רבי נתן שטרנהרץ ידוע בשם רבי נתן מברסלב, היה תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של רבי נחמן מברסלב.
לפני שרבי נתן התקרב אליו, אמר רבי נחמן לרבי יודל תלמידו:
"צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה שלא היתה מעודה בזה העולם השפל" סתם ולא פירש.
רבי נחמן חיכה לבואו של רבי נתן כדי לקרב אותו אליו, וכשהגיע אליו אמר לו רבי נחמן: "מעתה איני בודד"...
רבי נחמן צפה את מה שהוא עתיד להיות, ובסוף ימיו דיבר על חלקו של רבי נתן בתורתו, ואמר: "אתם יודעים זאת, שאם לא היה הוא, לא היה לכם, אפילו עלה אחד מהספר"...
כשרבי נתן שהה בשבת עם רבי נחמן, הוא ראה את ה'אש' שבערה שם בלב כולם, והדבר לא נתן לו מרגוע, ולא יכול היה לישון בלילה, הוא הלך לגדות נהר הבוג, ונשאר שם במשך כל הלילה, והיה מתפלל, מבקש וצועק לבורא עולם:
"ריבונו של עולם! בברסלב בוערת אש! הבער אותה בליבי!"
"צעקת הדל תקשיב ותושיע" – צעקתו התקבלה – ובגדול!
התקרבותו לרבי נחמן – והפצת תורתו
רבי נתן גדל בסביבת המתנגדים לתורת הבעש"ט הקדוש, אבל, רצון ה' הפגיש אותו עם החברותא רבי ליפא שגדל כחסיד, ולאחר שהתנהלו ביניהם שיחות רבות, הבין רבי נתן, שיש דרכים נוספת בעבודת ה' והרגיש שהוא מתחיל למצוא את דרכו בקודש.
הוא זכה בגיל22 להיות התלמיד הכי מקורב לרבי נחמן, ובמהלך הזמן, רבי נחמן בחר בו לכתוב את תורתו ולהדפיס את ספריו.
רבי נתן מסר את נפשו כדי להפיץ את תורת רבו, ועל זה אמר עליו רבי נחמן:
"לולא רבי נתן, לא היה נשאר דף אחד מכל הכתובים שלי".
לאחר פטירת רבי נחמן הוא המשיך להנהיג את החסידים, אבל, רק כמדריך ומכוון את החסידים בדרכי רבו...
הקושי הוא – המקפצה בעבודת ה'
רבי נתן מפרט את המניעות הרבות שהיו לו להתקרב לרבו, בספרו 'ימי מוהרנ"ת' שמהווה כמעין 'יומן' המתאר את חייו מרובי התלאות.
הוא מספר שבאחת הנסיעות לרבי נחמן, היתה לו התלבטות עצומה האם לנסוע או לא, עד שלא ניתן לתאר את המניעות והיסורים שהיו לו מאותה הנסיעה, עד שהתחזק בדעתו והחליט לנסוע, ואז, הקב"ה הזמין לו מיד את כל הדרוש לו להוצאות הנסיעה והדרך.
ידוע שרבי נתן סבל הרבה צרות ורדיפות לאורך חייו, אבל, הוא מלמד את האדם, איך לעלות דווקא מהמקום הזה! בדיוק כפי שמתואר על יוסף הצדיק.
הפרשה מתארת את התהפוכות שעברו על אחי יוסף כשירדו מצרימה, ומסיפור הפרשה כל אחד יכול לקבל חיזוק לרגעי ההתמודדות שבחייו.
"אנוכי ארד עמך מצרימה" – כדי להוציא אותך משם!
רבי נתן אומר בליקוטי הלכות, שניתן לקבל מהפרשה חיזוק גדול, כיצד להתרומם מכל ה'מייצרים' שמרגישים – מה שמצר ו'חונק' את האדם.
הוא נותן חיזוק ועידוד, כיצד ניתן לקום ולהתרומם מכל הקשיים שעוברים על האדם, בצורה מאוד בהירה וברורה מתוך הפסוקים.
"אנכי ארד עמך מצרימה" - לפני שהקב"ה הוריד את עם ישראל למצרים:
תחילה הוא הוריד - את עצמו לשם!
כדי להעלות משם את עם ישראל עליה אחר עליה, בבחינת: "אעלך גם עלה".
מדוע הקב"ה מוכן לרדת ל'מצרים' של האדם?
היום, קל יותר מתמיד להסביר מהו ה'מצרים' של האדם:
ה'סגר' מרגיש ממש כמו - מייצר, האדם מרגיש 'חנק' – וקשה לו, במקום שהוא נמצא.
הדבר מתבטא ברגשות האדם, שמאפיינים את ההיפך מרגשות רוגע, שמחה ו'חירות הנפש', כמו: פחד, חרדה, חוסר וודאות וחוסר אונים...
היום, כל אחד יכול להבין מה פרוש המילים 'גלות הנפש', ורבי נתן אומר שהפרשה יכולה לתת פתרון אמיתי למצב, והוא מסביר כיצד הקב"ה 'כואב' עם האדם, ונמצא איתו 'שם' בכאב ובקושי.
רבי נתן מסביר שהקב"ה יורד ל'מצרים' של האדם, כדי לתת לו 'אור', ול'האיר' לו את הדרך לצאת אחוצה – מה'בור' שהוא נמצא בו – ולהעלות אותו למעלה.
הרמזים מושכים את הלב - למעלה
האדם נתקל בהשגחה פרטית, שנשלחת לו ברמזים במהלך היום, ע"י כל מיני דברים שהוא רואה, שומע וקורא, והם נותנים לו סימני דרך כיצד להתעורר, להתחזק ולהתקדם בעבודת ה'.
כל הרמזים שהאדם 'פוגש' הם בבחינת: "ואנוכי ארד עמך מצרימה" שהקב"ה שולח לאדם בחסדיו הרבים:
להאיר ולהעיר אותו ולהראות לו את הדרך לעליה.
משם האדם יכול להתחיל לעלות, בבחינת: "ואנוכי אעלך גם עלה".
זו דרכו של הקב"ה, להאיר ולהעיר כל אדם ובכל זמן, והאדם צריך רק להיות מוכן להרים את העיניים למעלה, ולראות את גדלותו של ה' יתברך, שהיא – ענוונותו הרבה, רק צריך לזכור:
הקב"ה מוכן 'להשפיל'את עצמו ו'לרדת' עד מעמקי 'התהום'
כדי להעלות משם - כל אחד מישראל!
עיקר הגלות – גלות הנפש
כל סוד הגלות מרומז בפסוק : "אנוכי ארד עמך מצריימה".
עיקר הגלות היא: גלות הנפש, האדם עובר במהלך חייו, ובמהלך כל יום עליות וירידות, והם בעיקר - הגלות והגאולה של האדם.
אף אדם לא נשאר במקום אחד, האדם 'חי בנדנדה' כל הזמן, עולה יורד, יורד עולה, כי מטרת הירידה היא לצורך - תכלית העליה, כמו שכתוב: "ואנוכי אעלך גם עלה".
רבי נתן מתאר בצורה חדה וברורה כמה האדם מרגיש קשה ורע, כשהוא נמצא בירידה, ואומר, שהדבר שיכול להרים את האדם מה'בור' וה'סגר' – בגוף ובנפש הוא, שיחזיק ויחזק את עצמו – מאוד מאוד, ע"י הידיעה שהקב"ה נמצא איתו 'שם', ורק מחכה להוציא ולגאול אותו.
מתי מגיע רגע הגאולה?
ידוע שרבי נתן עבר המון קשיים ומכשולים בדרך התקרבותו לרבי נחמן, והוא אומר: דווקא כאשר הקושי והמרירות מתגברים, עד שנדמה לאדם שעוד כמעט הולך לקרות חס ושלום... בדיוק אז זה קורה!
אומר רבי נתן, שדווקא במקום הכי 'חשוך' - הכי קשה, דווקא משם הקב"ה מרחם על האדם, ומקרב אותו אליו, כדי להושיע אותו: "כי לא יטוש ה' עמו".
דווקא כשהאדם מרגיש ש'כלו כל הקיצין', והוא לא מחזיק יותר מעמד, דווקא ברגע זה ממש, יש הסתברות גדולה ותקווה - שהישועה של האדם תגיע.
המכה הופכת לרפואה – הייתכן?
ידועה ברפואה האמרה: 'דומה בדומה ירפא' זהו חלק מחסדו ומנפלאותיו של הקב"ה, שהוא הופך את המכה לרפואה, והדברים מרומזים בפסוק: "ואנוכי ארד" וארים אותך משם - "ואנוכי אעלך גם עלה" - ביחד.
לא ניתן להבין למה הקב"ה מכניס אותנו ל'בור' עם נחשים ועקרבים. אבל, במבט לאחור ניתן לראות בברור:
שכל המכות הם הרפואה המביאה את האדם לתכלית השלמות, וליעוד חייו!
צריך להסכים לתת לקב"ה להוציאו מגלות לגאולה.
"עימו אנוכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו, אורך ימים אשביעהו – ואראהו בישועתי".
לע"נ רבי נתן בן רבי נפתלי צבי וחיה לאנע זכותו תגן עלינו, אמן!