בקרוב נהיה הרוב | כמה תלמידים חרדים לומדים בישראל?

החברה החרדית צומחת במהירות, וכבר לא מדובר במגזר שולי. החינוך החרדי מהווה כיום מרכיב מרכזי במערכת החינוך הישראלית.

היכן לומדים ילדי הציבור החרדי? 

נתחיל עם המספרים: מערכת החינוך החרדית אינה מקשה אחת, אלא מורכבת ממספר מסלולים. 

• מוסדות הפטור ("חדרים") – כ-42% מהבנים לומדים במסגרות אלו, שבהן לימודי החול מינימליים ביותר. מוסדות "מוכר שאינו רשמי" – כ-9% מהבנים, עם פיקוח חלקי והיקף משתנה של לימודי חול. רשתות "החינוך העצמאי" ו"בני יוסף" – כ-37% מהבנים לומדים במוסדות אלו, הנהנים מתקצוב ממשלתי מלא אך עם עצמאות פדגוגית. החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) – כ-8% מהבנים החרדים לומדים במסלול זה, אך מעניין לציין כי הוא נמצא בצמיחה מתמדת ולמעשה הכפיל את גודלו בשנת הלימודים הנוכחית.  

(על פי דו"ח מצב החברה החרדית של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית) 

מה לומדים במערכת החינוך החרדית? 

השאלה המרכזית היא לא רק היכן לומדים הילדים, אלא מה הם באמת לומדים. מסקר שנערך ע"י מכון נתוני אמת עולה כי רוב המשיבים (98%) סבורים כי בנות לומדות לימודי חול ברמה גבוהה יותר מבנים, מה שמחזק את הפערים במערכת ומוביל לשוני מהותי בהזדמנויות העתידיות שלהם. בעוד שבנות חרדיות מקבלות בדרך כלל חינוך הכולל מקצועות חול ברמה מסוימת, אצל הבנים המצב שונה לחלוטין. לפי נתוני הסקר, רבים מהם חשים כי הם מסיימים את מערכת החינוך היסודית והעל-יסודית עם ידע מצומצם באנגלית, מתמטיקה ומדעים – אלמנטים שנדרשים כיום כמעט בכל תחום תעסוקתי. 

העתיד התעסוקתי של הגברים החרדים 

כיום, רוב הגברים החרדים עובדים, אך רבים מהם משתכרים בשכר נמוך בין היתר בשל היעדר השכלה רלוונטית לשוק העבודה המודרני. בוגרי מערכת החינוך החרדית נתקלים לעיתים קרובות בחסמים בעת כניסתם לאקדמיה או לתחומי תעסוקה מתקדמים, כאשר מחסור באנגלית ובמתמטיקה הופך לאתגר ממשי עבורם. 

עם זאת, ישנם סימנים לשינוי. יותר ויותר הורים חרדים מבינים כי שליטה במיומנויות בסיסיות כמו אנגלית ומחשבים חיונית להצלחת ילדיהם בעתיד. בסקר מכון נתוני אמת שנערך בקרב הציבור החרדי, נמצא כי רוב מוחלט של 62% מההורים, היו מעוניינים בלימודי אנגלית נרחבים יותר – אך בתנאי שהמדינה לא תתערב ביתר התכנים החינוכיים. 

על פי הנתונים, יותר נשים מאשר גברים סבורות שבית הספר הקנה להן לפחות באופן חלקי יכולת להתנהל מבחינה טכנית ובירוקרטית – כגון ניהול חשבונות או התנהלות מול בנקים, מה שמדגיש פער נוסף בהכנה לחיים המודרניים.  

מצד שני, המציאות הכלכלית והחברתית מחייבת היערכות מחודשת. ללא לימודים בסיסיים המהווים תנאי לתעסוקה איכותית בעתיד, אלפי צעירים מוצאים את עצמם בשולי שוק העבודה, ורבים מהם נאלצים להשלים את לימודי החול בגיל מבוגר.  

נשאלת השאלה האם ניתן למצוא מודל מאוזן – כזה שישמור על הצביון החרדי מחד, אך יאפשר הכנה טובה יותר לחיים בעולם המשתנה בקצב מהיר, מאידך?  

לגבי הכנה ללימודים גבוהים, 33% מהמשיבים בסקר שנערך סבורים כי בית הספר הקנה להם את היכולת לרכוש מקצוע אקדמי, בעוד ש-42% אינם חושבים כך. 

סקר נוסף של מכון נתוני אמת מוצא כי 54% מההורים סבורים כי רמת לימודי החול (אנגלית ומתמטיקה) הינה נקודת חולשה של מערכת החינוך החרדית. 

האם הפתרון יגיע מתוך הציבור שלנו? 

מערכת החינוך החרדית עומדת בפני צומת דרכים. האם היא תצליח לשמר את עצמאותה המוחלטת תוך שמירה על יציבות כלכלית? האם יימצאו פתרונות שיאפשרו לבוגרי החינוך החרדי להתפרנס בכבוד, מבלי להתפשר על זהותם? או שמא נראה בעתיד הקרוב עימותים פוליטיים וחברתיים סביב הנושא? 

ככל שהחברה החרדית תגדל, כך גם הדיון בשאלות אלו יהפוך לבלתי נמנע. האם הפתרון יבוא מהמדינה – או מהקהילה החרדית עצמה? ימים יגידו. מה שבטוח, החינוך החרדי כבר מזמן אינו שאלה פנים-מגזרית בלבד, אלא סוגיה מרכזית בעיצוב עתידה של מדינת ישראל.