חג מתן תורה: כל המנהגים וזמני ה'טישים' בחצרות הקודש

לקראת חג השבועות נערכים החסידים לשהות איש איש בחצר הקודש אליה הוא משתייך ולהסתופף תחת המנהיג הרוחני.

בחג השבועות מציינים בגור את יום ה'ייארצייט' של בעל ה'אמרי אמת' זצוק"ל. חסידים רבים, נוהגים מידי שנה לעלות לציונו, בחצר ישיבת שפת אמת בירושלים.

בעלזא

אלפי החסידים ישהו בחג השבועות יחד עם האדמו"ר בבית המדרש המרכזי של החסידות בקריית בעלזא בירושלים.

בליל החג, יערוך האדמו"ר 'טיש' קצר, שלאחריו יישבו החסידים ללמוד עד זמן עלות השחר.

בתפילת שחרית ימתינו אלפי החסידים בדריכות רבה, לקראת אמירת ה'אקדמות', אותם קורא האדמו"ר פסוק אחר פסוק.

לאחר התפילה יערוך האדמו"ר 'קידוש' חלבי, כאשר המנהג בבעלזא הוא, להגיש לרבי דג מיוחד שהתבשל עם חמאה.

בבעלזא נוהגים למנות מידי שנה בחג מתן תורה, מספר דיינים חדשים שנבחרו בקפידה ע"י רבני החסידות. את הדיינים החדשים מושיבים במקום של כבוד, יחד עם שאר הדיינים הוותיקים.

לקראת צאת החג, יערוך האדמו"ר 'טיש' נוסף, המכונה, "ובאו כולם טיש", בו נוהג הרבי לשיר את הניגון הידוע 'ובאו כולם', בשילוב שירה של ניגונים רבים הקשורים בלימוד התורה, יחד עם אלפי החסידים.

ויז'ניץ

אלפי חסידי ויז'ניץ, בראשות האדמו"ר, ישהו בחג השבועות בבית המדרש הגדול בקריית ויז'ניץ בבני ברק.

בליל שבועות יערוך הרבי 'טיש' קצר, שאורכו כ 45 דקות, לאחריו יתחילו כולם באמירת 'תיקון ליל שבועות', עד זמן עלות השחר. האדמו"ר עצמו שוהה בביתו, שם הוא מתעמק בלימוד התורה.

בזמן עלות השחר, ילכו האלפים לטבול במקווה, ויחזרו לבית המדרש לקראת מעמד 'קדרותא דצפרא', אותו עורך האדמו"ר, בו נוהגים בויז'ניץ לשיר את ניגוני החג, בשילוב של ניגוני ימים הנוראים, שמטרתם להזכיר לחסידים את חודש 'אלול' הקרב ובא.

בויז'ניץ נוהגים שלא להתפלל בזמן ה'נץ'. ידועה האימרה שמיוחסת לבעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ לפיה, חסיד הולך לישון בכדי שיהיה לו כוח להתפלל, ולא שיתפלל, כדי שיוכל למהר ללכת לישון.

החסידים יחזרו לתפילת שחרית בשעה 10:00, כאשר כולם ממתינים בדריכות ובהתרגשות לקריאת ה'אקדמות' ע"י האדמו"ר. לקראת צאת החג יערוך האדמו"ר את 'טיש' נעילת החג.

צאנז

חסידי צאנז ישהו בחג השבועות בקריית צאנז בעיר נתניה. התפילות וה'טישים' יתקיימו ב'היכל רוזנברג'. בליל החג יערוך האדמו"ר את שולחנו הטהור, במהלכו ישא הרבי דברי תורה במשך למעלה משעה.

לאחר מכן יישבו החסידים ויעסקו בתורה במשך כל הלילה.

בצהרי החג, לאחר תפילת שחרית, ולאחר קריאת ה'אקדמות', יערוך האדמו"ר את ה'קרעפל טיש', על שם המנהג בחסידות צאנז, לאכול 'קרעפלאך' בחג השבועות.

