סערת המינויים 

אין דיל ואין דיין // טור דעה על מינוי דיינים וניגוד עניינים

לאחרונה הוחלט ע"י שופטי בג"ץ לדחות את כינוסה של הועדה למינוי דיינים שהייתה אמורה להעמיד לעם ישראל אישים מרוממים שיעמדו על מדין, וזאת עד שבג"ץ יפנה לעסוק בעתירה על כמות חריגה של ניגוד עניינים שהיו בין חברי הועדה הממנה לבין חלק ניכר מרשימת המועמדים (חרדים)

|
10
| כיכר השבת |
אולם בית הדין הרבני בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

לאחרונה הוחלט ע"י שופטי בג"ץ לדחות את כינוסה של הועדה למינוי דיינים שהייתה אמורה להעמיד לעם ישראל אישים מרוממים שיעמדו על מדין, וזאת עד שבג"ץ יפנה לעסוק בעתירה על כמות חריגה של ניגוד עניינים שהיו בין חברי הועדה הממנה לבין חלק ניכר מרשימת המועמדים, בדגש על כמות חריגה - מה שלא אומר שבוועדות הקודמות לא נמנו קרובי משפחה או בעלי מחויבות מסוג כזה או אחר, אלא שהפעם הדבר בלט באופן חד וברור.

היועץ המשפטי לבתי הדין עו"ד ש.י הגיע למסקנה ששליש מהמועמדים ברשימה קרובים בדרגה ראשונה ושניה אל דיינים מכהנים בפועל וכן לדיינים שכיהנו בדימוס.

אספקט מסוים אותו ניתן היה לשמוע מבעלי ענין, הוא שההאשמה בעניין זה אינה מובהקת כמו שמצטייר בציבוריות. מדוע שקירבה משפחתית או היכרות קרובה תהיה ככל שתהיה תיצור תדמית או שיח הקשור בדיל קומבינה ואינטרסים? הרי אך טבעי הוא שילדיו של איש מקצוע פלוני ירצו להתמקצע אף הם בתוך עבודתו של אביהם-קרובם-מכרם, ואדרבה, אותם דיינים או המועמדים למשרה נשמו חיו והרגישו דיינות מהי, הם נחשפו למה שהעבודה בתחום הזה דורשת בין מלפני הקלעים ובין מאחוריהם. משכך, נוכל לומר שיהיו הם בעלי עדיפות מסוימת על פני אחרים. אולי...

ראשית, אם יש איסור או בעיה הלכתית למנות קרוב, הדבר נתון במחלוקת אחרונים [יעוין בדברי הב"ח חו"מ סי' ח', ספרי דבי רב לר' דוד פרדו פרשת דברים דקע"ח ע"א, נצי"ב בתחילת פרשת שופטים] והמסקנה הברורה שעולה מדבריהם היא, שאין אף איסור למנות דיין תלמיד חכם וירא שמים על אף היותו קרוב, אלא הדיון נסוב אודות העדפתו של הקרוב על פני הגדול ממנו בתורה בחכמה וביראה, ודווקא בזה חלוקים הדעות.

אך המטרה בטור זה אינה לעורר ולהבהיר שרצוי למנות דיינים תלמידי חכמים ויראי ה', הראויים למינוי, ראשית כל בזכות עצמם ובזכות עמל ויגיעה במשך שנים שבעקבות כך השיגו הישג מרשים בהחלט.

היטיב להגדיר זאת ידיד קרוב שעומד לפני סיום לימודי הדיינות שתורתו היא בבחינת "תורה לשמה" ביודעו שמהיותו משולל קשרים אין הרבה סיכויים שישב על כס הדיינות...

אך לא על דא קא בכינא. בקשה אחת היא: לשמוע את זעקתם ונאקתם של ציבור המתדיינים החפצים בכל באדם שיפנה לטפל בתיק שלהם, ידון ויתייחס באשר על ליבם וחייהם. אנשים ונשים שחפצים להתחיל פרק חדש בחייהם והדבר עדיין רחוק מכך, ובמקום לדאוג באמת לרווחת העם ולמצוקות קשות הקיימות בציבור המתדיין בפני בתי הדין, בחרו האחראים ובעלי העניין לערוך סבב מינויים למקורבים ואף הטילו בעבר ווטו על הועדה באם לא תתקבל בקשתם.

מדוע יש צורך להמתין עד שיתפנו עשרה משרות כדי לכנס את הועדה, הרי בחסרונו של דיין אחד כבר יש מצוקה לציבור?

מדוע ברשומות מופיעים כמעט כל חודש מינוי של שופטים ברחבי הארץ ואפילו בעבור שופט אחד הוועדה מתכנסת?

כותב השורות

ובשביל לסבר את האוזן, בספטמבר 2007 מונו 19 דיינים חדשים, בנובמבר 2011 מונו 12 דיינים חדשים.

בשנת 1960 היה מס' השופטים בישראל 129 לעומת שנת 2013 שעלה מספרם ל-652. הגע עצמך: גידול של 400% (פי 5), לעומת הדיינים בשנת 1960 עמד מספרם על 63 ובשנת 2013 עמד מספרם על 90 - גידול זעום.

בינואר 2013 נערכו בחירות לכנסת ה-19 ועד לכינון הועדה למינוי דיינים לקח עוד מס' חודשים, וגם כאשר התכנסה לא הצליחו החברים בה להגיע למועמדים מוסכמים.

מתוך כ-230 מועמדים נבחרו 70 מומלצים ומתוכם נפסלו 14, כאשר חלק מהם היו קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה לחברי הועדה, זה הגיע למצב כזה שכשבנו של אחד מחברי הועדה נפסל, יצא אותו חבר בזעם והחרים את הישיבה, דבר שגרם עיכוב נוסף לבחירת הדיינים.

התהליך למינויים של הדיינים פוגע משמעותית בכל הציבור הרחב שמשווע לדיינים שידונו במצוקותיהם.

הרי סוף כל סוף כולם עברו את בחינות הרבנות הראשית ומחזיקים בכושר לדיינות, כולם עברו בוועדת משנה ראיונות עם חברי בית הדין הגדול ששם תוהים חברי הועדה על קנקנם של המועמדים מהן דעותיהם ועמדותיהם, מלבד הידיעה והבקיאות בחלקי השו"ע כנדרש ונמצאו ראויים לכהן כדיין ולעמוד על מדין.

למעשה, זו מתכונת שונה מאופן בחירת השופטים שכל המועמדים באים מקרב עורכי הדין והמשפטנים, ואין רשימה מסודרת ומוגדרת של מועמדים כך שמספרם עולה לכמות לא סבירה - אכן שם יש צורך מובהק בגוף בוחר וועדה הממונה למינוי שופטים.

אך בבתי הדין הרבניים ניתן יהא לאמץ נוהל שבכל פעם שהתפנתה ולו משרה אחת של דיין, לערוך הגרלה בין כל המועמדים והשם שיעלה בגורל יתמנה לדיין כך שיאיישו תמיד משרות פנויות.

זאת אנו מחויבים לזכור כי עם ישראל שרויים בצרה, משפחות אין ספור איבדו את יקיריהם כואבים ודואבים, שרויים עדיין בעומקו של האבל, ושוב הדים של פירוד שנאה ומדון חוזרים לשיח הציבורי ישראלי, ולכן, אנו כאמונים על שמירת תורה ומצוות והדדיות יש לאמץ שיח יותר ישר ואמיתי, להתנתק מחתרנות וחוסר יושרה, מזיוף ונגיעות, ולוואי שיתחזקו על ידנו עמודי העולם כמאמר התנא באבות "על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם".

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

10 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

10
אין עליך על הדברים הנפלאים והמדויקים כל כך מחכים לשמוע עוד
9
לצערי כל ההנהגה החרדית נמאסה אם זה בג'ובים של רבנים ודינים מקורבים ואם בחוק הגיוס שהם מוכנים לתת מכסה בתוך חמש שנים של 50% מתוך הציבור החרדי שיגויס הרי 50% שלא יתגייסו גם בלי העזרה של החברים כנסת הם לא היו מתגייסים כל הזמן דואגים למעמד "בני הישיבות" המעמד היחידי שהם דואגים לו זה מעמדם האישי
8
נו. מה דרעי וגפני עשו במשך 30 שנה בפוליטיקה? למה לא הוסיפו עוד עשרות אם לא מאות תקנים לדיינים? כלומניקים לא עושים כלום!!
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות