בצל המאבק ופרסומו של פסק הדין הגיעו אמש (שלישי) אלפי חסידי באבוב להשתתף בשולחנו של כ"ק האדמו"ר מהרמ"ד מבאבוב הנקרא 'ראש חודש אלול טיש', טיש מיוחד ומרומם שבמסורת בית באבוב פותח את אווירת הימים נוראים בחצ.
השנה נערך הטיש בליל ר"ח לאור זאת שהאדמו"ר יוצא מחר בשעות הצהריים לביקור בזק בלונדון, להשתתף בשמחת החתונה לבת ש"ב וידיו הרה"ג רבי שלמה פרישוואסער שליט"א אב"ד סאסוב לונדון.
לאור המצב המתוח בחסידות בעקבות פסק הדין של חברי הבי"ד שדנו 9 שנים בסכסוך על ירושת באבוב נהרו אלפי החסידים לשמוע את דבר קדשו ממנהיג החסידות כ"ק האדמו"ר מבאבוב.
לפני כניסת האדמו"ר התבשרו החסידים על תחילת המגבית לקראת בניית מרכז החסידות שייבנה בבורו פארק בפינת הרחובות 14 ו-49, זאת בנוסף לבניית הבניין הבית ספר לבנות שהולך ונבנה בימים אלו כשלדברי העסקנים מדובר בבניין הציבורי החרדי הכי גדול בעיר בורו פארק.
יצויין כי על רקע פסק הדין ולרגל תחילת המגבית לבניין הביהמ"ד ולרגל בניית בית הספר יתקיים מעמד ענק תחת הכותרת 'המשכת מלכות באבוב', האירוע תתקיים בעוד שבועיים ימים ביום ראשון פ' כי תבוא י"ב אלול, בשאטאר ענק בתוך העיר בורו פארק, כלמעמד צפויים להגיע אדמורי"ם ורבנים ואלפי חסידים.
בטיש עצמו השתתפו רבני החסידות ואלפי חסידים חלקם חזרו מהרי הקעטסקילס לשמוע את דברי האדמו"ר, אשר חיזק ורומן אותם מעל לכל המחלוקת הבוערת כעת בחסידות.
לאחר שיחה בעייני שלום וחודש אלול הוסיף האדמו"ר ואמר: "הזמן מחייב אותנו לפתוח בשיחה בעייני השעה", וכאן התחיל לנאום את החלק האקטואלי כשהוא מצטט את דבריו של דוד המלך בתהילים "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה".
"הפשט הפשוט הוא", אמר הרבי, "שאני שלום, אני רוצה שלום, אך כשאני מדבר עם השונאים שלי, המה למלחמה ולא רוצים שלום, אך אני רוצה לומר פשט אחר, לעניות דעתי יש לנו כאן הדרכה בפסוק זה אני שלום וכי אדבר המה למלחמה".
בשלב זה התחיל האדמו"ר לדבר בפתיחות נדירה זאת להפתעת אלפי החסידים ששהו במקום שכן האדמו"ר מאז עלותו לכס ההנהגה לאחר פטירת חמיו הרבי זצ"ל והתפלגות החסידות לשניים, לא התייחס אף פעם בפומבי למחלוקת בחצרות באבוב, ואמר: "מאז פטירתו של חמי כ"ק מרן האדמו"ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זי"ע היה לנו את הניסיון הזה, כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותיהן שוות, היה שני דעות בקרב הקהל, וכולם הבינו שזה לא היה יכול ללכת ביחד, זהו דרך השלום שאנחנו ידעו שעל פי דין תורה יש לנו את הזכות שהיה לכ"ק מרן חמי זצ"ל מאביו כ"ק מרן זקיני זצ"ל".
"ראינו", חשף האדמו"ר לחסידיו, "שבאם נתעקש להישאר בבית המדרש הגדול זה יבוא לידי חילול ד' ח"ו, אז עזבנו את הבית מדרש, למרות שיעצו לנו בתוקף לחזור לבית המדרש כדי שהזכות שלנו על המקום לא תיפגע. אולם אנחנו השתמשנו בדבריו של כ"ק מרן חמי זצ"ל במכתב ההתחזקות לאחר פטירת אביו זצ"ל, שכתב: 'והקריב את כבודו על מזבח השלום בכל עידן ועידן'".
"לשלום יש מחיר", אמר האדמו"ר בהקשר לעזיבתו את ביהמ"ד בתקופה הזו של התחלת המחלוקת, ועל ידי צעד זו של עזיבת הביהמ"ד איבד את הזכיות בו.
