אנו נמצאים בימים האחרונים של השנה ומנהגו של עם ישראל לומר סליחות בימים אלו. ימי הסליחות הם ימים מיוחדים, ימים של קרבה והתרוממות, הם מציינים זמן של התבוננות פנימית, זמן של חיפוש סליחה.
אנו מבקשים סליחה גם בעניינים של בין אדם למקום וגם בענייני בין אדם לחברו, אך לא תמיד קל לנו לסלוח למי שפגע בנו. לפעמים הכאב גדול מדי וקשה למחול ולשחרר ואנחנו מוצאים את עצמנו נושאים איתנו בלב את אותם אנשים שלא הצלחנו לסלוח להם.
סליחה נתפסת לפעמים כטובה או כמעשה חסד שאנו עושים כלפי האדם שעשה לנו עוול, מכיוון שאנו מרגישים טעונים וכעוסים ולא מעוניינים לשחרר את הפגיעה. עם זאת, חשוב שנבין שהסליחה מהווה גם יתרונות משמעותיים עבור הסולח בעצמו.
על ידי ההכרה בכך שהסליחה היא תהליך פנימי המיועד עבורנו ולא בהכרח עבור האדם שפגע, וההבנה של היתרונות הפסיכולוגיים והרגשיים הנמצאים מאחוריה, יהיה לנו קל יותר להתקדם הלאה, לשחרר ולסלוח.
הפחתה של עומס נפשי
כאשר אנו סולחים לאדם שפגע בנו, אנחנו משחררים את הרגשות השליליים הכלואים בתוכנו כמו טינה וכעס, שעלולים לפגוע בבריאות הנפשית שלנו, ומפנים מקום לרגשות חיוביים, להקלה רגשית ולשלווה.
נטייה מתמשכת של רגשות ומחשבות שליליות על מישהו שעשה לנו עוול עלולה להוביל אצלינו למתח ולחרדה כרוניים. הרגשות הללו אף יכולים לגרום לגוף שלנו להישאר במצב של ערנות מתמדת, מה שמכונה תגובת "הילחם או ברח".
תגובת "הילחם או ברח" (הנקראת באנגלית Fight or Flight) היא תגובה פיזיולוגית המתרחשת כתגובה לאיום או סכנה. כאשר המוח שלנו מזהה איום פוטנציאלי, הוא מפעיל סדרה של שינויים גופניים כדי להכין אותנו להילחם באיום או לחילופין לברוח ממנו. השינויים האלו כוללים קצב לב מוגבר, ערנות מוגברת, אישונים מורחבים ושחרור של הורמוני לחץ כמו אדרנלין.
ואיך זה קשור לסליחה? החזקה בכעס ושמירת טינה ורגשות שליליים כלפי האדם שפגע בנו, יכולה לשמור על גופנו במצב מתמיד של ערנות ומתח. הרגשות האלה יכולים לעורר ולקיים את תגובת הלחימה-בריחה גם כאשר אין איום פיזי מיידי. כאשר אנו סולחים ומשחררים את הרגשות השליליים, זה יכול להפחית משמעותית את תגובת הלחץ הכרונית הזו, להוביל לרווחה רגשית גדולה ולתחושת רוגע כללית.
עלייה בהערכה העצמית
הסליחה משפיעה לטובה על ההערכה העצמית שלנו. כאשר אנו סולחים אנו מזהים את הכוח והחוסן הנפשי שלנו, אנו מכירים בכך שיש לנו יכולת להתעלות מעל סיטואציות וחוויות פוגעות ולשמור על כבודנו.
מחקרים מוכיחים שאנשים שסולחים ומתקדמים הלאה חווים רמות גבוהות יותר של שביעות רצון וחיוביות, ונוטים לסבול פחות מדיכאון או חרדה. ההסבר לכך הוא שסליחה יכולה לתרום להסתכלות אופטימית וחיובית יותר על החיים ולתחושת רווחה רבה יותר.
ריפוי ושיקום
סליחה היא תהליך של ריפוי, היא מאפשרת לנו לרפא פצעים רגשיים ולבנות מחדש מערכות יחסים פגומות. הסליחה היא מעין כפתור איפוס למוח וללב שלנו, המציע הזדמנות להתחיל מחדש.
זכרו, סליחה היא הרבה יותר ממחווה אצילית שאנו עושים עבור האדם שפגע בנו. סליחה היא מתנה שהאדם מעניק לעצמו כדי להשתחרר מהנטל של נשיאת רגשות שליליים והיא מאפשרת לו להתקדם הלאה למציאות חדשה בצורה בריאה יותר.
"מעבירין לו על כל פשעיו"
בזכות סליחה אמיתית מהלב שלנו נזכה לכך שגם משמים ימחלו לנו על עוונותינו, כפי שכתוב במסכת ראש השנה: "כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו". רש"י מסביר על כך שהמעביר על מידותיו זהו אותו אדם שלא מדקדק למדוד מידה עם המצערים אותו, אלא מניח מידותיו והולך לו - לכן הוא זוכה למידה כנגד מידה, הקב"ה מעביר לו פשעיו ואין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת.