תינוק נולד - כולם שמחים, ישנה מחלוקת בגמרא אם 'טוב לו לאדם - שלא נברא, משנברא'... אבל, מי יודע – למה נברא? רק לאחר שנים רבות האדם יודע למה נברא – אם בכלל.
אף אחד לא שוכח את הכאב על לכתו של הרב ישעיהו הבר זצ"ל. כשהוא נולד אף אחד לא ידע כמה כיליות יושתלו בזכותו, ואיזה מסורת לתקווה הוא ישאיר אחריו...
אומרים ש'היום בו נולדת, הוא היום שבו בורא עולם החליט שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך' וזה נכון לגבי כל אחד, רק שלא כל אחד מצא את השליחות שעבורה היא הגיע לעולם – והלוואי ימצא.
שמחת הבעש"ט הקדוש בח"י אלול תק"ה
ביום רביעי ח"י אלול תק"ה, הבעש"ט הקדוש נכנס לבית המדרש במצב רוח שמח ומרומם, התפלל בניגון מאוד עליז ולא אמר 'תחנון'.
בסיום התפילה הוא הזמין את הנוכחים לסעודת מצווה, בסעודה, הבעש"ט הקדוש גילה לנוכחים את סוד השמחה שאחזה בו, ואמר שבבריאת העולם ביום רביעי הקדוש ברוך הוא האיר את העולם בשמש, ירח וכוכבים, ובהפטרה קוראים 'קומי אורי', והיום הקב"ה הוריד לעולם נשמה גדולה שתאיר את העולם בפנימיות תורתו הקדושה.
הוא בישר שהיום נולד תינוק שעתיד להאיר את העולם, ולהתפרסם בגאונותו הרבה ולהפיץ את פנימיות התורה, הלא הוא 'בעל התניא' רבי שנאור זלמן מלאדי.
ביום ח"י אלול תנ"ח כשירדה נשמתו הגדולה של הבעש"ט הקדוש לעולם, חבל שלא ידעו שיש לחגוג את לידתו, של מי שהוריד וגילה לעולם תורות עמוקות מני ים, ו'בעל התניא' הוא מממשיכי דרכו.
ידוע שהבעש"ט הקדוש נהג לערוך סעודה ביום הולדתו ולומר דברי תורה, כי יום הולדת של האדם הוא יום מיוחד, שבו צריך להרגיש: "אין העולם נברא - אלא בשבילי..."
ח"י אלול – 'לידה משולשת'
רבי מרדכי מצ'רנוביל אמר שבח"י אלול הבעש"ט הקדוש נולד 'לידה משולשת': בגופו – יום ירידת נשמתו לעולם, בח"י אלול תפ"ד - נגלה אליו מורו ורבו הקדוש, וברוחו בשנת תצ"ד – שהתחיל להנהיג את העדה.
הבעש"ט הקדוש גילה רבדים נסתרים בתורה, שהם פנימיות וסוד נשמת האדם, תורתו מאירה את ה'חלק אלוק ממעל', החלק הטהור שקיים בכל יהודי ובו מצוי אור ה', ואף פעם אינו נעלם ורק אור זה יכול לגרש את החושך מנפש האדם.
הבעש"ט הקדוש לימד שעבודת ה' לא מתבטאת רק בלימוד תורה וקיום מצוות, אלא, האדם צריך להרגיש 'חיות' האור ונשמת החיים, בכל פעולה שהוא עושה, כי בכל פעולה הוא מקושר לקב"ה ויכול לדבק בו, ובכל מקום שהאדם נמצא - הקב"ה נמצא עימו שם.
הגדירו את יום ח"י אלול כיום של 'חיות', כי הוא יום שמחייה את חודש אלול ומעניק לו את היכולת להתקרב לקב"ה מתוך אהבה וקרבה, חיוך ושמחה.
המזל של האדם גובר ביום הולדתו
המזל המיוחד שיש לאדם בעשרים וארבע שעות של יום הולדתו, הוא 'מתנה' משמים מעבר למה שמגיע לאדם עפ"י מעשיו, מי שמכין לקראת יום הולדתו רק מסיבה חגיגית ועוגה - מפספס הזדמנות פז.
ביום הולדת ראוי שהאדם יעשה חשבון נפש: מה הוא התקדם מהשנה שעברה? מה הוא עוד צריך לשפר? מהו יעוד חייו וכיצד יתקדם לקראת מימוש יעודו?
ביום הולדתו של האדם - מזלו גובר, מזל מלשון 'נוזל' ביום זה הקב"ה מזיל לאדם שפע של סיוע משמים למעלה מהטבע, שיכול להשפיע על כל השנה, ולהאיר לאדם שבילים חדשים להתקדמות והצלחה בכל תחום שרק ירצה ויבחר.
