בעולם החסידות מציינים הערב (שני) ומחר את י"ט בכסלו, יום הסתלקותו של רבי דוב בער - 'המגיד ממעזריטש' זיע"א, גדול מפיצי תורת החסידות, ומי שחתום על ההמשכיות של תורת הבעל שם טוב.
רבי דוב בער נולד בשנת תס"ד, בעיר לוקאטש שבאוקראינה, לאביו רבי אברהם ולאמו חוה, ועל פי המסורת החסידית הייחוס המשפחתי של האבא מגיע עד לתנא רבי יוחנן הסנדלר.
כבר בהיותו נער צעיר נודע המגיד בהתמדתו ובכישרונותיו הנדירים, וכשראה אביו את לימוד התורה של בנו, החליט לשלוח אותו ללמוד תורה בעיר לבוב, בישיבה של רבי יעקב יהושע פולק, בעל ה'פני יהושע'
עוד קודם לכן ראה רבי דוב בער את אמו כשהיא בוכייה, לאחר שריפה שהתחוללה בביתם וגרמה לנזק רב, בין היתר בשריפת מגילת היוחסין העתיקה, וכשראה את העצבות של אמו, הבטיח לה שהוא יהיה זה שייצר מגילת יוחסין חשובה לא פחות מהמגילה הקודמת.
בהגיעו לפרקו נשא את האישה הרבנית קיילא, בת רבי שלום מטורטשין, ולפרנסתו שימש המגיד כמלמד תינוקות של בית רבן, ולאחר כמה שנים עבר המגיד להתגורר בעיר קוריץ, שם שימש כ'מגיד מישרים' והיה נוהג לחזק את הציבור בשיחות מוסר וחיזוק.
מבחינת הגישה לחסידות היה המגיד ממתנגדיה הגדולים, ואף התרחק ממנה מאד, עד לשנת תקי"ב אז נפגש לראשונה עם רבי ישראל בעל שם טוב זיע"א, כאשר סיבת הפגישה מחולקת לכמה גירסאות.
הגירסא הראשונה היא שרעייתו של המגיד היא זאת שדרשה ממנו להיפגש עם הבעל שם טוב, לאחר ששמעה על סיפורי מופתים וישועות רבות.
גירסא נוספת שמקובלת אצל חלק מהחסידים היא כי הבעל שם טוב פנה לרבי דוב בער בצורה אישית, לאחר שזיהה את גדולתו והשפעתו, ומשום שברוח קודשו ראה הבעל שם טוב כי המגיד הוא זה שצפוי להיות יורשו וממשיך דרכו.
הגירסא השלישית היא שהבעל שם טוב הבטיח לבעל ה'פני יהושע' שסבל באותה תקופה מייסורים גדולים ברגלו, שאם הוא יגרום לתלמידו רבי דוב בער להיפגש עמו, הוא ירפא את מכאוביו.
בפועל מאז אותה פגישה נשאר המגיד ממעזריטש בצלו של הבעל שם טוב, והפך להיות אחד מגדולי חסידיו, ושנה לאחר הסתלקותו של הבעל שם טוב, מינה בנו רבי צבי הירש את המגיד ממעזריטש ליורשו ולממלא מקומו כמפיץ תורת החסידות.
עם התמנותו, עבר המגיד להתגורר במעזריטש, שם הפיץ תורה וחסידות לאלפים רבים, ובשונה מהבעל שם טוב שנהג לנדוד ממקום למקום ולהפיץ את תורת החסידות, המגיד בחר להישאר במעזריטש, ושלוח משם את תלמידיו להקים מרכזים להפצת חסידות ברחבי העולם, ובכך הפך להיות לרבם של גדולי האדמו"רים בדורות ההם.
בשנת תקכ"ה , חמש שנים מאז התמנותו של המגיד, כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים. בליובאוויטש, בראשות רבי יששכר בער מליובאוויטש, בקרלין, בראשות רבי אהרן מקרלין, ורבי שלמה מקרלין, ובהורודוק בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק.
עם התגברותה של תנועת החסידות, התגברו גם האנשים שהוגדרו כ'מתנגדים', וחלקם אף בזו לרבי דוב בער ולהנהגתו, וכמובן לדרך הבעל שם טוב.
בין תלמידיו הרבים מוזכרים רבי אהרן הגדול מקרלין, רבי אלימלך מליז'ענסק, 'החוזה מלובלין', הסבא משפולי, סנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי מנחם מנדל מויטבסק, רבי זושא מאנפולי ועוד רבים שהוו באותה תקופה כמנהיגים גדולים ומשפיעים של תנועת החסידות.
רבי דוב בער - המגיד ממעזריטש הסתלק לעולמו בי"ט כסלו בשנת תקל"ד, ומאז ועד היום מציינים כלל האדמו"רים והחסידויות את יום ההילולא.
לאחר פטירתו אספו תלמידיו ליקוטים בשמו של רבם, ליקוטים שמוזכרים עד היום בספרי חסידות רבים.
המגיד ממעזריטש השאיר אחריו את בנו יחידו רבי אברהם המלאך, שמילא את מקומו של אביו, והמשיך להפיץ את תורת החסידות.
הערב ייערכו 'טישים' והתוועדויות בכל חצרות החסידים, שיציינו את זכרו ופועלו של המגיד ממעזריטש.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן