אחרי שכל הסגולות על פסח כבר נעשו ונתפרסמו, נותרה סגולה אחת כשמעליה מרחפת עננה של כישוף אסור.
מהי אותה סגולה? בצעירותי שמעתי על סגולה נגד אויבים שעושים בליל הסדר וכך פעולתה – כאשר מטיפים את טיפות היין המרמזים על דם, צפרדע, כינים וכו' מכוונים על אותו אויב וכביכול מטיפים עליו את הקללות, וביום למחרת שופכים את אותם טיפות במקום שהוא עובר והבעיות היו "מסתדרות".
בחלוף השנים, נרקמו סביב הסגולה הזאת סיפורים רבים. "השכן שהיה צועק על הילדים כל יום החליט לעבור דירה", "האחות העקשנית שלא רצתה לוותר על חלקה בירושה התרככה", "הקבלן הערבי שדרש סכום מופקע אחרי ששילמנו לו, שבר רגל ומאז לא שמענו ממנו".
כאשר חקרתי בנערותי את קרובי המבוגרים מה מקור הסגולה ומה היא עושה לא קיבלתי תשובה ברורה. לדבריהם, הסגולה נועדה לסלק אויבים "ולפתור בעיות". הם הבהירו כי הסגולה יכולה להזיק פיזית לאויב מבלי שיהיה ניתן לדעת על-כך מראש.
מכאן גם הפחד לעשות שימוש בסגולה הזאת.
ככל שהתבגרתי שמעתי עוד ועוד סיפורים על אנשים שהשתמשו בסגולה. כשעיינתי במקורות כדי להגיע לשורש הסגולה מצאתי אותה בכתב יד פרסי מלפני כ-320 שנה. משם הסגולה המשיכה לכיוון מרוקו שם היא הוזכרה בכתב יד עתיק מלפני 250 שנה, לצד סגולות מוסלמיות. התגלית הזאת הקשתה על חברי המכון והיה קשה לנו לפרסמה, ורק לאחר מחקר מעמיק מצאנו שני מקורות הלכתיים לסגולה.
"אמרו רבותינו, כל נפש ונפש שהרג עשו מישראל, כביכול נטל הקב"ה מדם כל נפש ונפש וטובל פורפוריון (צמר הצבוע ארגמן ששימש בימי קדם לצבע מלכותי) שלו עד שצבעה דם, וכשמגיע יום הדין ויושב עליו בבימה לדון אותו, לובש אותו פורפוריון ומראה לו גופו של כל צדיק וצדיק רשום עליה, שנאמר: 'ידין בגוים מלא גויות', באותה שעה מתנקם הקב"ה ממנו שתי נקמות, שנאמר: "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע" (ילקוט שמעוני תהלים, תתס"ט).
ומקור למנהג הוא במהרי"ל והובא בדרכי משה להרמ"א (טור הלכות פסח סימן תע"ג ס"ק י"ח וכן בשו"ע תע"ג ס"ז בהג"ה ) "כשיגיע ל"דם ואש ותמרות עשן" יזרוק באצבעו לחוץ וכן וכן כשאומר 'דצ"ך עד"ש באח"ב' בכלל ובפרט סך הכל י"ו (16) פעמים לחוץ וכן נהג מהר"ש ואמר שכן הוא בספר אבי העזרי נגד י"ו פנים של חיות" ומוסיף הרמ"א "ונראה שרומזים כאן שחרבו של הקב"ה נקרא יוה"ך והוא מלאך הממונה על הנקמה כידוע למקובלים".
והרי לנו עוד ציטוט מטעמי המנהגים: "ובשם האר"י ז"ל איתא שיש לשפוך עם הכוס בעצמו י' טיפין בי' מכות, וישפוך לתוך כוס שבור הרומז לקליפה הנקרא ארור... ליתן חלק לסטרא אחרא והטעם כדי שלא יקטרג בליל זה(!)
אחר כך הביא את דברי המהרי"ל שהבאתי לעיל, וכתב : "הטעם - מכל אלו, המכות, יצילנו ויבואו על שונאינו , שהרי הכוסות הצלחה לישראל..."
אז אמנם הסגולה "למעשה" לא כתובה אך ההסברים למה ואיך היא עובדת נמצאת במפרשי ההלכה וקבלה.
יוצא שכוחם הסגולי של הטיפות באמת מסוגל לבטל אויבים ושונאים ונגד מקטרגים של ישרא .
לא נסגור את המאמר ללא סיומת מוסרית ראויה שאין לעשות זאת לאח"בי אלא לגויים ורק לצורך גדול כמובן.