זה הפך לתופעה כלל יהודית: בשנים האחרונות פרץ י"ט בכסלו, 'חג הגאולה' החב"די, אל מחוץ לגבולותיה של חסידות חב"ד והפך למאורע שיהודים רבים, מחוגים מגוּונים ברחבי העולם, נוטלים בו חלק פעיל באמצעות השתתפות בהתוועדויות, שיעורים ושמחה כנהוג בקרב החסידים.
י"ט בכסלו, היום שבו שוחרר כ"ק האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד, ממאסרו בפטרבורג שברוסיה לפני 219 שנים (שנת תקנ"ט), לאחר שנכלא בעבור הפצת תורת החסידות - הוגדר על ידי אדמו"רי חב"ד כ'ראש השנה לחסידות'.
מאסרו של בעל התניא התרחש לאחר שמתנגדים לתורת החסידות הלשינו על מייסד תורת חב"ד בפני השלטון הצארי כי הוא מורד במלכות ומסייע לאימפריה העות'מאנית שנלחמה ברוסיה. ההלשנה התבססה על העובדה שבעל התניא יזם איסוף של כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל.
לאחר החגים של שנת תקנ"ט חנתה מרכבה שחורה בפתח ביתו של בעל התניא בליאוזנא. זו הייתה מרכבה מאיימת, שאליה הובילה המשטרה הצארית את אלה שמרדו במלכות. בעל התניא נלקח למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. הרבי הקדוש נחקר ממושכות, בין היתר באמצעות מכתב בן 23 סעיפים בלשון הקודש שכתב ובו פירט את יסודות תורת החסידות והביע את עמדתו באשר לתמיכה הכספית ביהודי ארץ ישראל.
החסידים חרדו מאוד לשלומו של הרבי, וניסו בשתדלנויות שונות להביא לשחרורו.
לאחר 53 ימים במאסר, בתאריך י"ט בכסלו ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798), שוחרר הרבי לחופשי, בעודו קורא בתהילים את הפסוק "פדה בשלום נפשי" בפרק נ"ה. מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כ"חג הגאולה", וכיום שבו הוסרו הקטרוגים על הפצת תורת החסידות. "פדה בשלום נפשי" הוא ההמנון של חג הגאולה, והוא מושר בכל התוועדות של י"ט כסלו.
מרכזיותו וחשיבותו של היום בעולם החסידי נובע מכך שבעל התניא ראה במאסר כקטרוג שמימי שמטיל בספק את המשך הפצת החסידות. השחרור היה אפוא אישור לכך שמשמיים מסכימים להפצת החסידות, ומני אז פעל בעל התניא ביתר שאת והפיץ את תורת החסידות בהרחבה חסרת תקדים.
כאמור, היום הזה נחגג בחסידות חב"ד בשמחה גדולה, ונחשב ליום חשוב ביותר עבור כל חסיד. ביום הזה מסיימים החסידים את לימוד ספר התניא היומי, וכן את לימוד הש"ס במסגרת 'חלוקת הש"ס' שבו כל אחד נוטל על עצמו מסכת אחת או יותר, זאת לפי בקשתו של האדמו"ר הזקן בסוף ספר התניא: "חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה', גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון... חוק ולא יעבור".
האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, הריי"צ זי"ע, כתב כי לאחר שחרורו של האדמו"ר הזקן נהגו החסידים לחגוג את היום ולאחל זה לזה "חג שמח". באיגרת ששיגר האדמו"ר החמישי של חב"ד, הרש"ב זי"ע, לקראת י"ט בכסלו בשנת תרס"ב הגדיר את היום במילים: "היום הזה הוא ראש השנה לחסידות. מאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה ביום זה "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו".
ביום זה גם יצא לאור ספר התניא לראשונה, בשנת תקנ"ז. ספר זה (שנדפס שנתיים קודם המאסר) מסמל בעיני החסידים את המהפכה התורנית שהתחוללה בתורת חסידות חב"ד, המיוחסת לתקופת חג הגאולה. מהפך זה כלל בתוכו את הרחבת משנתה של תורת החסידות והפצתה לקהל יעד רחב ביותר.
חסידי חב"ד נוהגים ביום הזה ללבוש בגדי שבת, וגם הילדים הולכים לבתי הספר ותלמודי התורה כשהם לובשים בגדים חגיגיים. בתפילות הנאמרות ביום זה (וכן ביום שלאחריו - כ' בכסלו) לא אומרים החסידים תחנון, מפני שמחת היום.
בעל התניא עצמו אמר על היום הזה: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה".
עוד כתב האדמו"ר הזקן על י"ט בכסלו: "מי שישמח בשמחתי (שמחת גאולת י"ט כסלו) - אוציא אותו מן המצר אל המרחב ומן הגשם (הגשמיות) אל הרוח (הרוחניות).
כאמור, את היום הזה מציינים רבבות אלפי ישראל בעולם בהתוועדויות ושמחה. חסידים ואנשי מעשה, לצד מבקשי ה' מכל חוג ועדה, מתכנסים לסעודת מצווה של סיום הש"ס וסיום התניא כדי להעלות את פרשת המאסר והגאולה ולעורר את הלבבות להתחזקות בלימוד החסידות ובדרכי החסידות.
בארץ - אין כמעט עיר ויישוב שבה לא מתקיימת התוועדות של י"ט בכסלו. שלוחי הקודש של הרבי מליובאוויטש זי"ע, בהוראת רבם, מארגנים התוועדויות י"ט כסלו בכל אתר ואתר שאליהן מוזמנים רבנים, 'משפיעים' ואישי ציבור, המעוררים את הציבור להתחזק בלימוד החסידות ועבודת ה' מתוך התבוננות ושמחה.
בשנים האחרונות פרצה תודעתו של החג הזה למעגלים נרחבים ביותר, בין היתר הודות ל'שבוע החסידות' שנערך בבנייני האומה בירושלים על ידי ארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות', המפיץ את תורת חסידות חב"ד לרבבות מכל המגזרים.
שבוע החסידות כולל התוועדויות עם חשובי המשפיעים והמרצים מהעולם, בראשם הגה"ח רבי יואל כהן, ה'חוזר' הראשי של הרבי מליובאוויטש זי"ע, לצד מופעים של ניגוני חסידות בהשתתפות גדולי האמנים (אברהם פריד, יונתן רזאל, אהרן רזאל, ישי ריבו ועוד רבים), וגולת הכותרת - 'יריד החסידות' שבו נמכרים ספרי חסידות במחירים מסובסדים.
בעוד ששלושת הימים הראשונים של שבוע החסידות הוקדשו לקהל הרחב - החל מהיום (ד') ועד סוף השבוע, יוקדשו אירועי שבוע החסידות לאברכים ובחורי ישיבות.