מדוע עם ישראל נמשלו ל'שושנה'?
למה מדמה שלמה המלך את ישראל? "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות"? מדוע דווקא שושנה? מה מיחד את השושנה?
יחודה של השושנה: ברור הטוב מתוך הרע, השושנה מסמלת את הבידול וההפרדה בין ישראל לאומות.
עם ישראל מגלים את אלוקותו ומלכותו של ה' יתברך לכל אומות העולם, כמו השושנה שחיה דווקא בין החוחים במקום יבש וצחיח, ומוכיחה שהקב"ה הוא מקור חיותה, והוא זה שמחיה אותה בכל רגע ממש.
בני קורח נמשלו – ל'שושנים'
"למנצח על השושנים לבני קורח" בני קרח אמרו לקב"ה: "אנו שושנים", אמר להם הקב"ה: "נצחתם", אם אתם שושנים - אני אגאל אתכם, כמו שנאמר: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנון" (הושע יד, ו).
הקב"ה מבטיח לבני קורח שיהיה עבורם כמו טל תחיה, שישמור עליהם ויחיה אותם עד לגאולתם – כמו שהשושנה תמיד גדלה פורחת ומושגחת.
גילוי ה'חיות' האלוקית - בגשמיות
מדוע בני קורח דימו עצמם לשושנים? השושנה מוכיחה שיש אלוקות וחיות בכל מקום, ש'מלוא כל הארץ כבודו', ו'אין אתר פנוי מיניה', ולכן, ניתן לצמוח בכל מקום שנמצאים, וכך, היא עבודתם של עם ישראל, להצליח לפרוח ולהתחבר למקור חיותם, בכל מקום ומצב.
ה'ניצוח' מוכיח שניתן לנצח את הגשמיות, ע"י ההוכחה שהגשמיות מלאה 'אלוקות', ז"א, ניתן להיות מחוברים לאלוקות מבלי שיהיה צורך לפרוש מהגשמיות, אלא, להכיר בתוך הגשמיות את ה'חיות' והאלוקות.
כיצד הקב"ה רוצה שנעבוד אותו?
ניתן להסביר ע"י משל מהי העבודה האהובה לפני ה' יתברך.
משל: במדינה אחת העם רצה לעשות למלך כתר, והחליט להכין את הכתר מזהב אבנים טובות ומרגליות. המלך אמר לעמו: 'אני לא צריך שתעשו לי כתר מזהב, מכיון שכל הכסף והזהב שיש במדינה – שלי הוא, ולכן, אני רוצה שתעשו לי כתר – שעשוי דווקא מ'שושנים'.
הנמשל: אמר הקב"ה לישראל: "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב" (חגי ב, ח), אני לא צריך שתתנו לי כסף וזהב, שהרי, הכל הוא שלי, ולכן, מה אני מבקש ממכם? שתעבדו אותי - כ'שושנים'.
יחודה של ה'שושנה' בין החוחים
מה יחודה של השושנה שזכתה להידמות לעם ישראל?
מהותה של השושנה: לשושנה יש רצון לנצח ולהצליח לחיות על אף התנאים הנראים 'בלתי אפשרים', היא מצליחה למשוך את חיותה מאדמה יבשה וצחיחה, על אף הקשיים והמניעות, ולכן, היא משולה למידת ה'נצח' - מלשון 'ניצוח'.
ראשה תמיד זקוף כלפי מעלה: ראשה זקוף ומבטה מופנה כלפי מעלה למקור האור, ולכן ישראל שמשולים לשושנה, כי הם מיחדים את הקב"ה בעולם, דווקא ע"י העיסוק בעניני הגשמיים.
ועל כן ישראל המשולים לשושנה, זוכים להבטחה האלוקית: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה".
חמישה עלים כנגד חמשת החושים: השושנה מורכבת מחמישה עלים, המרמזים על חמשת החושים שיש לאדם, שאיתם האדם צריך לייחד את הקב"ה בעולם.
חמשת העלים הם כנגד המידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח והוד, האדם צריך להשתמש במידות כדי להעלות את מידות הנפש: מחשבה דיבור ומעשה – לה' יתברך, בכל זמן ובכל מצב, וזאת ע"י שימוש במידת הנצח, ויכולת ה'ניצוח'.
מידת הנצח – העלאת הגשמיות
מידת הנצח שימוש בכח הרצון: מידת הנצח מאפשרת לאדם להשתמש ברצון החזק והפנימי שמצוי וטבוע בו, ולהצליח לעמוד בתוקף ועוז מול כל מה שמפריע ומונע ממנו לעבוד את ה' יתברך.
