בשלהי תשרי שנת תשמ"ח (אוקטובר 1987) שימש בנימין נתניהו כשגריר ישראל באו"ם. לאחר הקשר שנוצר עם הרבי מליובאוויטש זצוק"ל כדוגמת השתתפותו בהקפות שמחת תורה ועוד, ביקש הרבי ממזכירו האישי הרב ניסן מינדל ע"ה למסור לשגריר באו"ם מר נתניהו תצהיר אודות חינוך להתנהגות אנושית על־פי שבע מצוות בני נח שישתמש בו בנאומו בעצרת הכללית שהתקיימה באותה עת.
הרבי הכתיב לרב מינדל את הנקודות לאותו תצהיר ולאחר שהרב מינדל העלה את הדברים על הכתב כדי למוסרם לשגריר, הכניסם להגהה לרבי.
שבועון 'כפר חב"ד', העיתון הרשמי של חסידות חב"ד, חשף הבוקר (חמישי) את התצהיר המלא, הכולל את הגהות הרבי בכתב-ידו.
'כיכר השבת' מגיש קטעים נבחרים מהמסמך.
"עם כל תקוותיהם הלהוטות ותפילותיהם המעונות של בני המין האנושי – אומות, קבוצות ויחידים", נכתב בתצהיר שהוגש לשגריר נתניהו, "ולמרות מאמצים מצד האו"ם לקדם שלום ושגשוג בעולם, ההבטחה התנ"כית: "וכתתו חרבותם לאתים" (ישעיהו, ב'־ג; מיכה ד'־ג) – [או, במונחים עכשוויים, פירוק מלא של החימוש שיאפשר לרתום את המשאבים למטרות מועילות] ־ למרבה הצער, לא התממש עדיין.
"נציגי אומות העולם, חברי הגוף האצילי הזה, האו"ם, נושאים בנטל האחריות, כמו גם בזכות הייחודית וההזדמנות לסייע בהגשמת התכנית האלוקית הזו. האם לא בשל הזמן שאנו, חברי האו"ם, נעשה חשבון נפש מדוקדק ונשאל את עצמנו, האם מיצינו כל דרך, ומה עוד נוכל לעשות, בכדי להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו עבור כולם?
"שום חברה אנושית לא תסבול לאורך זמן תנאים של העדר חוק, אלימות, הפחדה וכיו"ב, ללא שימוש בכל הדרכים האפשריות להיפטר מהגורמים שהביאו ליצירת התנאים האנטי־חברתיים הלא מקובלים הללו.
"יש צורך בהערכה מחודשת של מערכות החינוך שלנו החל מהשורשים, שכן בסופו של דבר, המבנה המוסרי והמרקם החברתי נקבע על־פי סוג החינוך שהילדים מקבלים בבית־הספר ובבית.
"לא ניתן לאמץ ערך מוסרי באמצעות המקל או הגזר. כבוד לחוק וסדר לא יוטמע על־ידי פחד או ענישה, במיוחד כאשר הנער או המבוגר העבריין מרגיש שהוא יכול להתחכם לשוטר ולשופט. הדבר שיגרום לאדם להיות טוב יותר והגון יותר היא מודעות לכך שישנה "עין שרואה ואוזן ששומעת"; מודעות להימצאות בנוכחותה של ישות נעלה – אבינו שבשמים הדואג להתנהלותו של כל אחד מילדיו, ולפניו עתידים כולנו לתת דין וחשבון על כל מעשה, דיבור ומחשבה".
"מיותר לומר, אומה מורכבת מיחידים. בכדי להיות בטוחים אנו חייבים לעשות כל שביכולתנו לרפא את הפרות השלום, לתקן את חוסר האמון, לסלק את הפחד והקושי ביחסים בינ"ל; אך, במקרה הטוב, אנו מטפלים בתסמינים. בכדי להתמודד עם הגורמים עלינו לפעול לשדרוג ערכי המוסר, כל אומה בגבולותיה. ההבטחה הנבואית, "לא ישא גוי אל גוי חרב", תמומש כאשר לא ישא אדם סכין נגד רעהו.
