני, ואת השונה אפילו לא מכל הלב...
גם טוב... לפחות נספיק לדרוך ולרמוס... בגלוי!
נתחיל בגלוי אפילו 'בהצגה'... חצי נחמה...
אחרי המעשים נמשכים הלבבות!
לאט לאט נהיה אדם - גם בסתר! ומה יקרה אז?
'ואפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, בוודאי גם שם נמצא...'
פתאום נגלה שכל יהודי שווה, בכל אחד יש דברים מיוחדים – שאין בי! נגלה – את הניצוץ האלוקי שחבוי ומסתתר – בכל יהודי...
כל יהודי הוא 'חלק אלוק ממעל'!
וסליחה שהדברים נאמרים - בלי שום טיווח! ככה – בפרצוף!
כתבתי את הדברים לעצמי – כהכנה למתן תורה.
"ויחן שם ישראל נגד ההר" - יחד שבטי ישראל!
נזכה לקבל את התורה - "כאיש אחד - בלב אחד"!
תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו...
ובאו כולם בברית אחד... נעשה ונשמע אמרו כאחד...
ואם אני התעוררתי מזה... דיינו...
ברכנו אבינו כולנו כאחד...
לעילוי נשמת קורבנות הציבור – שבמותם ציוו לנו את החיים...