במהלך הטיש דורש הרבי, בעניין חשיבות לימוד התורה, ועל הקשר של החג עם לימוד התורה. לקראת צאת החג, יערוך הרבי 'טיש' נוסף - 'טיש נעילת החג.

באיאן

החסידים ישהו במהלך החג בבית המדרש המרכזי של החסידות ברח' מלכי ישראל בירושלים.

בליל החג, לאחר הסעודה יחזרו החסידים לבית המדרש, שם חלקם יאמרו את 'תיקון ליל שבועות', וחלקם יעסקו בתורה.

בבאיאן, בניגוד לשאר החסידויות, האדמו"ר לא נוהג לקרוא בפני חסידיו את ה'אקדמות', אלא הבעל קורא מקריא בפני הציבור, לפני קריאת התורה.

האדמו"ר יערוך את שולחנו לקראת צאת החג.

תולדות אהרן

חסידי תולדות אהרן ישהו במהלך החג יחד עם רבם האדמו"ר, כאשר התפילות, הלימוד, והטישים ייערכו בבית המדרש המרכזי של החסידות בשכונת מאה שערים.

בליל החג, לאחר הסעודה, יחזרו החסידים לבית המדרש, וילמדו לאורך הלילה, חלקם אף יספיקו לומר את 'תיקון ליל שבועות'.

בזמן עלות השחר, ייכנס האדמו"ר לעריכת שולחנו, שם ישירו החסידים ניגונים הקשורים לחג ולקבלת התורה. בתפילת שחרית יקרא הרבי את ה'אקדמות', ולקראת צאת החג, יערוך האדמו"ר 'טיש לוויית החג'.

בתולדות אהרן מקפידים מאד שהבחורים אינם הולכים לכותל המערבי בליל שבועות.

ויז'ניץ

האדמו"ר ישהה יחד עם חסידיו בבית המדרש מרכז חסידי ויז'ניץ בבני ברק. בליל חג השבועות, יערוך האדמו"ר 'טיש' קצר מאד, לאחר מכן יאמרו החסידים את 'תיקון ליל שבועות', עד לזמן עלות השחר, אז ילכו החסידים לטבול במקווה.

לאחר הטבילה יחזרו החסידים לבית המדרש למעמד המיוחד-מעמד 'קדרותא דצפרא', בו שרים החסידים, יחד עם הרבי ניגונים הקשורים לחג, בשילוב ניגונים של הימים הנוראים.

תפילת שחרית בשעה 10:00, לאחר מכן נהוג בויז'ניץ, שהאדמו"ר עורך קידוש חלבי לחסידים שהגיעו במיוחד מחו"ל.

לקראת צאת החג, יערוך האדמו"ר 'טיש לוויית החג', כאשר השנה, ה'טיש' ילווה בחלקו השני בתזמורת מורחבת, לרגל ציון עשור להקמת בית המדרש מרכז חסידי ויז'ניץ בבני ברק.

ראחמיסטריווקא

האדמו"ר ישהה יחד עם חסידיו בבית המדרש המרכזי, בשכונת גבעת משה בירושלים. בליל החג צפוי האדמו"ר לערוך 'טיש' קצר, שלאחריו יישבו החסידים ללמוד, עד זמן עלות השחר.

תפילת החג בבוקר, נמשכת בראחמיסטריווקא שעות ארוכות, עד לשעות הצהריים המאוחרות, לאחר מכן צפוי האדמו"ר לערוך קידוש חלבי.

לאחר צאת החג, יחזרו החסידים ל'טיש' לוויית החג.

פינסק קרלין

מאות החסידים שמגיעים משאר ערי הארץ, ישהו בבית המדרש המרכזי בירושלים, שם, באכסניה מיוחדת, יתארחו כ200 מהחסידים, שיקבלו אוכל ומקום ללינה.

בליל חג השבועות, לא יתקיים 'טיש'. החסידים יחזרו לאחר הסעודה, לבית המדרש שם יישבו ויעסקו בתורה, כאשר האברכים שגילם הוא מעל 50, מקומם יהיה בבית המדרש המרכזי.

האברכים שגילם פחות מחמישים, יתפסו את מקומם באוהל ה'טישים' הממוזג והמורחב, ובחורי החסידות ישהו במהלך הלילה באולם סמוך לבית המדרש.

לאחר תפילת שחרית ואמירת ה'אקדמות', יסבו החסידים שהגיעו במיוחד משאר ערי הארץ, לסעודה חלבית מיוחדת יחד עם האדמו"ר.

מתמידים

מנהיג קהילת המתמידים הגרב"מ מינצברג, ישהה בחג השבועות בעיר ביתר עילית, יחד עם אנשי הקהילה. הגרב"מ, ישהה בבית המדרש של הקהילה ברחוב דרכי איש בגבעה ב', לשם ינהרו גם אנשי הקהילה, המתגוררים בגבעה א'.

יש לציין שמדובר בשינוי של ממש, לאור זאת שבמשך השנים, תחת מנהיגותו של ר' לייב מינצברג זצ"ל, חגגו אנשי הקהילה את חג השבועות בבית המדרש המרכזי בירושלים, והשנה, לראשונה ישהה מנהיג הקהילה בביתר עילית.

בליל החג יישבו אנשי הקהילה ללמוד עד זמן ותיקין, אז יתפללו את תפילת שחרית. מסגרת מיוחדת מתכננים בקהילה לילדים שיחפצו ללמוד במשך שעות הלילה.

סערט ויז'ניץ

החסידים ישהו יחד עם רבם האדמו"ר, בבית מדרשם בשיכון ויז'ניץ בחיפה.

בליל החג יערוך האדמו"ר 'טיש' קצר, שלאחריו חלק מהחסידים יישבו ללמוד, וחלק יתעסקו באמירת 'תיקון ליל שבועות', עד לזמן עלות השחר, אז יילכו החסידים לטבול במקווה, ויחזרו לבית המדרש לשירת ניגונים שקשורים לחג.

למחרת בתפילת שחרית, לפני קריאת התורה, יקרא האדמו"ר את ה'אקדמות', ולקראת צאת החג, ייערך 'טיש' לוויית החג.

לעלוב בית שמש

החסידים ישהו במהלך החג בבית המדרש המרכזי של החסידות בעיר בית שמש.

בליל החג, יחלו החסידים באמירת 'תיקון ליל שבועות', כאשר בסיומו, בסביבות השעה 02:00 בלילה, ייכנס האדמו"ר לעריכת השולחן הטהור, במשך כשעה.

למחרת בתפילת שחרית, יקרא האדמו"ר את ה'אקדמות', ולקראת צאת החג יערוך את 'טיש' נעילת החג.

דז'יקוב ויז'ניץ

האדמו"ר ישהה בקרב חסידיו, במקום מושבו החדש בעיר בית שמש. בליל החג יערוך האדמו"ר 'טיש', שלאחריו יישבו החסידים ללמוד, אחרים יגידו את כל ספר תהילים במניין.

סמוך לזמן עלות השחר יילכו החסידים למקווה, לאחר מכן יערוך הרבי את מעמד 'קדרותא דצפרא', בו שרים החסידים ניגונים הקשורים לחג.

לאחר תפילת שחרית מתקיים 'קידוש' ומעמד 'לחיים' מיוחד, בו מגישים לאדמו"ר דג חלבי מיוחד. לאחר שהאדמו"ר טועם מהדג, הוא מחלק שיריים לרבני החסידות, ולאברכים ש'תורתם אומנותם' בלבד.

במוצאי החג יערוך הרבי 'טיש' נוסף בו הוא פותח בשירה מיוחדת של הניגון 'ברוך הוא אלוקינו'.