יחודה של מידת הנצח: היכולת לנצח ולעשות את רצון ה', ז"א, לחיות בתוך העולם הגשמי, ולעשות 'יחוד גמור' לקב"ה דווקא מלמטה, מתוך ענייני הגשמיות, וע"י העלאת הגשמיות - לייחד את שמו ו'אלוקותו' של ה' יתברך בעולם.
שפתותיו שושנים נוטפות...
כח הניצוח מצוי בפה "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר" – שפתותיו של האדם הם בבחינת 'פה – סח', שהפה סח את תורת אלוקים שהם המים חיים, ומקור חיותו של האדם, ולכן: חיות האדם מתבטאת דווקא - בשיח פיו.
אומר דוד המלך שהוא הצליח לנצח בכל המלחמות, דווקא ע"י הדיבור, ולכן חלק מפרקי התהילים מתחיל ב: "למנצח" – לשון ניצוח, שידוע ש"אין כוחנו אלא בפה" וע"י דיבורי התורה והתפילה, כל אחד מישראל יכול להצליח לנצח כל קושי ומכשול שעומד בדרכו.
הדיבור – גילוי האהבה הניצחית
האהבה בין הקב"ה לישראל, מתגלה ע"י לימוד התורה והתפילה, שהם מעוררים באדם את החיות האלוקית הטמונה בנשמתו שהיא 'חלק אלוק ממעל', ומקרבים אותו בחזרה לאביו שבשמים, וע"י התורה והתפילה האדם יכול להאיר את העולם באורו של ה' יתברך.
נקודת האהבה הנצחית הקיימת בין הקב"ה לישראל, מוכיחה שכל אחד מישראל מושגח בכל רגע ומצב, והקב"ה לא יטוש לעולם אף אחד מישראל, כי אהבתו של הקב"ה לבניו היא 'אהבת עולם', שקיימת לעד ולנצח נצחים.
עוצמת מידת הנצח בימות המשיח
ימות משיח הם ימים של מלחמה בין התגלות האלוקות בעולם שמחיה את הבריאה בכל רגע, לבין ההסתר והחושך שגורמים לאדם לחשוב שח"ו אין מנהיג לבריאה.
ולכן אומר רבי אלימלך מליז'נסק, שבימות משיח רק מי שיחזיק ב'חבל' האמונה יזכה להגיע לגאולה השלמה, ומידת הנצח היא אחד הכוחות שהקב"ה נתן לאדם, כדי לנצח את הקשיים והניסיונות, והדבר תלוי בכוח החיבור לאלוקות, ע"י תורה תפילה וקיום המצוות מתוך רצון ודבקות במלך העולם, ורק כך, כל אדם יכול לגרום לקרב את ביאת המשיח ע"י הנהגותיו.
ובשביל זה האדם צריך לזכור שגילוי האהבה בין כנסת ישראל לקודשא בריך הוא - הוא ניצחי, ותפקיד האדם רק למשוך אליו את אור האהבה הקדושה שתתגלה בו, ואז, הוא מקבל סיעתא דשמיא לדבק בה' יתברך - וזוכה לישועות.
(בסיס המאמר עפ"י ה'בית אהרן' לפר' קורח).
בזכות מי ינצל הפרדס?
מסופר על מלך שהיה לו פרדס, והוא ביקש מאחד העבדים לטפח את הפרדס, ולדאוג שיגדלו בו גידולים טובים ויפים.
לאחר שעברה תקופה, המלך הגיע לפרדס כדי לראות כיצד הפרדס פורח ומטופח, והנה, כאשר נכנס המלך לפרדס חשכו עיניו, והוא רואה שהפרדס מלא עשבים וקוצים, וכולו יבש וחסר חיים ושום יופי והדר לא נראה בו.
המלך לא דמיין שכך יראה הפרדס, הוא התאכזב מאוד שהעבד לא מילא את בקשתו, וכעס על העבד ורצה להענישו.
אך פתאום, כאשר המלך הביט שוב על הפרדס: "והציץ באותן החוחין וראה בו 'שושנה' אחת של 'ורד', נטלה והריח בה, ושבת נפשו עליה, אמר המלך - בשביל שושנה זו – ינצל כל הפרדס" (ויקרא רבה כג', ג').
ה'שושנה' אחד של 'ורד' – משולה לכל אדם יכול לצמוח בכל מקום ובכל מצב שהקב"ה שותל אותו, ובתוך כל ניסיון שהקב"ה מעמיד אותו, מכיון שבורא עולם תמיד עם האדם "עימו אנוכי בצרה", ולכן: "אחלצהו ואכבדהו, אורך ימים אשביעהו, ואראהו בישועתי".
יהי רצון שכל אחד יזכה לפרוח כ'שושנה', מעשית רצון אבינו שבשמים, וירגיש שבכל מקום שהוא נמצא - ה' מצוי עימו, ומאיר פניו אליו באורו יתברך - ויפרח כשושנה, אמן.