בעקבות פרסום המאמר על זיהויו החדשני של חוקר ארץ ישראל זאבו ארליך הי"ד את קבר אשר בן יעקב במסגד אל-אנבייה בשכם[1], התקבלה תגובה מעניינת מקורא בשם ר' שמואל שפירא (אין קשר משפחתי לכותב השורות), המערערת על הזיהוי.
"נראה שהושמטו כמה ידיעות חשובות ביותר", כותב הרב שפירא בתגובתו המפורטת, ומציג שורת מקורות על קבר אשר בקדש נפתלי. בראשם - ספר הישר (יש אומרים שמדובר בחיבור קדום מימי חורבן בית שני, ויש מאחרים אותו למאה ה-12 בלבד, שכן הרמב"ן, שחי במאה ה12, כבר כתב עליו ביקורת), הקובע במפורש את קבורת אשר במקום.
לצידו מביא שפירא את ספר "מסעות משה" המציין "אשר [בן יעקב] מ"ק בקדש נפתלי". [וכן בספר "השבח לארץ ישראל" מהמאה ה16, מציין בקדש נפתלי רק את קבר נפתלי בן יעקב].
לצד העדויות הישירות על קבר אשר, קיימות עדויות רבות על קדש כמרכז יהודי קדום: ר' בנימין מטודלה ביקר במקום בשנת 1170, ר' יצחק חילו מצא ב-1334 קהילה יהודית שלמה ששמרה על קברי הצדיקים, ור' גרשון סגל מספר בשנת ה'שפ"ד (1624) על "קהילת קודש קדש נפתלי". גם ר' יצחק בר מוסא בספרו 'שבח לארץ ישראל' מעיד בשנת ה'ש"א (1541) על ציון של נפתלי בלבד, בקדש נפתלי.
"יש כאן משהו מעניין", מוסיף שפירא. "קדש הייתה אחת משלוש ערי המקלט המרכזיות, יחד עם חברון ושכם. בשלושתן נקברו אבות האומה - זה לא יכול להיות מקרי".
הטיעון התלמודי שהוא מביא מחזק את עמדתו: "התלמוד בבבא בתרא קי"ב קובע שכל שבט נקבר בנחלתו", הוא מסביר. "אז איך ייתכן שאשר נקבר בשכם?".
בתגובתו מתייחס הרב שפירא גם לעמדתו של מוהרא"ש מיבנאל, שהתנגד לזיהוי בקדש נפתלי. לדבריו, עמדה זו נבעה "מחוסר ידיעה כמעט מוחלט בציבור בעניין זה של קברי השבטים". באופן מפתיע, מציין הרב שפירא, מוהרא"ש נפטר בי"ז שבט ונקבר בכ' שבט - בדיוק ביום ההילולא של אשר בן יעקב. "ויהי לפלא!", הוא מסכם.
אך העדויות ממשיכות גם בתקופה המודרנית. בשנת תש"ט (1949) יצא לאור ספר "עדן ציון" מאת הרב ישעיה הלוי הורביץ מרבני חיפה, עם תיאור מפורט של המקום. הוא אף מציע הסבר לבחירת מקום הקבורה: "כדי להקריב איש אל אחיו", ומסביר את ההיגיון בבחירת העיר המשותפת לשלושה שבטים - לויים, בני אשר ובני נפתלי.
עוד מביא שפירא עדות מעניינת מהרב אהרן הכהן תלמידם של ר' יוסף דיין ור' יוסף וולטוך, על קיומם של שני קברים - אחד בלבנון ואחד בקדש נפתלי. לדבריו, "נטמנו זה מצד זה בחלקו של נפתלי וזה מצדו האחר".
ומה עם הטענה על שתיקת האריז"ל? הרב שפירא מסביר שבתנאי אותם ימים, קדש הייתה מנותקת מצפת, כפי שמתועד ב-15 כתבי יד שונים.
