לפני שנים, יצא לאור ספר עם אמרות מהאדמו"ר מגור, בעל ה'בית ישראל', אותם אמר לאנשים פרטיים, או בעת שישב לקידושא רבא, סעודות שבת ושמחות בפני יחידים.
אדמו"רי בית גור, ה'לב שמחה' וה'פני מנחם', התנגדו להדפסת הספר. הלב שמחה התריע לא רק מפני הדפסת ומכירת הספר, אלא גם הזהיר שלא להחזיק אותו בבית כלל.
לדבריו, בית שמחזיקים בו את הספר, "איז נישט קיין ברכה און שטוב" (אין ברכה בבית).
האדמו"ר הפני מנחם, כאשר הציעו בפניו להוציא גירסה מעודכנת של הספר, הביע התנגדות באומרו: "מ'שפילט זעך מיט פייער" (משחקים באש).
בחסידות גור מסבירים, כי דברים שנאמרו על ידי הבית ישראל לאנשים פרטיים, נאמרו במכוון כלפי אלו שעמדו לפניו, ובהתאם למצבם באותו הזמן - ואינם מיועדים לקהל הרחב.
הבית ישראל עצמו, היה מזהיר מלפרסם את דבריו שלא נאמרו בציבור, לרבים. האדמו"ר היה מצטט בשם צדיקים קדמוניים כי לא כל מה שאומרים צריכים לכתוב, ולא כל מה שכותבים, צריכים להדפיס.
כעת, התעוררה יוזמה להדפיס מחדש את הספר אליו התנגדו האדמו"רים, מה שהביא לפרסום אזהרות האדמו"רים, בקריאה שלא לעבור על רצונם.
התבטאות פומבית ראשונה להתנגדות, פורסמה היום בעיתון המודיע, כמכתב למערכת של א.ק. מניו יורק, התוהה: "איך אפשר לחשוב שכיון שעברו כך וכך שנים ישתכחו כביכול רצונם ואזהרתם של רבותינו?".
"מי הוא זה שאינו מתיירא מאזהרת חז"ל "הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף"?.
לסיום הוא כותב: "הרי לא יעלה על הדעת שיהיה מי שיש לו העזה לחלל את שם קדוש ישראל ולעשות ממש היפך רצונו הק' והיפך רצון אחיו הק'".
בחסידות גור מסבירים כי כמובן שלא היו מפרסמים מכתב כזה בעיתון המודיע ללא אישור מלמעלה, מבית האדמו"ר מגור.