אלפי חסידי סאדיגורה שהגיעו להשתתף במעמד הדלקת נר ראשון של חנוכה אצל האדמו"ר, בבית המדרש הגדול של החסידות בעיר בני ברק - נדהמו.
לראשונה מזה שנים ארוכות בבית סדיגורא, האדמו"ר הדליק את הנר בחנוכייה רגילה ולא במנורה העוברת בירושה מאז האדמו"ר ה'אור ישראל' מסאדיגורה, נכדו של הס"ק מרוז'ין, מזה כ-140 שנה.
אדמו"רי שושלת בית סאדיגורה, היו מדליקים במנורה מיוחסת זו, אך השנה, נאלץ האדמו"ר הצעיר מסאדיגורה, לו זו השנה הראשונה שהוא מדליק בפני החסידים, להדליק בחנוכייה אחרת. מדוע?
עד כה, פורסמה ברבים צוואתו של האדמו"ר ה'אבירי ים' שמינה את בנו החמישי להיות ממלא מקומו. הצוואה הופרה למגינת לב חסידי סאדיגורה בפרט ועולם החסידות כולו בכלל, בעקבות טענות של חלק מבני המשפחה, מה שהוביל למינוי אדמו"רים בירושלים ובלונדון.
מתברר, כך נודע ל'כיכר השבת', כי בחלק נוסף ופנימי של הצוואה העוסק בחלוקת הירושה לבני המשפחה, הוריש האדמו"ר הקודם את חפצי הקדושה העתיקים שהיו ברשותו, והעניק אותם לבניו.
מי שזכה במנורה המיוחסת והיקרה, היה האדמו"ר מסאדיגורה שמונה למלא את מקום אביו. אך למרות הצוואה המפורשת, ובניגוד מוחלט לנכתב בה, היה מי שבחר להעלים את המנורה ולא להעבירה לחזקת הרבי.
עובדה זו, בשילוב היחס הבלתי ראוי לאדמו"ר, שמונעים ממנו גישה לחדר הקבלת קהל ולמקווה של האדמו"ר, הובילו שוב לתסיסה בקרב החסידים.
אך האדמו"ר, שכבר ידע מראש כי מונעים ממנו את קבלת המגיע לו לפי הצוואה, הקדים והזהיר כבר במוצ"ש שעבר, י"ט כסליו הילולת המגיד ממעזריטש שעל צאצאיו הוא נמנה, שלא לעסוק כלל במחלוקת ולא לענות דבר למחרפים.
בין דבריו אמר האדמו"ר לקהל חסידיו, "אנו מתפללים שלשה פעמים בכל יום 'אלוקי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה', אנו מבקשים מהשי"ת עצור נא את לשוני מלדבר דברים שאינם טובים, וגם למקללי נפשי אשתוק ולא אשיב, ואקיים "ונפשי כעפר לכל תהיה".
"הדברים האלו אינם "לחש" בעלמא שיהודי צריך לומר שלשה פעמים בכל יום לאחר התפילה", אמר הרבי, "זוהי תפילה ובקשה שיהודי מבקש מהשי"ת ג' פעמים בכל יום, אפילו בשבת, ואפילו ביו"ט - "נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה". על זה מוסיף ומבקש כל יהודי בקשה נוספת "ולמקללי נפשי תדום", כי גם זאת צריך כל יהודי להבין, שעליו לבקש את הבקשה שאכן יזכה להיות במדרגה הזאת ולהתנהג כך בפועל, שיוכל לקיים בפועל - "ולמקללי נפשי תדום".
הוסיף האדמו"ר מסאדיגורה, "ולאחר הבקשות האלו אפשר לבקש שיתקיים גם "פתח לבי בתורתך, ואחרי מצותיך תרדוף נפשי", וי"ל הרמז בזה דאם חפצים להנצל שיוכל להתקיים בו "נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה" העצה היא "פתח לבי בתורתך ואחרי מצותיך תרדוף נפשי", כי אם יהיה לאדם פתיחת הלב לתורה, אם רצונותיו יהיו לרוץ אחרי המצות, מכוח זה כבר תהיה לו שמירה ויוכל להזהר מלדבר לה"ר, מכוח זה כבר תהיה לו שמירה שיוכל לקיים "ושפתי מדבר מרמה", וגם יוכל לזכות לקיים "ולמקללי נפשי תדום".
לסיום קרא האדמו"ר לחסידים, "הדברים ידועים, וכל הקהל מבינים כלפי מה הדברים אמורים, ברצוני לומר שהנני אוסר לדבר מזה, האמת הוא שהתורה הק' אוסרת זאת, השי"ת אוסר לדבר מזה, אסור לדבר מכל זה, לא להזכיר אודות זה, וכל שכן וכל שכן שלא להיות עסוקים ושקועים בזה".
כדי לעורר שוב את הדברים שלא לעסוק בנושא הכאוב, למרות הזעם בעקבות התנהלות חלק מבני המשפחה כלפי האדמו"ר, הדפיסו בחסידות את דברי הרבי והפיצו אותם שוב לחסידים לקראת חג החנוכה.
עו"ד אופיר צברי ועו"ד משה ליפל, המייצגים את משפחת האדמו"ר מסדיגורה זצוק"ל, מסרו בתגובה ל'כיכר השבת' כי למרבית יורשי האדמו"ר המנוח (מלבד האדמו"ר מסדיגורה בני ברק, הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן) יש טענות קשות בנוגע לתוקף ולתוכן הצוואות השונות שנחתמו על ידי האדמו"ר המנוח באותו היום.
לדבריהם, "מי שמבקש לקיים רק את החלקים בצוואה הנטענת שמתאימים לו, מי שמתנער מהסכמים שחתם, ומי שגונב חפצים יקרי ערך במעשה שוד מבית הרבנית, כולא את הרבנית, תוקף פיזית את נציגיה, ומנסה לגרש אותה מביתה, מוטב שלא יעלה טענות מדוע אינו מקבל דבר מה כזה או אחר שהוא טוען שהוא זכאי לו כדין. כבר נאמר, כי "אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה", ולכן מלוא הטענות והעובדות האמיתיות יתבררו כפי שנדרש על פי דין, ולא בתקשורת, ודי בזה".