מאבק ראשון: הימים ימי קיץ תשל"ט וכל הארץ כמרקחה. חוק ההפלות אינו יורד מסדר היום, התומכים, המתנגדים והנמנעים, כל אחד בתורו.
במעון הקיט בעיר האבות ערד יושב כ"ק מרן האדמו"ר מגור בעל ה'לב שמחה' זצוק"ל וכאוב מעצם החוק. לאדמו"ר מויז'ניץ בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל שביקר במעונו מסביר הרבי את שורש העניין: "רשעים היו בכל מקום, בסדום הפכו את זה לחוק". כן, הפלות היו ויהיו, אבל להכניס את זה לספר החוקים במדינת ישראל? היה לא תהיה.
כאן זה לא סדום, אומר הרבי ויוצא למלחמה, שאך בניסים מוכתרת בהצלחה. לא מְמַסדים עוולה, לא הופכים אותה חוקית, לא מכירים בעבירה. כסדום היינו, לעמורה דמינו.
השבוע, חצי יובל להסתלקותו, מקבלים הדברים משנה תוקף, אל מול המאבק על קדושת הכותל וטהרתו. אין ואסור לנו להכניס בדלת הקדמית רוח זרה למקום. מדינת ישראל לא תכיר - כל עוד וזה תלוי בנו - במחריבי הדת הבאים לחולל הפיכה. לא מחזקים את ידי הרפורמים שבאו לשנות את ספר החוקים הקדום.
"אוזניים לכותל", גילה פעם אביו ה'אמרי אמת' את הסוד לביקוריו התכופים במקום שלא זזה משם שכינה. התפילות אכן התקבלו.
• • •
מאבק שני: ביום בהיר אחד בקיץ של תשמ"ב מתדפק אברך צעיר ממושקף במשרדו של הרב יהודה פלדי ז"ל, יו"ר 'הוועד למען שלמות העם' שייסד כ"ק הרבי מליובאוויטש, שהשבוע חל יום ההילולא הכ"ג שלו. "הרבי מגור שלח אותי לברר את דעתו של הרבי מליובאויטש ולהצטרף למאבקו בתיקון חוק השבות", נאום האברך חדור הלהט.
פלדי, איש ארץ ישראל מביט בספק מה באברך שלא תוחב את מכנסיו בגרביו כמנהג הגורים. מכניס אותו פנימה ומתעניין: איך אמרת קוראים לך? יענק'ל ליצמן, עונה האיש. ומה תפקידך? עוזר פרלמנטרי של הרב אברמוביץ מאגודת ישראל. הקליק נוצר. הם משלבים ידיים ונערכים למפגן ענק בבניני האומה בזעקת 'מיהו יהודי'. חודשיים לפני הכינוס בכ"ד טבת תשמ"ג, נלקח הרב פלדי לבית עולמו בחטף אבל הסוסים כבר יצאו לדרך.
"זו הייתה מלחמת קודש", נזכר השבוע הגאון החסיד רבי טוביה בלוי, שהיה איש הקשר בין הרבי מליובאוויטש וה'לב שמחה' באותם ימים, "אמנם היא לא צלחה, אבל הביאה לעולם את זעקת 'מיהו יהודי'". המאבק היה להוסיף לחוק את המילה 'כהלכה' אחרי המילים 'שנולד לאם יהודייה או נתגייר'. מילה שהושמטה בהוראת בג"ץ בשנת תשל"א ולמעשה הכשיר כל גיור לעניין חוק השבות.
"הרבי מליובאוויטש פעל כל השנים לתיקון החוק המביש", מדגיש הרב בלוי, "אבל כשה'לב שמחה' הצטרף למערכה, זה קיבל הד בינלאומי. חב"ד אגב מימנו חצי מהאירוע בבניני האומה כשאת החצי השני שילם הלב שמחה", מגלה מי שהיה אז מראשי העוסקים בעניין, וגייס מיליון חתימות בעד תיקון החוק.
באותם ימים עלתה משלחת ראשי ישיבות בפני ה'לב שמחה' וניסתה להניאו מצירוף המילה "כהלכה", כשהתיקון יהיה מינורי בנוסח "על פי דעתה של הרבנות הראשית". הלב שמחה הורה מיד לקרוא לרבי טוביה ושאל לדעתו: מה סבור הרבי (-מליובאוויטש)? התעניין האדמו"ר. דעתו לכתוב "כהלכה", ענה הרב בלוי. נו, אז חבל על הדיבורים, נענה ה'לב שמחה' והורה לנהוג כן ללא משוא פנים.
מה שקרה באותם ימים בכנסת - ייזכר כאות קלון וכמופע מביש. חוגי הליברלים ואחרים הצביעו נגד כהתרסה וכהתרפסות לרפורמים. "התיקון לחוק שלא עבר", מסביר הרב בלוי, "נתן אור ירוק לרפורמים בכל העולם. מה שמדינת ישראל הכירה אז דה פקטו בגיורים הפיקטיביים, כך שכל אדם יכול לבוא עם תעודה ולומר 'התגיירתי' - זה גרם להתבוללות הנוראה בעולם, העומד כיום במספרים של מיליונים וזה היה הגורם למעשה בהכרה בגיורי הרפורמים".
בימים אלו, של ניסיון להעברת חוק גיור ממלכתי בישראל, כמה מדהים לראות כי מה שהיה הוא שיהיה ועיני העדה כבר ראו את המכשלות והתקלות לפני דור ומחצה. ממשלה שלא כהלכה.
• • •
מאבק שלישי: מכל המערכות קידש ה'לב שמחה' את מאבק השבת בגאון. מיומו הראשון בו עלה על כס ההנהגה לאחר הסתלקות אחיו ה'בית ישראל' התריע וזעק חמס על רמיסת השבת בפרהסיה הישראלית. לא התערב במרחב הפרטי, אבל מחה על המרחב הציבורי.
לשיא הגיעו הדברים במלחמתו בשנת תשמ"ב נגד חילולי השבת של חברת התעופה הממשלתית 'אל על'. הוא השתמש אז בטיעון לוגי פשוט ושלח אל ראש הממשלה מנחם בגין מסר ש"הסכמים צריך לכבד". זה היה סעיף קואליציוני שנחתם חודשים ספורים קודם, אשר נכתב בהשראתו ובבקשתו: "יוקפד הלכה למעשה שאל על לא תפעל בשבת ומועד". סוף ציטוט.
להלכה ולמעשה, אל על הפסידה גם בקרב וגם במערכה. פחות משבוע ימים לאחר פרסום מכתב 'קול קורא' מכל גדולי ישראל, פרצה שביתה באל על, שהחלה מהתמרמרות של עשרות עובדים, שביתה שגרמה בעקיפין להכרזה על פשיטת רגל ומינוי כונס נכסים.
זהו מאבק שלישי של הימים ההם התקף עד היום ולהוותנו ולצערנו כנראה יהיה תקף בעתיד. בתעופה, ברכבת ישראל ובתחבורה ציבורית. מדינת תל אביב לא יכולה לחלל שבת בפרהסיה. אין לכם מנדט לזה.
שלושה מאבקים, מנצח אחד.