לחיזוק טענותיו, מציין הרב שפירא חליפת מכתבים משנת 2018 בין ד"ר דרור בן יוסף, המדען של רשות הטבע והגנים, לבין הרב אברהם אירגאס מכולל "התועה בשדה"[2] בשומרון, העוסקת בזיהוי המקום.
"אולי הגיע הזמן לחדש את המקום", מסכם הרב שפירא. "ככל הנראה זה הקבר בעל המקור הקדום ביותר מלבד חברון ושכם!".
וכך תגובתו המלאה:
לר' ישראל שפירא
שלום רב
ראיתי את הכתבה שניכר שהשקעת בה השקעה מרובה, אולם כל הנראה הושמטו מס' ידיעות חשובות ביותר, שיש בהם כדי להבין שהקביעה שקברם נמצאת בתל קדש נפתלי היא ההגיונית ביותר ואין מקום לספק בדבר.
קראתי את התשובה של מוהרא"ש מברסלב ז"ל ואני חושב שעדיין יש מקום ליון מחודש בנושא שכן יש חוסר ידיעה כמעט מוחלט בציבור בעניין זה של קברי השבטים, ובהתאם לכך ככל הנראה גישתם של רבים וטובים, כאילו יש באמת איזה שהוא הגיון למקומות האחרים.
[אגב מוהרא"ש מברסלב נפטר בי"ז שבט, שלשה ימים קודם ההילולא, ונטמן ביבנאל בכ' שבט, ביום ההילולא של אשר ע"ה, ויהי לפלא!]
הקפדת עולי הארץ להיטמן בנחלתו אשר ניתנה לבניו, מבוארת בתלמוד בבלי, בבא בתרא דף קי"ב ע"א, לגבי קבורת פנחס. זה מוריד את כל הסברות האחרות כאילו טמנו ראש שבט בחלקו של שבט אחר. וכן מובן במקומות נוספים.
ארבע תשובות לשאלת האברבאנל:
שיטת האברבנאל דחויה מתלמוד ירושלמי מפורש, מסכת סוטה, דף ח' עמוד ב', מַה תַלְמוּד לוֹמַר גַּם עָלֹה. אָמַר. אוֹתְךָ אֲנִי מַעֲלֶה וּשְׁאָר כָּל־הַשְּׁבָטִים אֲנִי מַעֲלֶה. מְלַמֵּד שֶׁכָּל־שֶׁבֶט וְשֶׁבֶט הֶעֱלָה עַצְמוֹת רֹאשׁ שִׁבְטוֹ עִמּוֹ. וכבר תירצו המפרשים את שאלתו מדוע דווקא דיברה התורה על יוסף, ולא הזכירה את השאר. א. מפני שהמצרים התנגדו ללקיחת מלכם לארץ ישראל ב. מפני ששכם כבשו בתחילת כבישת הארץ ג. מפני שיוסף היה המובחר שבשבטים וכו'. ולא מפני שאלה קלה נדחה ירושלמי ובבלי מפורשים. [זה לא רק מדרשים, שלכשעצמם מספיקים]. ד. בין השאר מתייחס גם רש"י לשאלת זו של שתיקת התורה, בנושא עצמות השבטים וקבורתם בארץ ישראל, במסכת בבא קמא, דף צ"ב עמוד א', ד"ה כל השבטים יצאו עצמותיהם ממצרים "ונקברו בארץ ישראל" שנאמר "והעליתם את עצמותי מזה אתכם" (שמות יג) משמע שאף עצמותם העלו. "ולא נכתב [רק] יוסף, אלא להודיעך שבחו של משה, שכל ישראל נתעסקו בביזה, והוא עסק במצוה" [גם התשובה הראשונה היא מרש"י בפרשת בשלח י"ג, י"ט].
יתכן גם כי כך היו סדר הדברים שהרי פטירת יוסף שמת ראשון מכל השבטים (לפי מדרשים בשנת ב'ש"ט כחמש שנים לפי שמעון וכעשר שנים לפני אחיו בנימין) ובתיאור הפטירה בסוף חומש בראשית (פרק נ' פסוק כ"ד, וכ"ה) מזכירה התורה בפירוש, שיוסף השביע את אחיו, וכו'. ובפרשת בשלח (שמות פרק י"ג, פסוק י"ט) בפסוק המזכיר "ויקח משה את עצמות יוסף"... מוזכר השבע השביע, ופירשו המפרשים (רש"י ועוד), "שהשביע את אחיו, שישביעו לבניהם".
אגב, פטירת יוסף מתאורת בפרק שלם, (בראשית פרק נ') לעומת זאת פטירת כל השבטים, מוזכרת בשני מילים, בפסוק אחד (שמות פרק א', פסוק ו') "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא".
הרלב"ג ביהושע היכן שמספר על קבורת יוסף "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (יהושע פרק כ"ד, ל"ב) מונה תשע סיבות (תועליות) למה מוזכר במקרא קבורת יהושע בהר אפרים, ויוסף בשכם, אחד הסיבות מפני שלא הושלמה כבישת הארץ, וכדי להזכיר לשבטים אודות הנחלה שלהם. הסיבה התשיעית: הוא מה שלמדנו שראוי לכל אדם שישתדל שיהיה נקבר בגבול משפחתו, להשאיר שמו. ולזה זכר בהקבר יהושע בגבול נחלתו והקבר יוסף בגבול נחלת בניו והקבר אלעזר בן אהרן בגבעת פנחס בנו (רלב"ג יהושע פרק כ"ד פסוק ל"א) וכן במצודות דוד (שם פסוק ל"ב) שדות החלקה ההיא היו לבני יוסף לנחלה, ולזה קברו שם את יוסף אביהם. אילו היו אחיו נקברים בשכם איתו, מדוע לא הוסיף מילה אחת! ואת עצמות יוסף ואחיו קברו בשכם. [אמנם קשה קצת למה לא הזכיר את המילה ובניו לפי המסורת שבקבר יוסף נקברו גם בניו, מנשה ואפרים].
וראה בתלמוד בללי מכות דף יא עמוד ב: על עצמות יהודה שהיו במדבר וראה רש"י שם: עצמות כל השבטים יצאו ממצרים ונשאום בניהם במדבר. היש סיבה מדוע בניהם יטמנו אותם במקום אחר שלא בנחלתם?
כמו כן העדן ציון מביא את הקבר בתל קדש ומציין שם מדוע נקברו בסמוך להקריב איש אצל אחיו.
כמן כן סברה (כפי ששמתי לב שאתה כתב ישר שלא מתעלם מסברות והגיון) שים לב: היו 3 ערי מקלט מרכזיים בארץ, חברון שכם וקדש, בשלושתם נקברו אבות האומה! אמנם בעיר הלווים אסור לקבור אך מחוצה לה קברו כמו במערת המכפלה, יוסף בשכם, ונפתלי ואשר בקדש נפתלי. שכן היו ערים "מעורבות" לויים מעלי מעשרות לווים וגולים מכל שבטי ישראל, על כן נקבעו שם קברות הצדיקים לעלייה לרגל.
• • •
בהקשר לשאלה על השבח לארץ ישראל מר' יצחק בר מוסה, משנות הש' המוקדמות, שמזכיר רק את קבר נפתלי ולא אשר אעיד מה ששמעתי מהמקובל הרב אהרן הכהן שליט"א תלמידם המובהק של ר' יוסף דיין ז"ל ור' יוסף וולטוך ז"ל שהיה נוסע עמם להשתטח בקבר זה. היה עוד קבר בלבנון, והסברה נותנת שתל קדש שהייתה שניים, ונטמנו זה מצד זה בחלקו של נפתלי וזה מצדו האחר. (אגב, ראה ספר "מסעות משה" עמוד קל"א, בזה הלשון "נפתלי [בן יעקב] מ"ק בקדש, בגליל העליון. אשר [בן יעקב] מ"ק בקדש נפתלי".
