אישה יהודית באה לרב עם 'שאלה' על עוף. עוד לפני שהיה סיפק בידה להוציא את העוף מהשקית על מנת להראות לרב את רגל העוף הבעייתית – פסק לה הרב: "גברת, טלי את העוף והשליכי אותו לפח אשפה". לתדהמת האישה הוא נימק: "אינני יודע אם העוף כשר או לא, דבר אחד ברור לי: העוף, איננו טרי, הוא מסריח".
אינני מתכוון בשורות אלה להיכנס יותר מידיי לצדדים ההלכתיים של עזיבת המשפחה ונסיעה לרב'ה לראש השנה או שאר החגים, וגם לא לצדדי השאלה – כיצד זה מתיר יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, רק פתח דבריי יעיר ויאמר; כל התקפה ההזויה הזו של הימים האחרונים נגד הנסיעה לאומן - 'לא מריחה טוב', בלשון המעטה.
אינני חסיד ברסלב. נמנה אני על חסידי חב"ד, אבל כמו כל יהודי משלומי אמוני ישראל, מעריץ אני את תלמידיו ואת תלמידי תלמידיו של אור שבעת הימים מורנו הבעש"ט, שלא לדבר על איש אלוקים קדוש ונורא רבי נחמן מברסלב, שגם בעידן שהיו צדיקים שחלקו עליו (ומי יעמוד בסוד קדושים להבין את שורש המחלוקת השמיימית) – מחותנו, רבנו הזקן בעל התניא, קיים עימו קשרי הוקרה וידידות נאמנים ואמיצים.
וכאן הבן שואל; מה פשר המתקפה נגד אלה שחפצים לנסוע לראש השנה לציונו של רבי נחמן באומן? מה לכם כי לפתע נזעקתם?
מה טענתכם? צריך לקיים את ה"שמחת בחגך" עם בני הבית?
סליחה? נולדתם היום?
זה כ-250 שנה (!) לפחות, שחסידים ואנשי מעשה, לרבבותיהם נוסעים לרבותיהם ובמיוחד בימים הנוראים, ובתוך חסידים אלה נמנים גאוני עולם ומצוקי ארץ.
האם כל גאוני חב"ד כרבי נחמיה מדוברובנא, רבי הילל מפאריץ', רד"ץ חן, רבי אייזיק מהומיל, לא ידעו את ההלכה שצריך לשמוח בחג עם האישה והילדים?
האם הגאון והפוסק רבי דודי'ה מבארדיטשוב שנסע לרוז'ין צריך ללמוד הלכה מרבני דורנו?
האם הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין שנסע לרבו בטשורטקוב לחג השבועות לא ידע את ההלכה?
האם הגאון רבי מנחם זעמבא שנסע לאדמור"י גור היה עם הארץ?
ולגבי שאלת הנסיעה מארץ ישראל לחוץ לארץ: זה כמה דורות שגדולי חסידי חב"ד, מתחיל מחסידי חב"ד בחברון - כהג"ר שלמה זלמן האוולין, הגאון רבי שניאור סלונים שנסעו מארץ ישראל לליובאוויטש שברוסיה הלבנה.
גדולי חסידי קארלין נסעו מירושלים לקארלין שברוסיה. חסידי באיאן כיתתו רגליהם לאדמו"ר מבאיאן-טשרנוביץ, וייכלה הדיו מפירוט כל הני רברבי, שכנראה לא זכו למאורות של כמה רבנים בדורנו, ש"גילו את אמריקה" אודות החיוב לא לעזוב את האישה בחג, ועל "האיסור" לנסוע לחו"ל ע"מ לחלות פני רבו ברגל.
אגב, רק מי שמנותק מהווי חסידים, יכול לרחם על האישה שנשארת נעבאך לבדה בבית בחג. לך תספר להם שאין אושר גדול מזה לאישה חסידית כאשר בעלה נוסע לרבי שלו. גילוי נאות, אני עצמי נסעתי שנים רבות לכ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש לימים הנוראים, וכל זאת, לשמחת רעייתי שהייתה מאושרת שראש המשפחה 'מייצג' את בני הבית אצל הרבי. והלוואי ויכולתי גם היום להשתטח על ציונו הקדוש בימים קדושים אלה, אלא ששליחותי הציבורית ברבנות עירי איננה מאפשרת לי.
ולגבי יציאה מהארץ לחו"ל במטרה להשתטח על 'ציוני' צדיקים; היה גדול בישראל שידע 'קצת' ללמוד, עכ"פ לא פחות מרבני וגדולי דורנו – הלא הוא מרן בעל השדי חמד רבי חזקיה מדיני רבה של עיה"ק חברון – והוא זצוק"ל פסק שמותר לעזוב את ארץ ישראל כאשר המטרה היא להשתטח על קברי צדיקים.
אמנם, כדרכה של תורה, היו כאלה שחלקו עליו, אבל עדיין 'משנה לא זזה במקומה', וכך הוא פסק, ורשאי כל אחד לומר "קים לי" כפסק השדי חמד. ואי לכך, יהודי הנוסע להשתטח בראש השנה על קברו של צדיק בהסתמך על גאון עוזנו רבי חזקיה מדיני– אינו בדין שיחטוף 'פסק' מכל מיני פטרונים תורנים על אהבת ארץ ישראל.
מוטב היה, שפטרונים אלה יוותרו על ההכנסות הממוניות ממודעות פרסום בעלוניהם - המעודדות בילוי בבתי מלון במהלך חג הסוכות באתרי נופש בחו"ל – לפני שהם מטיפים להמוני יהודים תמימים שרוצים להתחזק ביראת שמים, ולזכות להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה - דווקא בסמיכות לציונו הקדוש של צדיק, כאשר אותו צדיק נשגב משמש כ'עורך דין' טוב במרום עבור הדבקים בו בכל עוז.
ולכל המלעיזים, אני מציע, שלפני שהם מלמדים דעה והלכה, מוטב שילמדו הם, לא את ההלכה - אלא קודם לכל יעסקו ב'שימושה של תורה הגדול מלימודה', וילמדו את ההיסטוריה של גדולי תלמידי החכמים, במהלך לפחות 250 שנה האחרונות, ואז, יפנימו, כי היציאה לחוץ לארץ וגם בחג – היא 'מעשה רב' של גדולי ענקי הרוח אשר קוטנם עבה ממותנם של מטיפי מוסר צדקניים אלה.
וזכות הצדיקים יגן עלינו להיוושע בדבר ישועה ורחמים ולהיכתב ולהיחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים.