"חברות המשקאות משתמשות במגזר החרדי במטרה לסכל את מימוש הרחבת חוק הפיקדון כפי שמתאים לצרכיהן העיסקיות". כך טוענים גורמים בכירים בתעשייה המעורים בנושא. "חברות המשקאות מפעילות לחצים על חברי הכנסת החרדיים ובכללם החכי"ם ליצמן, גפני, אשר, אייכלר, אזולאי, ואחרים במטרה שאלו יפעילו לחץ על ראש הממשלה נתניהו לעצור ולסכל את יישום הרחבת חוק הפיקדון"...
פעילי סביבה בציבור החרדי המעורבים בנושא מתריעים כי התנהלות חברות המשקאות תפגע קשות בתדמית המגזר החרדי ותסמן אותו כמגזר האחראי על זיהום הסביבה בישראל. "לציבור החרדי אין כל קשר לנושא ואין לו כל התנגדות להרחיב את הפיקדון גם על בקבוקים משפחתיים. הלחץ שחברות המשקאות מפעילות והניסיון להסתתר מאחורי המגזר החרדי, מכניס את המגזר החרדי לסכסוך מיותר שאין לו בו שום חלק. אומר הגורם. "להיפך, לא רק שהציבור החרדי אינו מתנגד להרחבת החוק, הוא תומך בו. הציבור החרדי הוכיח כי הוא הציבור המוביל במיחזור הבקבוקים הקטנים, כאשר משפחות נזקקות רבות ועמותות צדקה רבות אף נהנות מהכנסות כתוצאה מאיסוף והחזרת הבקבוקים".
כזכור, לפני כשבועיים הודיעה השרה גילה גמליאל בצעד אמיץ כי לאחר שהתברר כי יבואני ויצרני המשקאות אינם עומדים ביעדי האיסוף שקבע החוק, היא החליטה להרחיב את חוק הפיקדון גם על בקבוקים משפחתיים, להטיל פיקדון גם על מכלי משקה אלה ובכך לתמרץ את הציבור להשיב בקבוקים ולקבל את כספי הפיקדון חזרה. החוק צפוי להיכנס לתוקף בעוד כשנה. זאת על מנת לתת לכלל הגורמים בשוק להיערך לכך.
החלטת השרה גמליאל הגיעה לאחר ועל אף לחצים כבדים שהופעלו עליה על ידי חברות המשקאות שלא להרחיב את החוק ולאחר שקודמיה בתפקיד, חששו להתעמת ודחו את ההחלטה בנושא הפיקדון על מכלי משקה במשך שנים.
עם זאת, גם לאחר קבלת ההחלטה, נראה כי חברות המשקאות, לא אומרים נואש והלחצים הפוליטיים על חברי הכנסת החרדים התחילו כבר עתה.
בנוסף, החל קמפיין תקשורתי מאסיבי נגד גמליאל הכולל סדרה של כתבות שליליות נגדה. הכתבות מקבלות רוח גבית מכך שהשרה גמליאל נדבקה בקורונה כאשר הלכה, עם בני משפחתה, לבית כנסת בטבריה ביום הכיפורים.
איך הצליחו חברות המשקאות לשכנע את חברי הכנסת החרדיים לתמוך בהם ולפעול נגד חוק הפיקדון כאשר חוק זה משרת את קהל הבוחרים החרדי?
על מנת להבין את עוצמת הלחצים ואת היקפם, צריך קודם לכן להסתכל מה קרה במדינות אחרות בעולם, בהם רצו לחוקק חוקי פיקדון.
ממסמך שפורסם באתר וויקיליס עולה כי הלחצים שמפעילות חברות המשקאות דומות מאוד ללחצים שמופעלים בכל מדינה בהם קיימת כוונה לחוקק חוק פיקדון.
כך לדוגמא, חברת קוקה קולה העולמית אשר המטה שלה בארצות הברית, מכתיבה מדיניות לזכיין שלה בכל מדינה איך נלחמים בחוק פיקדון ובהעלאת יעדי המחזור. באופן כללי, הטיעונים של חברות המשקאות בכל המדינות הם זהים:
1.חוק פיקדון יגרום ליוקר מחיה ולהטלת מס על הציבור – עובדה שכבר הוכחה שאינה נכונה. להיפך, חוק פיקדון מוזיל את העלויות למי שימחזר.
2. נברנות רחובות הינה תופעה בלתי רצויה –, אין כל פסול שאנשים קשי יום, ובכללם בציבור החרדי, יוכלו להרוויח כתוצאה מאיסוף בקבוקים. בפועלם זה הם גם נהנים מהכנסה וגם הסביבה מרוויחה, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.
3. החוק יוצר פשיעה – עוד טענה שנועדה רק להפחיד. את הבקבוקים הגדולים צורכים בבתים וכל משפחה היא זו שתחזיר אותם לנקודות המכירה. בכל רשתות השיווק יוצבו מכונות אוטומטיות כך שמי שיחזיר את הבקבוק יקבל מיידית את דמי הפיקדון.
