מקבץ סגולות לזכות בדין בראש השנה, שעברו במסורת מהבעל שם טוב הקדוש לתלמידיו.
חייב להאמין שנחתם לטוב
כל אחד חייב להאמין בליבו שהקב"ה יחתום אותו לדין טוב, ובכח האמונה הוא גורם – שאכן כך יהיה (אמרי יהודה).
לברך את חברו ב"כתיבה וחתימה טובה"
כמספר הפעמים שאדם יברך את חבריו ובני ביתו מרגע זה ב'כתיבה וחתימה טובה' כך יהיו לו מליצי יושר טובים בשמים, שילמדו עליו זכות ויכריעו את דינו לטוב (קובץ "הבאר").
אחת הכוונות באמירת המזמור "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה... "
בתפילת בר"ה בערבית אומרים "לדוד מזמור" ומכריזים שהקב"ה הוא מלך העולם, מדוע? 'מלך שמוחל על כבודו – אין כבודו מחול', אבל, אנו צועקים: "מי זה מלך הכבוד" כמו שואלים: מי הוא השליט על הכבוד? אתה מלך הכבוד!
מדוע חשוב להזכיר ולהכריז מי מלך הכבוד? כי רק מי ששליט ומולך על הכבוד - יכול למחול על הכבוד שלו! ולכן, אנו עונים: "ה' צבקות - הוא מלך הכבוד סלה" ומכיוון שאתה שולט על הכבוד, אתה גם יכול למחול על כבודך! וגם למחול לנו על חטאנו.
אעפ"י שיתכן שלא מגיע לנו, אנו יכולים לבקש מחילה, והיה מסיים הבריסקער'ב את הדברים ואומר: "שראויים הדברים למי שאמרם, כי זה דבר שיכול להגיד – רק הבעל שם טוב הקדוש".
ידוע שמזמור זה הוא סגולה גדולה לפרנסה, ומקפידים לומר אותו בכוונה רבה, שידוע הכלל: 'מי שבוכה לפני לא בוכה אחרי...'
'כל המעביר על מידותיו – מעבירין לו על כל פשעיו'
הקב"ה מתנהג עם כל אחד כפי שהוא מתנהג עם חברו, שכתוב: "אתה דורש מעשה כולם" – לעשות כמעשיהם, על דרך "עם חסיד תתחסד, עם עקש תתפתל" לכן, ראוי לאדם למחול לחברו, ויזכה גם הוא למחילה (בית התפילה, אות מ"ו).
התעוררות הלב בזמן תקיעת שופר
בשעה שהאדם שומע את תקיעת השופר, הוא צריך להמליך את הקב"ה על – שכלו, ליבו וכל חלקי נפשו, וע"י זה ירגיש הכנעה והתבטלות למלך העולם.
בזמן תקיעת השופר האדם זוכה להתחדשות המוחין - השכל והנשמה מתחדשים כאחד.
ראוי שבזמן זה האדם יתחנן שהאמונה תתחזק ותתחדש אצלו – ויזכה להרגיש את התחדשות המוחין ובהירות השכל - וע"י זה, האמונה תאיר בו, ותתעצם במשך כל השנה.
חשוב שבעת תקיעת שופר האדם לא יחשוב על הצער והיסורים שהיו לו בעבר, וירגיש כאילו שהם ח"ו לא היו מוצדקים.
בזמן תקיעת שופר האדם צריך לצעוק מקירות ליבו, ולהעתיר בתחינה: "אבא, הצילני! אבא, רחמני!" וירגיש את רצונו לשוב לה' בכניעה ובתחנונים (ספר המאמרים, תש"ה).
מדוע תוקעים דווקא בשופר?
השופר הוא קול פשוט מתוך – 'כלי' פשוט, וב'כלי' פשוט זה טמון עומק גדול - הנשימות שלנו, שהם – עיקר חיותינו! ואותם אנו נותנים לקב"ה, מה אנו רוצים להוכיח בזה?
האדם מוכיח לקב"ה שיש לו הכנעה ורצון חזק לפייס את המלך, והכלי שהכי מתאים לפייס בו את המלך הוא דווקא, כלי שמבטא פשטות ולא יוהרה - ולזה אנו שואפים, ולכן, דווקא בכלי פשוט אנו שמים את כל כוחנו ונשמתינו.
בזמן התקיעות האדם צריך לסלק את כל החכמה והשכל שהשיג, ולעמוד בהכנעה ובפשטות, וכך יוכל להרגיש כיצד ימינו של הקב"ה פתוחה לקבל שבים של ומושכת אותו אליו - ומחבקת אותו באהבה.
בכוח תקיעת שופר להעיר את האדם משינה, להתעורר לתפילה מקירות ליבו, ולמשוך עליו יראה וע"י זה יכול להתבונן במעשיו – ולשנותם.
לבכות משמחה על שהקב"ה - מלכנו
ר"ה נקרא שעת מזל, וזוהי שעה טובה לעשות נחת רוח לקב"ה, באיזה דרך? ע"י שבוכים משמחה שהקב"ה מלכנו, ומבקשים "היכון בחסד כיסאו" - תמלוך עלינו בחסד, ואנו שמחים לקבל - 'עול מלכותו'.
סגולה להמתקת הדינים
עיקר המתקת הדינים בר"ה הוא ע"י - קדושה וטהרת המחשבה.
שמיעת תקיעת שופר – ממתיקה את הדינים.
ע"י תפילה בכוונה והתעוררות הלב - 'יומתקו מעלינו כל הדינים'.
סגולה נוספת להמתקת הדינים, לומר דברי תורה מהבעל שם טוב הקדוש בליל ראש השנה, כפי שכתוב: 'ע"י זה ימתיק מעליו דינים וימשוך עליו השפעת כל טוב' (דורש טוב ר"ה).