שפע המזל - ה'מתנות' שהקב"ה מוריד לאדם יכול לעזור לו למשש את יעודו ולהגיע לפסגות חדשות, אבל, הוא צריך להכין 'כלי' לשפע ע"י חידוש הרצונות וקבלת החלטות חדשות, אף אם הם נראות קצת רחוקות – כי אין גבול למה שהקב"ה מוכן להרעיף על האדם – 'מעל הטבע'.
יום הולדת של צדיקים – 'מזל' לכלל ישראל
ביום לידתם של צדיקים - המזל של כלל ישראל גובר.
המן הרשע רצה להשמיד את עם ישראל, והפיל פור הוא 'הגורל', הוא ידע שמשה רבינו נפטר בחודש אדר, ולכן, שמח שהפור נפל על חודש זה, הוא היה בטוח שבחודש זה יעלה בידו להשמיד את עם ישראל.
מה שהוא לא ידע, שמשה רבינו - גם נולד ביום זה, ולכן, ביום זה - מזלם של ישראל גובר, כך שהפור שהפיל הוא - המזל שהאיר לעם ישראל.
ח"י אלול יום הולדתם של 'שני המאורות הגדולים'
הבעש"ט הקדוש ובעל התניא נקראים 'שני המאורות הגדולים' - ושניהם נולדו בח"י אלול, ביום זה מזלם גובר כי הם זכו להפיץ ולהעצים את אור ה', ע"י מפעל חייהם - גילוי פנימיות התורה לכל אחד ואחד מעם ישראל.
המיוחד בתורתם שאינה מיועדת רק לתלמידי חכמים או למי שבעל שכל חריף שילמד ויתעמק בדבריהם, אלא, תורתם מיועדת לכלל ישראל, ואף מי שאינו יודע קרוא וכתוב, כמו שהיה בדורות הקודמים 'חוטבי עצים ושואבי מים'.
הם הטמינו רעיונות עמוקים בפנימיות התורה, על אף שהיא כוללת סיפורים ומשלים יפים. ולכן, תורתם מאירה לכל אחד לפי שכלו ורמתו, וכל אחד יכול להרגיש כיצד הדברים חודרים ומאירים את נשמתו.
הדבר ממחיש עד כמה אנו קרובים לגאולה, כפי שהובטח לבעש"ט הקדוש כשעשה 'עלית נשמה' בראש השנה תק"ז, שהסימן לבוא המשיח יהיה כש'יפוצו מעיינותך החוצה...'.
ולכן, יש שחוגגים יום זה ב'משקה' התוועדויות ולימוד תורתם, ויש שנוהגים לקבל על עצמם 'קבלה' לחיזוק בעבודת ה', כי ע"י שמזלם של 'שני המאורות' מאיר ביום זה, ניתן לקבל משמים 'כלים' להצלחה בעבודת ה'.
התחדשות שנה בראש השנה – יום הולדת לשנה חדשה
בראש השנה כמו ביום הולדת - האדם מתחדש, האדם צריך לראות את ה"ראש" של השנה - כזמן להתחדשות ולקבלת 'כלים' חדשים לעבודת ה', כדי להתחיל את השנה בצורה טובה יותר מהשנה שחלפה, וזאת, ע"י חשבון נפש וקבלת החלטות חדשות, כל אחד לפי כוחותיו, שאין הקב"ה בא בטירוניה עם בריותיו, והוא מבקש האדם, כל אחד אך ורק - לפי יכולתו וכוחו.
ניתן לאדם את חודש אלול להכנה, זמן לעשות 'רגע חושבים' על השנה שחלפה: מה עשיתי במהלך השנה? ממה אני מרוצה, וממה לא? האם התקדמתי משנה שעברה? מה אני רוצה להתחיל לשנות בשנה החדשה?
בראש השנה כפי הכנת ה'כלי' - קבלת השפע
בראש השנה כל אחד יעמוד למשפט שיכריע מה יקרה איתו בשנה שמתחדשת עלינו לטובה, ביום זה נקבע לאדם מה וכמה יקבל ברוחניות ובגשמיות – לפי ה"כלי" קיבול שהוא מכין לשפע, אומנם השפע נראה גשמי, אך הוא לפי הרצון הרוחני של האדם.
הקב"ה רוצה לתת לכל אחד שפע כלים והוריד לו 'מזל' עליון, שיאיר על ידו את אור מלכות ה' בעולם, וזאת צריכה להיות השאיפה והרצון של כל אחד, וכפי שהאדם מכין את עצמו, כך הוא מקבל את השפע לשנה החדשה, שיוכל לפרסם ולהמליך את הקדוש ברוך הוא למלך העולם, ויוכח ש"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", והלוואי שנזכה, אמן!