באוסטרליה, לדוגמא, כתב פול הנדרסון, ראש הממשלה של הטריטוריה הצפונית ביבשת, מכתב על כך לחברי הפרלמנט. במכתבו ציין כי תעשיית המשקאות הרב לאומית מנהלת מזה 30 שנה קמפיין של הפחדה כנגד כל ממשלה שמעיזה לשקול חקיקת חוק פיקדון. לדבריו, בדרך לחקיקת חוק הפיקדון "היינו עדים להפחדות פוליטיות. שמענו טענות שקריות כנגד החוק ועכשיו אנחנו ניצבים לפני אתגר משפטי." גם ראשת המפלגה בניו סאוט וולס באוסטרליה העידה על נסיונה לקדם חוק פיקדון אשר סוכל העקבות איום של חברות המשקאות ובהמשך לקמפיין נגדה ונגד מפלגתה בעלות של 4 מיליון דולר.
למה תתרום הרחבת החוק ולמה חברות המשקאות מתנגדות?
החלטת השרה להטיל פיקדון על מכלי משקה גדולים תיצור תמורות משמעותיות מאוד לכלל הציבור במדינת ישראל הן ברמה הכלכלית-חברתית והורדת יוקר המחיה, הן ברמה הבריאותית והן ברמה הסביבתית וניקיון המרחב הציבורי:
• הרחבת חוק הפיקדון תפחית את מחירי המשקאות לצרכן ממחזר - ניסיון העבר מלמד כי חברות המשקאות הגדולות סופגות את מרבית דמי הפיקדון (שני שליש) ואילו מיכל המשקה מתייקר לצרכן רק בשליש , זאת מתוך שיקולי תחרות ופגיעה במכירות.
• אם מחיר הפיקדון הינו 30 אג', הבקבוק התייקר ב 10 אג' בלבד וכאשר צרכן מחזיר את הבקבוק מקבל 30 אג' מכאן הצרכן הוזיל לעצמו את מחיר המשקה ב 20 אג'. מסיבה זו, ומהחשש של חברות המשקאות בירידה בהיקף הצריכה ופגיעה של עשרות מליוני שקלים בהכנסות, הן מובילות את ההתנגדות.
• הרחבת חוק הפיקדון תיצור אלפי מקומות עבודה חדשים ומקורות הכנסה - החל מהשלמת הכנסה של עשרות אלפי אוספים שנמנים בד"כ על אוכלוסיות קשות יום, דרך תרומות לנזקקים בייחוד במגזר החרדי אשר תרבות הג"מחים מאוד משמעותית ומקובלת וכלה במשרות חדשות לנהגים, עובדי ספירה ומיון ועוד.
• הכנסות המדינה ממיסים יגדלו בעשרות מיליוני ₪.
• צמצום היקף הבקבוקים המגיעים לים תצמצם את הפגיעה בדגי הים אשר מגיעים לצלחת של כל אחד מאיתנו ואשר מלאים בחלקיקי מיקרו פלסטיק ללא יוצא מן הכלל.
• כלובי המחזור המהווים מפגע תברואתי ומעודדות השלכת פסולת לצידי הכלובים, פשוט ייעלמו מהרחובות ונזכה במדרכות רחבות, מקומות חניה.
• הרשויות המקומיות יחסכו עשרות מיליוני ₪ בשנה של עלויות ניקיון הכוללות פינוי אשפה , (הבקבוקים מהווים כ 40% מנפח האשפה) והטמנה של בקבוקים.
• יצרני המשקאות מנסות לעכב את המהלך ולמשוך זמן ע"י עתירות לבית משפט מפני שבכל שנה הן מרוויחות על חשבון הציבור מאות מיליוני ₪ במחיר המשקאות ובעלויות הניקיון הכוללות : פינוי אשפה והיטלי הטמנה אשר משולמים בכספי הארנונה.
בניגוד מוחלט ללחצים הפוליטיים, במגזר החרדי ישנה תופעה ייחודית ומעניינת ביחס לחוק הפיקדון. הציבור החרדי, על המוניו, מתפרנס מפעולת האיסוף של מכלי המשקה הקטנים וקבלת הפיקדון והינו משתתף פעיל בתהליך האיסוף והמחזור ברמת הצרכנים אשר מחזירים את הבקבוקים בהמוניהם לסופרים כאשר הכספים המתקבלים מגיעים, בין השאר, למאות ישיבות, לעמותות צדקה שונות ולמשפחות נזקקות. הרחבת החוק תאפשר להגדיל עשרות מונים את הכספים המגיעים לאותם המקומות.
הצבתו של הציבור החרדי בראש המתנגדים למהלך תשרת היטב את חברות המשקאות אבל תפגע בציבור החרדי ותגרום לכך שהציבור החרדי ייתפס כמי שבגללו ממשיך זיהום הסביבה בישראל, מה שהפוך לחלוטין מהמציאות.
מה שנותר לשאול ולברר מה האינטרס של חלק הנציגות החרדית ללכת שבי אחר טענות סרק אלו? מה סוד כוחן של חברות המשקאות שמצליחות להשפיע על הנציגים החרדים ולהוביל אותם למלחמה לא להם?