קרוב למאה פעילים במחלקה למאבק במיסיון ובמחלקה להצלה מטמיעה בארגון יד לאחים רותקו בימים האחרונים להרצאה מיוחדת במינה מאת הכומר לשעבר יעקב וקסלר שגולל בפניהם את סיפור חייו ועודדם להמשיך ולפעול למען יהודים כמוהו שבדרך כזו או אחרת הגיעו לנצרות ואיבדו את מקור חוצבם.
סיפור של וקסלר מתחיל לפני 79 שנים בגטו שווינציאן, 70 קילומטרים צפונית לווילנה, בירת ליטא, שבו נולד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בעודו בן חודשים ספורים מסרה אותו אימו למשפחה נוצרית שתשמור עליו. תקופה קצרה לאחר מכן עלו הוריו על המוקד הי"ד.
35 שנים אחר כך, כשכבר היה כומר מראשי הכנסייה בלובלין גילתה לו אימו המאמצת לראשונה את עובדת היותו בן לעם היהודי וסיפרה לו על הוריו שנרצחו בשואה.
לפני 14 שנים החליט יעקב לעזוב את פולין ולעבור להתגורר בישראל. במשך כמה שנים הוא עדיין האמין בנצרות, אבל בהמשך החל להאמין באלוקי ישראל ואף לקיים מצוות. יד לאחים מלווה אותו בדרכו זו בשנים האחרונות.
לרגל הכינוס הרבעוני של פעילי השטח במחלקה למאבק במיסיון של יד לאחים, הוחלט בארגון להזמין את יעקב להרצות בפניהם על סיפור חייו.
אל ההרצאה צורפו גם כשלושים נשות המחלקה למאבק במיסיון והמחלקה להצלה מטמיעה ובמשך שעתיים תמימות גולל וקסלר את סיפורו המרתק כשמדי פעם מחה דמעות התרגשות שנקוו בצדי עיניו. הוא סיפר על הסבל וההצקות שעבר בבית הספר הפולני כיוון שנחשד כיהודי, על חינוכו הקתולי, על לימודי הכמורה ועל ההלם שטלטל אצת חייו כשנודע לו שהוא יהודי ועל הלבטים שלא נתנו לו במשך עשרות שנים מאוחר יותר.
בהתרגשות רבה שיתף יעקב את שומעיו בהחלטה שגמלה בלבו לנטוש את משרתו עבודתו ככומר ולעלות לארץ הקודש, על משבר הזהות שפקד אותו לאחר העלייה ועל דת אבותיו אליה שב בלב שלם בשנים האחרונות.
ההרצאה ריתקה את אנשי יד לאחים והמחישה להם בצורה הברורה ביותר את חזונו הקדוש והנצחי של הארגון: "לא מוותרים על אף יהודי".
ביד לאחים אומרים: "העובדים שלנו שנמצאים בסיטואציות בלתי רגילות מול מקרים קשים של יהודים שנראה כי אבדו לנצח לעם ישראל – ראו מול עיניהם שוב מהי כוחה של הנשמה היהודית ועד כמה אסור להתייאש משום יהודי. עד כמה צריך להיות ברור לנו כי כל יהודי יחזור בסופו של דבר הביתה".
בתום ההרצאה בירך מר וקסלר את הפעילים בחום ואמר ברגש: "שמחתי לפגוש אתכם ועוד יותר שמחתי לשמוע שיש ארגון שנלחם על יהודים הנמצאים במצב הבלתי אפשרי שבו הייתי, שלא יצטרכו לעשות לבד את הדרך הזו. שיחזרו הביתה בשביל הנשמה שלהם".