מוד'זיץ

כלל החסידים ישהו בחג מתן תורה יחד עם רבם האדמו"ר, בבית המדרש בעיר בני ברק. בליל החג, כשעה לפני זמן עלות השחר, ולאחר לימוד של לפחות 3 שעות, יכנס האדמו"ר לעריכת שולחנו הטהור.

למחרת לפני אמירת ה'אקדמות' נוהגים במודז'יץ לשיר את 'ניגון האקדמות', אותו חיבר בעל הדברי ישראל ממודז'יץ, לאחריו יתכבד האדמו"ר באמירת ה'אקדמות'.

לאחר תפילת מוסף, יערוך האדמו"ר את ה'טיש' השני, יחד עם הסעודה החלבית.מלאחר תפילת מנחה יערוך האדמו"ר את ה'טיש' השלישי-'טיש נעילת החג'

נדבורנא ביתר

האדמו"ר ישהה יחד עם חסידיו בבית מדרשו בגבעה א' בעיר ביתר עילית. בליל החג יערוך האדמו"ר את שולחנו הטהור, מייד לאחריו יישבו החסידים ללמוד במשך כל הלילה.

בבוקר לאחר תפילת שחרית, ולאחר שהאדמו"ר יכובד באמירת ה'אקדמות', יערוך האדמו"ר מעמד 'לחיים טיש' חלבי.

בעבר היה נוהג האדמו"ר להתפלל שחרית בזמן ותיקין, בשנים האחרונות, שינה ממנהגו והתפילה נערכת בשעות הבוקר, לאחר מנוחה קצרה.

קאליב

האדמו"ר מקאליב ישהה יחד עם חסידיו שיגיעו גם מהעיר בני ברק, בבית מדרשו ברחוב חנה בירושלים. בליל החג, החסידים יעסקו בתורה, ובאמירת 'תיקון ליל שבועות'.

בקאליב נוהגים את מנהג בית 'קאמרנא', שלא לומר את סדר ה'משניות', במסגרת מה שנהוג לומר בסדר 'תיקון ליל שבועות'.

לקראת השעה 02:00 ייכנס האדמו"ר לעריכת השולחן.

למחרת, לאחר תפילת שחרית, ימשיך האדמו"ר את מנהג הרבי זצוק"ל, ויערוך לציבור חסידיו קידוש חלבי, ומעמד 'לחיים'.

קרעטשניף י-ם

בערב החג, לאחר תפילת מעריב נוהג האדמו"ר לקשט את הבימה בפרחים, כאשר המנהג הוא שהפרחים ייראו כחופה של ממש. השנה, שערב החג יוצא בשבת, יקשט האדמו"ר בפרחים ביום שישי.

בליל החג החל מאמירת 'ברכו' בתפילת מעריב, נוהגים החסידים לשהות בתענית דיבור, עד לאחר תפילת מוסף בצהרי החג.

לאחר תפילת מעריב נשארים החסידים לאמירת 'תיקון ליל שבועות', לאחר מכן אוכלים את סעודת החג.נבשעה 01:00 ייכנס האדמו"ר לעריכת שולחנו הטהור.

למחרת, לאחר תפילת שחרית נוהגים בקרעטשניף לעשות קידוש דווקא על משקה בירה, אותו נוהגים שלא לשתות מחג הפסח, ועד לחג השבועות.

לאחר הקידוש יטעמו החסידים מקצת ממאכלי החלב, תוך כדי שהאדמו"ר ימסור לחסידיו דברי תורה, במסגרת מנהג ה'קרעפיל טיש', בו נהגו לפלפל בדברי תורה בצהרי חג השבועות.

לקראת צאת החג יערוך האדמו"ר 'טיש' נוסף, בו ילוו את החג, תוך כדי שירת 'אתה נגלאת' בניגון המיוחד לימי הימים הנוראים.