לומר 'גוט יו"ט'
אומר הבעש"ט הקדוש לומר בר"ה וביום כיפור: "גוט יום טוב" - וזה עולה בגימטריא - ח"י, כי בראש השנה וביום הכיפורים נמשך לאדם חיות, לשאר החגים והמועדים בשנה.
בשאר החגים היה נוהג הבעל שם טוב הקדוש לומר "גיט יום טוב" גיט מלשון - תן (ספר השיחות).
בראש השנה ראוי להרגיש יותר יראה
בר"ה ראוי להרגיש יותר יראה מאהבה, וע"י תפילה מתוך בכוונת הלב, ניתן כח לחזק את היראה במהלך השנה (תולדות יעקב יוסף).
בכוח המחשבה – האדם מכריע את דינו בר"ה
'בר"ה צריך להיות חכם - ולשמור מאוד את המחשבה', אומר הבעש"ט הקדוש: "האדם הוא תוצר של מחשבתו, במה שהאדם חושב – שם הוא כל האדם" – וקל וחומר בר"ה.
קשה לאדם לשלוט על המחשבה - וקל וחומר בר"ה.
כלל ידוע: 'המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו', ולכן, חשוב לדעת: המחשבות של האדם בימי ראש השנה הם כמו זרע שנטמן באדמה, מה שהאדם שותל באדמה - במחשבה בר"ה, זה מה – שיצמח עבורו כל השנה.
ולכן, חשוב מאוד בר"ה לחשוב רק - מחשבות טובות!
וכיצד ניתן לשלוט על המחשבה? צריך להתחיל להתאמן על כך...
עיצה: לא ניתן לחשוב שתי מחשבות בבת אחת, ולכן, כשהאדם חושב מחשבה שהוא לא מעונין שמהלך השנה תניב 'פירות' – תצמח, תגדל ותתעצם, הוא צריך לעצור אותה מיד - ע"י שיחליף אותה במחשבה אחרת.
איך ניתן להצליח בזה? האדם צריך להחליף את המחשבה, ע"י שידבר בפיו את המחשבה החדשה, הדיבור 'מאלץ' את האדם לעזוב את המחשבה הלא רצויה.
וברגע שהמחשבה 'בורחת' - צריך להסיט אותה מיד למחשבה טובה, הדבר נמשל לאדם שדוהר על סוס, ורואה שהסוס 'סטה' מהדרך, מה יעשה? יחזיק חזק את המושכות ויצליף בסוס, כדי להחזירו לדרך הנכונה, כך ראוי להתייחס למחשבה בר"ה.
ניתן לדמיין לפני ראש השנה, כיצד כל מחשבה שאינה טובה מצמיחה עץ שמלא בפירות של אותה מחשבה, ולהבין כמה לא כדאי 'שיאכל' במהלך השנה את 'הפירות' של עץ זה, והבן.
כיצד ניתן לזכות לשפע בר"ה?
כאשר האדם אומר בר"ה דברי תורה נעימים לאוזן וללב, והם חודרים ללב השומע ומעוררים אותו, האומר והשומע והאומר מקבלים מכך שפע רב.
בתיקוני הזוהר (י"ט, דף ט"ל ע"א) כתוב: "וכד אינון מקבלין כל ספיראן – מקבלין דא מן דא ומלאכין לתתא מקבלין דא מן דא, מאן גרים דא? ישראל! עד מקבלין דא מן דא, בין אורייתא ובין ממונא, גרמין לקבלא לעילא דא מן דא, ולאשפעא דא מן דא".
מפרשים: כאשר אדם אומר דברי תורה שמתקבלים ומתיישבים על לב, השומע, הדבר מעורר גם את צבא מרום, וכל הספירות למעלה מקבלות אחת מן השניה, וגם המלאכים למטה - מקבלים זה מזה.
ומי גרם לכך? ישראל! כי כאשר עם ישראל מקבלים אחד מהשני – בין בתורה ובין בממון, הם יוצרים ממש - 'מעגלי שפע' בעליונים ובתחתונים, וזו הסיבה שגם ה'אומר' וגם ה'שומע' – זוכים לשפע ועושר, והבן (תולדות יעקב יוסף, פר' קדושים).
האדם קובע את דינו בר"ה
הקב"ה לא נותן לבית דין של מעלה להכריע את משפט האדם, עד שהאדם בעצמו - דן את עצמו, וזה שכתוב ש"נפרעין מן האדם – מדעתו ושלא מדעתו".
כיצד הדבר מתבצע? הקב"ה גורם לאדם לחשוב: מה היה עושה חברו בסיטואציה מסויימת, ורואה, מה האדם 'פוסק' על חברו, ומה שהאדם 'פוסק' על חברו - הוא הדין ש'נפסק' לו בשמים, וכך, האדם דן את דינו, והבן.
מי שדן את חברו לכף זכות – דנים אותו לכף זכות
אחרי הסעיף הקודם, ניתן להבין מדוע חשוב לדון את השני לכף זכות, כאשר האדם דן את חברו לכף זכות – הוא בעצם, דן את עצמו – לכף זכות.
ועיצה לכך, שבר"ה כל הזמן האדם יזכיר לעצמו - שהוא לא דן אף אחד...
לדבר רק מה שבאמת נצרך
מקפידים בר"ה לדבר רק דברים טובים, ולא לדבר דיבורים מיותרים, יש אף שמקפידים לעשות בר"ה תענית דיבור.
יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומבורכת בכל הברכות והישועות בגשמיות וברוחניות, ויתמלאו כל משאלות ליבנו לטובה, אמן.