האבל הכבד על הסתלקותו של הילד שמואל יעקב (שמילי) דוידוביץ' ז"ל מורגש היטב בקרב בני משפחתו, ידידיו ומכריו כמו גם בקרב קהילת חסידות ויז'ניץ.
בעוד רבים מבני הקהילה מגיעים לנחם את הוריו שנשארו לשבת "שבעה" בביתם שבארצות-הברית, הרי שרבים ובראשם אדמו"רים וגדולי תורה מגיעים לנחם את האח היושב שבעה בישראל הבה"ח דוד דוידוביץ.
אמש (ראשון) הגיע כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ לנחם את הבחור ובמהלך הדברים הספיד שוב את הילד שמילי ז"ל בציינו את אמונתו ודביקותו בבורא העולמים ועל דברי הנוחם שהיה מרגיע במשך כל העת את בני משפחתו באומרו שמה' מצעדי גבר, ועוד יחגגו יחדיו את שמחת הבר מצווה וכו' אשר לדאבון כל לב נגדע באיבו כחצי שנה לפני כן.
במהלך ניחום האבלים, סיפר הרבי, ששוחח עם הילד מספר פעמים בתקופה האחרונה, "והילד תמיד היה באמונתו בבורא כל העולמים אשר יכול להצילו ברגע קט, הוא השריש אמונה בסובביו".
"הוא לא היה ילד פשוט, היה לו השגות אחרות מילדים אחרים", הוסיף האדמו"ר, "כבר סיפרתי פעם, שאל בעל ה'קהילות יעקב' נכנס פעם הגה"צ רבי אברהם חיים ברים זצ"ל עם עוד יהודי שהיה בעת צרה והרופאים התייאשו מחייו, וכידוע שבעל הקהילות יעקב סבל ממחושים באוזניו והצטרכו לכתוב על דף והוא היה עונה תשובה, והנה כתב הנ"ל שהרופאים התייאשו מחייו ואין הוא יודע מה לעשות, נזעק בעל הקהילות יעקב, 'מה זאת אומרת התייאשו? כלום הקב"ה לא יכול להצילך ברגע אחת? ליהודי אסור לחיות עם ייאוש עד הרגע האחרון".
הנוכחים ציינו לשבח את אחד הנגידים המפורסמים בציבור החרדי שעמד לימין הילד ולימין כל המשפחה והסובבים בתקופת מחלתו הקשה, והאדמו"ר אמר: "כבר אמרתי לו כי כל מה שעשה יעמוד לו לזכות גדול, הוא יהודי בר דעת, יודע מה צריך לעשות עם הכסף, לתת אותם לכאלו מקרים ועוד".
"כן אמרתי שח"ו לא יאמרו התפללתי לרפואת הילד וכי למה עשה ה' ככה? הכל משמים ושום תפילה לא חוזרת ריקם, הקב"ה רוצה שיתפללו ויש לו את חשבונותיו מה לעשות, מי אנו שנחשוב מה הכוונות", התבטא האדמו"ר מויז'ניץ.
לאחר מכן סיפר האח היושב שבעה כי שמילי ז"ל היה באמצע לסיים את כל ששה סדרי משנה לקראת שמחת בר המצוה שהיתה אמורה להתקיים בחודש אדר הבעל"ט, אך נגדע באיבו.
לסיום, אמר הרבי מויז'ניץ, "המקום ינחם אתכם - מפרש אבי הק' זיע"א, ישנם פעמים שקשה לנחם - ורק הקב"ה, 'המקום', יכול לנחם בכאלו מקרים, וזה אנו מבקשים כעת ש'המקום' ינחם את כל המשפחה, מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די".
בתוך כך, הבוקר פרסם עיתון "המודיע" שיר מיוחד ומרגש לזכרו של שמילי ז"ל. שיר שנכתב במיוחד ע"י אחד החסידים.
לזכרו של הילד הרך והמופלא, עלם חמודות שנגדע באיבו
כמר שמואל יעקב הכהן דוידוביץ ז"ל
בהרה"ח יבלח"ט רבי משה ראובן הי"ו
עוֹלָה תְּמִימָה!
דּוֹדִי יָרַד לְגַנוֹ לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִים
לִקְטֹף נְשָׁמָה טְהוֹרָה
נְשָׁמָה אֲנוּקָה מִיִסּוּרֵי שָׁנִים
שָׁבָה זַכָּה, לְיוֹצְרָהּ
שְׁמִילִי! הַשֵּׁם שֶׁהָפַךְ לְמֻשָּׂג
אוֹת וָסֵמֶל שֶׁל אֱמוּנָה זַכָּה
מַה שֶׁבִּשְׁנוֹת-עָמָל לֹא יֻשָּׂג
אָצוּר בִּנְשָׁמָה כֹּה רַכָּה
מֵאַיִן כֹּחוֹת וְתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ?!
לַעֲמֹד בְּיִסוּרֵי גּוּף, לְחַיֵּךְ
כָּל בְּנֵי גִּילוֹ, מִשְׁתּוֹבְבִים בְּנֹּפֶשׁ
וְהוּא שָׂמֵחַ. הֲאֵיךְ?!
יִסּוּרֵי אִיּוֹב וּמַכְאוֹבִים, אָמְנָם אֵינָם מַנִיחִים
לַנַעַר הַקָּט, כֹּחוֹת לִצְבֹר
אַךְ הַזְרִיקוֹת וְהַטִפּוּלִים, אֵינָם מַצְלִיחִים
רוּחַ צְעִירָה לִשְׁבּוֹר
שָׁם בַּמַּחְלָקוֹת הַקָּשׁוֹת, עוֹלָם הַדְּמָמָה
הַנַּעַר פּוֹרֵחַ מַפְרִיחַ
מֵבִין שֶׁיֻעֲד אֶל מִדְבַּר הַשְּׁמָמָה
שִׂמְחַת חַיִּים לְהָפִיחַ
וְהַנַּעַר מְמַלֵּא מַאֲגָרָיו, אוֹצָרוֹת
אֱמֻנָּה וּבִטָּחוֹן עַזִים
סְבִיבוֹ שָׁכְנּוּ שִׂמְחָה וְאוֹרוֹת
מִמֶּנּוּ לֹא זָזִים
גּוּפוֹ הֶחָלוּשׁ, דּוֹעֵך לְדַאֲבוֹן
סוֹבְבִים דְאוּגִים
אַךְ רוּחוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַנָּבוֹן
נוֹטֶפֶת הֲגִיגִים
תַּמָהּ לָהּ מַסֶּכֶת מְסִירוּת נֶפֶשׁ
וְנוֹתְרָה חֲתוּמָה
לָעַד דְּמוּתוֹ תָּאִיר כָּל מְחַפֵּשׂ
פֵּרוּשׁ חַי, דֻּגְמָה
וְלֹא לַשָׁוְא כּוּנָה, בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ
אֵלָיו נִקְשַׁר בְּכָל נִימָה
בִּטּוּי נָדִיר, בְּהַמְחִישׁוֹ כְּאֵבוֹ
"עוֹלָה תְּמִימָה"
מְסִירוּת נֶפֶשׁ, אֱמוּנָה בְּאֵלֶם
מְלַוָה אֵבֶל וְאֵפֶר
צִדּוּק הַדִּין, כָּךְ לִמְדַנוּ הָעֶלֶם
"אַ לֶעבֶּעדִיגֶער מוּסָר סֵפֶר" - - -
הכותב בדמע, אחד מני אלף:
גבריאל יוסף פולק