גם בתום חג הסוכות, מתברר כי האתרוג עדיין יכול להביא תועלת. לא מעט סגולות נרקמו סביב האתרוג, אחת מהן היא סגולה לפריון אצל חשוכי ילדים, וללידה קלה אצל נשים הרות.
המקור לכך הוא במדרש לפיו עץ הדעת היה אתרוג, ולכן יש בכוחו לבטל את גזירת "בעצב תלדי בנים".
בעבר, כך מספרים, נשים נהגו לנשוך את פיטם האתרוג בעת כריעתן ללדת, או לחלופין מניחות אותו בקרבת ליד המיטה שלהן ובבתים רבים אוספים את אתרוגיהם של בני המשפחה ורוקחים מהם ריבת אתרוגים.
ברפואה האלטרנטיבית קליפת האתרוג וגרעיניו נחשבים לתרופה לאבנים בדרכי המרה, בכבד, בכליות. משחה מהקליפה שלו נחשבת כמועילה בטיפול בכאבי אוזניים. הרמב"ם המליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים וטען כי משקה העלים ייטיב עם החלשים.
ריסוס מסוכן
אבל בעולם המודרני, מתברר, הפך האתרוג מפרי הנותן חיים לפרי העלול לסכן חיים.
בישראל האתרוג לא נחשב כפרי מאכל, אלא כפרי למצווה או למתנה, ומשום כך לא חלים עליו התקנות הנוגעות לריסוס ולהדברה.
מגדלי האתרוגים חפצים בפרי נקי מפגיעות של מזיקים או טפילים ולכן מרססים את העצים והפירות בכמויות גדולות של חומרי הדברה.
מגדל אתרוגים עמו שוחחנו המאשר את העניין, וטוען כי אין כל הגבלה על הריסוס, גם בימים הקרובים לקטיף.
לדברי המגדל, "כדי להגיע לאתרוגים מהודרים ונקיים מסימני מזיקים, המגדלים נוהגים בשיטת 'כל המרבה הרי זה משובח'."
מותר לטעום
הריסוס הלא מבוקר של המגדלים הופך את הפרי למסוכן, לאחר שספג חומרי הדברה רבים.
חשוב לציין כי אין אזהרה רשמית של משרד הבריאות על אכילת אתרוגים, אבל כדאי לחשוב ולברר האם נכון לאכול את ריבות האתרוגים המפורסמות.
ובכל זאת, המגדלים טוענים כי רק צריכה של כמויות גדולות עלולה להיות מסוכנת. "אם מישהו רוצה לאכול טעימה מהריבה בשביל סגולה זו אחרת, אני לא חושב שהכמות תשפיע עליו."
"מי שמפחד, תמיד יוכל להשתמש בסגולות בדוקות יותר כמו תשובה תפילה וצדקה".
(באדיבות אתר סרוגים)