כמידי שנה בשנה יצא האדמו"ר מסאטמר למנוחה לעיר בעטלהעם בניו המפשייר, משבעה עשר בתמוז ועד אחרי שבת נחמו, כמנהגו שלא להישאר בבית בימי בין המצרים.
לפני היציאה למנוחה, הגיע האדמו"ר להיכל הישיבה גדולה בקרית יואל, שם הוא משמש גם כראש הישיבה, ומתפלל מידי יום עם תלמידיו וכן לומד איתם ומעביר להם שיעורים.
האדמו"ר נפרד מתלמידיו ע"י קושיה בסוגיא הנלמדת בהיכל הישיבה גדולה, תוך שהוא מבקש מתלמידיו לשלוח לו את תשובותיהם.
ואכן, הבחורים שמעלים את התשובות על גבי הכתב, זוכים להגיע לשבת בצל האדמו"ר, הם מעבירים לו את התשובות כשהוא מעיין בהם בקורת רוח מיוחדת.
בנופש בניו המפשייר לומד האדמו"ר מדי יום, במשך שעות ארוכות, עם החברותא המיוחדת לימי המנוחה - הרה"ג ר' יעקב אליהו אונסדפער, אבד"ק ראשית חכמה במונטריאל.
הבחורים, מגיעים ביום שישי מתפללים עם האדמו"ר, אחרי התפילה עוברים לשלום ומעבירים את התשובות שכתבו. האדמו"ר עובר על זה ומעיר את הערותיו, ובדרכו חזרה לביתו, מלווים אותו התלמידים כשבדרך הוא מתפלפל בסוגיה, עד שהוא מגיע לביתו שם הוא נכנס ללמוד עם החברותא.
בשבת אוכלים התלמידים בשולחן הטהור יחד עם האדמו"ר כאשר כל התפילות והשולחנות נערכות בבית המדרש קהל יראים בעיר. במוצאי שבת עורך האדמו"ר סעודת מלוה מלכה לתלמידיו בה הוא מדבר דברי חיזוק להמשך הזמן, לאחר שבסאטמר אין בין הזמנים עד אחרי ראש השנה, ולאחר מכן התלמידים נפרדים מרבם בחזרה לניו יורק.
יצויין שהשנה אחרי שהאדמו"ר אמר את השאלה לפני תלמידיו בהיכל הישיבה גדולה בסוגיא של "נסכא דרבי אבא", הוא הוסיף שזה קושיא חמורה וקשה מאוד שאי אפשר להבין את זה בלי ללמוד טוב את הסוגיה.
