גדולי הדיינים חתמו על מכתב המופנה אל הרה"צ מרדכי שלו' יוסף פרידמן וכמה מחסידיו לדון על הצוואה בזבל"א, כפי הוראת בד"צ בני ברק מיסודו של הגר"נ קרליץ.
כידוע, האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל בעל ה"עטרת ישראל" כתב בצוואתו כי הוא ממנה את בנו החמישי הרה"צ יצחק יהושע העשיל למלא את מקומו כאדמו"ר מסאדיגורה וכי כל ענייני המוסדות יתנהלו תחת נשיאותו. חלק מבני המשפחה הביע התנגדו וערעור על הצוואה ועל כך נסוב הדיון.
במכתביהם, עליהם חתומים שורה ארוכה של גדולי הדיינים, הם קוראים למען כבוד בית סאדיגורה, כיבוד אב ואם ודרך המלכות של רוז'ין, לדון בזבל"א. יצוין כי כך ביקשו בחסידות סאדיגורה.
כזכור, דייני בית הדין הרבנים הגאונים הרב יהודה סילמן, הרב שריאל רוזנברג, והרב יעקב פרבשטיין, קבעו במכתב כי לא התקבלה תגובה לבית הדין על הדרישה למנות זבל"א, ובמקום זאת בחרו לשגר מכתב לבית דין 'דרכי תורה', מכתב עליו קובעים הדיינים כי "תוכו רצוף אי דיוקים".
הדיינים הוסיפו: "לפיכך, ככל שלא תודיעו בתוך 48 שעות על נברר מטעמכם, רשאים יהיו נציגי הועד העליון של חסידי סאדיגורה וכן חברי ועד עמותת מוסדות סאדיגורה בירושלים לפנות לכמ"ש, כפי שהדבר מותר כלפי כל מסרב לד"ת".
בתגובה, שלח הטוען הרבני משה ליפל לבית הדין בבני ברק מכתב כי "בית הדין נתיבות חיים בהחלטתו (ע"י הגר"נ נוסבוים שליט"א) מיום ה' טבת תשפ"א כתב בסעי' ב' ... "נראית לביה"ד טענת הרב מרגלית בדבר איחוד כל הנושאים הנובעים ומסתעפים מצוואת האדמו"ר זצוק"ל למקום דיון אחד". בהמשך בסעיף ג' לפיכך, על הנתבעים לחתום על שטר בוררות בבית דין בו ברצונם להתדיין בתביעת התובעים. או לחילופין ככל שרצונם להתדיין בהרכב של זבל"א, למנות נברר מטעמם".
לכן כותב הטוען הרבני כי "משמעות הדברים, כי בית דין נתיבות חיים, אליו הופנו התובעים ע"י ביה"ד, החליט לאחר דיון בטענות הצדדים כי ככל והנתבעים יחתמו שטר בוררות לבית דין, הרי שיש לברר העניין בבית דין זה, כך אכן פעלו מרשיי וחתמו על שטר בוררות לבית דין דרכי תורה בראשות הגאב"ד הגר"א וייס שליט"א".
הוא מצטט את החלטת בית הדין נתיבות חיים בראשות הגר"נ נוסבוים, שפסק: "הננו לאשר כי ע"י חתימה על שטר בוררות בבית דין "דרכי תורה" וקבלת סמכותו, קיימו הנתבעים את המוטל עליהם ע"פ החלטת בית הדין דנן מיום ה' טבת תשפ"א, ומעתה על הצדדים לפנות לבית הדין הנ"ל בכל נושא, כולל נושאים מקדמיים".ח
היום, במלאות שבועיים למכתב בית הדין, חתמו כאמור גדולי הדיינים כי יש לדון בזבל"א. על מכתב אחד חתמו רבני העיר בני ברק, הרב לנדא והרב רוזנבלט שכתבו כי "למען כבוד שמיים, כבוד בית רוז'ין הקדוש וכבוד אב ואם נכון מאוד הדבר שידונו בזבל"א".
על המכתב השני חתם חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ורבה של רמת אלחנן, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שכתב כי "חסידות סאדיגורה מפורסמת בעבודת ה' של מלכות, וכל עם ישראל ישמח כשיפנו לזבל"א ויתקיים בהם אני שלום כדרך המלכים האצילים".
על מכתב זה הוסיף גם הדיין הגאון רבי מנדל שפרן: "הנני מצטרף לכל הנ"ל ולהושמעים יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב".
הדיין הגאון רבי יעקב מאיר שטרן כתב: "גם לענ"ד נראה דבנדו"ד ראוי לדון בזבל"א".
כעת, עם פרסום מכתב הדיינים המורים לדון בזבל"א כנהוג בעניינים קהילתיים, מקווים בחסידות סאדיגורה כי חילול ה' בפרסומים בנושא ייפסק וכפי דעת תורה, כן ינהגו לבירור האמת אודות הצוואה של הרבי זצוק"ל, בו כתב במפורש למנות את בנו החמישי לממשיך דרכו וממלא מקומו.
יודגש, כי לא התקבלה תגובה לפרטי הידיעה, עד לשעת הפרסום. במידה וזו תגיע, היא תעודכן.