את חטאיי אני מזכיר היום. אתמול בערב, לראשונה מאז שעליתי ארצה, פגשתי להדברות פתוחה ודו כיוונית, קבוצה של סטודנטים צעירים מאוניברסיטת תל אביב, יהודים חילונים שמעולם לא פגשו חרדי. בטח שלא במעוז החילוני של כיכר דיזנגוף.
במפגש פרסתי מצד אחד את האמונה שלי בקב״ה, ביהדות החרדית ובערך העליון של לימוד תורה. מהצד השני, אמרתי להם שאינני רוצה לכפות עליהם את דרך חיי. להפך, ערך הבחירה החופשית מקודש בעיני, ואני מכבד כל אדם ללא קשר לכמה מצוות הוא שומר. ושככה אני מאמין מרגישים רוב חבריי החרדים.
התחלתי עם חטאיי, כי הסטודנטים לימדו אותי שרק אתמול בפעם הראשונה הם שמעו על כך. לאורך חייהם, החרדים היחידים שהם שמעו, היו המנהיגים הפוליטיים והקיצוניים ביותר, שולי החברה החרדית. ובגלל חוסר התקשורת בין המגזרים, הבנתי שגם אנחנו החרדים לא באמת מכירים את החילונים - גם הם לא רוצים שנהיה חלילה פחות דתיים. אני את השיעור החשוב הזה למדתי במפלגת ״יש עתיד״.
שיהיה ברור, אני יכול להבין למה הציבור החרדי בקום המדינה פחד מאיבוד הזהות. המציאות היום, ברוך השם, שונה לחלוטין. איך יכול להיות שאנחנו, העם היהודי שהיה מפורז ומפורד לאורך דורות, שבעזרת ה׳, צה״ל וזכות לימוד התורה, התאחד והתחבר כאן במדינת ישראל, ודווקא כאן, אנחנו כל כך מופרדים אחד מן השני, כל כך מרוחקים. איך זה קרה לנו?
בכנסת הזו הקמתי את השדולה למען השתלבות חרדים בשוק העבודה. ביחד עם שותפי, ח״כ אראל מרגלית אנחנו עובדים על בניית תשתית שתגשר את הפער בין המגזרים בתור התחלה, ותביא בסופו של דבר להשתלבות פעילה של עשרות אלפי חרדים בשוק העבודה, על מנת שיוכלו ללמוד תורה בלי להיות מודאגים מרווחת משפחתם. וכל זה, מבלי לאבד כזית מרמת שמירת המצוות והחרדה לדבר ה׳.
התבקשתי על ידי הסטודנטים להכיר להם עוד חרדים. ועל כן, החלטתי להקים בכנסת את השדולה ל״קידום הידברות בין חרדים לחילונים״. חובה עלינו ללמוד ולהכיר אחד את השני, להרוס את החומות בינינו.
ועכשיו, לקראת סוף האבל על מותם של תלמידי רבי עקיבא על כך ״שלא נהגו בכבוד זה בזה״, אני מזמין את אחיי היהודים משני צידי המתרס להצטרף אליי לשדולה על מנת שנכיר אחד את השני, ובכך כן נוכל לנהוג בכבוד זה בזה.