"בנקודה זו, כמה שאלות ברורות זועקות לתשובה. על אילו 'ערכי מוסר' מדובר? מי יאמר מה צודק ומה פסול? מדוע תקבל אומה אחת את ערכיה של אומה אחרת? או, האם ייתכן שישנו חוק מוסרי אוניברסאלי בסיסי שיהיה מקובל על כל האומות, כל בני האדם?
"התשובה היא, כן, ישנו חוק שכזה. הוא איננו, ומעצם הגדרתו לא יכול להיות הסכם מעשה ידי אדם המחייב לכאורה מתוקף הסכמה הדדית, אבל לא יכול להיות חזק דיו לעמוד במבחן האינטרס האנוכי, אמיתי או מדומה- כפי שהניסיון מלמד בשפע הזדמנויות.
"אנו מדברים על חוק מוסרי שניתן בידי ה' ששימש כבסיס לחברה האנושית מרגע יצירתה. קדום יותר מחוקי חמורבי הבבליים והקוד החיתי, שללא ספק הושפעו ממנו במידה מסוימת: שבע מצוות בני נח, שניתנו לנח וילדיו לאחר המבול. הם היו המבשרים לגזע האנושי החדש שיחליפו את החברה שלפני המבול, שחולשותיה הביאו למפלתה. על-פי המקור התנ"כי ומקורות רבניים מאוחרים יותר, ה' נתן לנח וילדיו שבעה חוקי מוסר בסיסיים (כל אחד בעל השלכות רבות) שאושררו גם במעמד הברית (בראשית, ט', א-יז). אלו באו להוות את הציווי האלוקי המינימאלי לכל בני האדם בכדי למנוע את הידרדרותם כמו בעידן שלפני המבול ולהבטיח שיתפתחו בהתאם לצו בוראם, "לֹא-תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מ"ה, יח)
שבע מצוות בני נח
"שבע מצוות שניתנו בידי ה' הם:
1. איסור עבודת אלילים
2. איסור חילול השם
3. איסור רצח
4. איסור גילוי עריות
5. איסור גניבה
6. איסור אכילת אבר מבעל-חי בעודו חי
7. ייסוד בתי-דין
"כפי שצוין לעיל, אלו אינם חוקי יחידים, אלא קטגוריות, כל אחת מאמצת חוקים רבים הקרובים אליה והנגזרים ממנה. לדוגמא, האיסור על רצח כולל הריגה והתאבדות וכיו"ב. בדומה לכך, האיסור על גניבה כולל גם סחיטה, שוד, הלנת שכר וכולי.
"שבעת חוקי בני נח חלים על כל צאצאי נח, ז"א על כל בני האדם ששולבו לאחר מכן בשלמותם בעשרת הדיברות, התורה, שמשה קיבל מה' במעמד הר סיני.
"בהקשר של המעמד המחייב יוצא הדופן שלו, הוטלה על העם היהודי המחויבות להפיץ את שבע מצוות בני נח בחברתם הקרובה ובעולם כולו. ההתחייבות נכללת באופן פרטני במשנה תורה לרמב"ם.
"אכן, על-פי התורה, כל אדם המקיים את שבעת חוקי בני נח נחשב כצדיק ויש לו חלק בעולם הבא. לפועל, עם זאת, נמנע מהיהודים לבצע את חובתם מסיבות שמחוץ לשליטתם. במשך קרוב ל-2000 שנים מאז חורבן בהמ"ק בירושלים ע"י הרומאים וגלות היהודים ברחבי העולם, לרוב סבלו מרדיפות. בנסיבות אלו, לא הייתה דרך ליהודים לעמוד בהתחייבותם לאנושות בכללה דרך הפצת שבעת חוקי בני נח.
"אולם, העולם עבר כברת דרך בנושא הסובלנות הדתית".