לאחר מכן, המשיך האדמור במשא הקודש: "הלכנו לדין תורה, אך לא בכדי לריב אלא להתפשר זה היה כל התכלית, רצינו לתבוע את מה שמגיע לנו על פי תורה, אבל לא חיפשנו לריב, ההתנהגות בקהילה שלנו במשך כל השנים תעיד על כך שלא רבנו, חלילה אף פעם לא הרבצנו לאף אחד, ואף פעם לא ביישנו את אף אחד, אך כעת עומדים אנו בפני ניסיון חדש, וזה מה שמלמד אותנו הפסוק: אני שלום - תמשיך עם שיטתך של אני שלום. וכי אדבר המה למלחמה, דבר זה לשון הנהגה, אז הם יכניסו אותנו למלחמה? הם יעשו ממני בעל מחלוקת? לעשות שהאברכים והבחורים שלי יריבו ויהיו עסוקים בתוך המחלוקת? לא!!! תחזיק ראש! אל תאבד את עצמך, וכי אדבר המה למלחמה, בגלל שהמצב כעת זה לא לרוחי זה יכניס אותי למלחמה? שאני יאבד את דעתי? חס ושלום".
והמשיך האדמו"ר בשיחה מדברות קדשו בענייני השעה משולב בפרשת השבוע, והסביר כי "כל העסק הזה אינו קשור לציבור כלל, וכי מהו תכלית של הקיום שלנו, מה היה רצונו של חמי וסבי, רק להתרומם בעבודת השם בתורה עבודה וגמילות חסדים, ומידות טובות מתוך מסירת נפש, ושהראש לא יהא מונח בדברים בטלים שאז כל הרוחניות נשרפת ע"י זה, ואם יש כאן עניינים שצריכים להסתדר, יש על זה עסקנים שמיוחדים לעניינים אלו, אך אין לציבור כל קשר לזה".
"אין אנו מנהלים מחלוקת, ורצוננו להמשיך את דרך רבותינו הק', להרבות שלום, ולעבוד את השם יתברך במסירות נפש ובשמחה", הדגיש האדמו"ר.
בהתייחסות לחסידות אותה הוא מנהיג ברמה אמר האדמו"ר: "נבנה כאן מקום קדוש, יהודים עדינים אשר מתאחדים ביחד, ועובדים את השם, אברכים יראים ושלימים חסידים ואנשי מעשה, בחורי חמד ששוקדים על התורה ועל העבודה באותו דרך של אבותינו ורבותינו הקדושים, עם מוסדות מפוארים אשר הם לשם ולתפארת לכל הגילאים גם לבנים וגם לבנות, גם כאן בניו יורק, וכן גם בכל המקומות ברחבי תבל, וכל זה בזכותו הגדול של חמי הקדוש זי"ע וסבי הקדוש זי"ע המסירת נפש שלהם זה נצחיות, וזה תכלית דברינו כאן, שהציבור יתגבר ולנצל את החודש אלול בתורה ובתפילה ובתיקון המעשים, למרות שברחוב מדברים לכאן ולכאן, עליכם להתגבר על זה, ומילתא דפשיטא זה להוסיף שאם יהיה מאן דהו שיגיד אני 'גרויסע חסיד' ואני רוצה לעשות מעשים למען כבודו של הרבי שלי או למען כבודו של הרבי זצ"ל, ולעשות דברים אשר לא ייעשו, ח"ו, אסור באיסור גמור, כי אני שלום לא נכנס למלחמה, המלחמה שלנו זה מלחמתה של תורה להילחם ביצה"ר ולא יותר".
בהמשך קרא האדמו"ר לציבור ללמוד צעטיל קטן, וגם את ספר תומר דבורה שיש לו הרבה סגולות, ולימודים הללו יעזרו לנו להתגבר כשיש בין אדם לחבירו דברים לא נעימים, ויהיה בלימוד זה הרבה תועלת, כן דיבר האדמו"ר בעניין השלום ושמירת הדיבור במשך דקות ארוכות,
וכאן הגיע האדמו"ר לסיום דבריו והתייחס באופן ישיר אל הפס"ד שיצא ביום חמישי האחרון: "אני מבין שהיה כאלו שהגיעו לכאן וחשבו שבוודאי שאני ידבר מהעניינים שכתבו עלינו, אבל הדבר הזה לא שייך אלי בכלל, זה מוטל על גדולי ישראל הרבנים הם יחליטו, אך יש דבר אחד שאני כן רוצה להעיר, אשר רב חשוב מארץ הקודש אמר לי, שהעיקר חסר מן הספר, היה מאוד מתאים שבסיום של עסק כזה (פסק הדין) של שני קהילות בישראל שרוצים להתפשר והם (הדיינים) אומרים איך צריכים לנהוג, שיהיה בסיום כתוב שיהיה שלום אצל בני ישראל, רק הערה זו רציתי לשתף אתכם. ואם יש שלום יש הכל, זה המפתח, ואנו מוכנים לזה ב"ה, ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום, ואנו מתפללים שהשם יתן לנו כוח אחד שיהיה לנו שלום, וצריכים התגברות לזה כדי לא לריב, וד' עוז אין עוז אלא תורה, בוא נקפוץ אל תוך התורה הק' כי הם חיינו ואורך ימינו, וב"ה הציבור יושב ולומד".
והזכיר האדמו"ר את חבורת הם חיינו שייסד וסיים את דרשתו בברכה לשלום ובברכת כתיבה וחתימה טובה.