בקשר להאר"י הקדוש - העיר קדש, בתנאי אותם ימים, כמתואר היטב בלמעלה מ15 כתבי ידות, הייתה מנותקת מהעיר צפת ואכהמ"ל. וב"נ עוד חזון למועד. על כל פנים אם יש מקום שיכול להיות מקום קבורתם של השבטים הרי מסתבר שהם באחוזת בניו, ואף לא אחת מן ההשערות, אינה מצביעה על מקום אחר בנחלת נפתלי או אשר. יוצא שאם מצביעים לנו על מקום כזה עם תימוכין מהמקורות, יש לנו יסוד חזק להאמין שאכן באיזור זה נקברו ראשי השבטים אשר לבניהם ניתנו נחלות אלו.
• • •
אלא שבשנים האחרונות התעוררה השאלה היכן היא קדש נפתלי? שכן בהפטרת שבת שירה, בשלח, מתואר הקרב שניהל ברק בן אבינועם, ודבורה [שאת קברם יש שמציינים באתר הסמוך ממול לתל קדש] והחוקרים מכח כמה תמיהות (שכבר תורצו) כגון כיצד הלכו הלוחמים מרחק רב שכזה ביום אחד, הגיעו למסקנה שככל הנראה היתה עיר נוספת בשם קדש נפתלי ליד הר תבור ברכס יבנאל (קביעה זו נוסדה בסביבות שנת 1961 אולם לא היתה ידועה במשך כל השנים, וכאשר המבקרים ציינו בשנות הר' המוקדמות על "קהילת קודש קדש נפתלי", התכוונו בהחלט על זו שבצפון מזרח. כפי שהוכח מהעתיקות שנמצאו במקום).
גם בספרי המחבר יוסף בן גוריון, בן תקופת חורבן בית שני ומגדולי מתעדיה, מזכיר בשניים מספריו קדמוניות היהודים מס' 5, ומלחמות ב' 459, על קדש שהיא ליד צור, כלומר סמוך ללבנון, זו היא קדש הסמוכה לחצור, אך אינו מזכיר כלל קדש נוספת. כמו כן אין לכך כל אזכור בכל ספרי הפרשנים מתקופת התנ"ך ועד לימינו, לא ברמב"ם שהיה מופלג בידיעת הארץ כידוע, ולא הכפתור ופרח ולא שאר הראשונים ולא אחרונים, וכל חוקרי הארץ לדורותיהם.
הנוסע הידוע ר' בנימין מטולדה ז"ל כותב בספרו המפורסם "מסעות בנימין", שביקר במקום בשנת ד'תתק"ל 1170.
עדות חזקה, מלפני קרוב לשבע מאות שנים, מעיד ר' יצחק חילו ז"ל בספרו העתיק מאד "שבילי דירושלים", משנת ה'צ"ג 1334 (לפני 692 שנה), בהגיעו למקום נוכח בקהילה יהודית קטנה בקדש נפתלי שעיקר משימתם היא לשמור ולהגן על קברי הצדיקים השוכנים במקום, ולקבל את פני האורחים היהודים המגיעים להתפלל ולפקוד את המקום.
בשנת ה'שפ"ד, לפני כמעט ארבע מאות שנה, מספר ר' גרשון סגל ז"ל בעל ספר "גלילות ארץ ישראל" על קהילת קודש "קדש נפתלי".
מלבד מה שמוזכר בספר הישר, (שהינו ספר קדום ביותר לכל השיטות) עד ראיה, ר' יצחק בר מוסא ז"ל, מחבר ספר 'שבח לארץ ישראל', כותב את שראו עיניו בביקור במקום, בשנת ה'ש"א (לפני 484 שנה), מזכיר שראה את ציון נפתלי בן יעקב אבינו ע"ה ועליו מבנה. לפי התיאור מובן שזה במקום שאנו מציינים היום, עיר המבצר בגליל העליון. (ואגב, ספר הישר עוד לא היה בדפוס אז כי אם בכ"י).
בשנת תש"ט - סמוך לימינו, יצא לאור ספר "עדן ציון" מאת הרב ישעיה הלוי הורביץ מרבני חיפה, עם תיאור מפורט על המצב בשטח, ובגלל הכרותו המעמיקה את השטח, הדברים מדברים בעד עצמם. כמו כן הוא מציע ליישב את התמיהה מפני מה נקברו בסמוך "כדי להקריב איש אל אחיו". ולפי מנהגם שהיו נוהגים ללכת אל הקברים כמוזכר במדרש רבה אודות כלב בן יפונה אפשר להבין את בחירת המיקום שהרי העיר היתה משותפת לשלשה שבטים, לווים, בני אשר, ובני נפתלי, שהוצרכו להגיע לעיר כדי לקיים מעשר לוי, וכן גולים לערי מקלט מכל השבטים שבצפון.
כמו כן כתב פרופ' הרב יואל אליצור בספרו "מקום בפרשה" (עמו' 117) ששה הוכחות על קדש בהר הגליל, היא תל קדש נפתלי.
וכן הרב ישראל הרצברג חוקר קברי צדיקים ומחבר ספר "קברי צדיקים בגליל" אשר על מחקריו סמכו רשות הטבע והגנים בשטח, כתב שאין ספק שתל קדש בצפון מזרח נפתלי היא המקום אליו כיוונו עולי הרגל בציינם את קברי השבטים."קברים אלו אכן נזכרו אצל עולי הרגל, ויש צורך לשמרם".
בתלמוד בבלי (מכות י' ע"א) נשאלת השאלה איך היתה קדש עיר מקלט והלא היתה עיר מבצר, ומשיבה הגמרא שהיו שני קדש, סמוכים אחד לשני. כלומר הרחבת הישוב קדש, בישוב נוסף סמוך. דבר תואם להפליא את המקום אשר עליו מראים כיום שכן החומה היא לצד מזרח, וקברי השבטים הם מאחורי החומה, סמוך למעיין ודבר התואם את מנהג ישראל בימים ההם לעשות את הקברים מחוץ לחומה. כמו כן הוזכר בתלמוד בבלי (ערכין ל"ב עמוד ב').
וכן בחזון איש (הל' שביעית פ"ג סע' כ"ז) כותב שהיו חמשה ערים בארץ ישראל בשם "קדש", ושנים מהם שמם "קדש נפתלי".
• • •
מצ"ב חלופת מכתבים אשר נשלח בשנת 2018 בין המדען של רשות הטבע והגנים ד"ר דרור בן יוסף לבין הרב אברהם אירגאס הי"ו מכולל התועה בשדה - בשומרון.
===
תודה רבה
ובשורות טובות
ואולי הגיע הזמן לחדש את המקום! ככל הנראה זה הקבר בעל המקור הקדום ביותר מלבד חברון ושכם!
נ.ב. המקור לקביעת יום הפטירה, הוא במדרש תדשא, פרק ח'. שיש מקדימים את זמנו ויש מייחסים לרבי משה הדרשן, רבו של רש"י, מגדולי הראשונים. בפוס וינה תרמ"ז, מציין שלשה תאריכים בחודש שבט, ד', כ', וכ"ב.
[1] סיכום דברי ז'אבו הי"ד: המדרש דורש את הפסוק "והעליתם את עצמותי מזה אתכם" - כשהמילה המכרעת היא "אתכם". המדרש לומד מתוספת מילה זו "שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו". כלומר, ההדגשה שיוסף אמר "אתכם" מלמדת שכולם העלו את עצמות אבותיהם יחד. מכיוון שיוסף נקבר בוודאות בשכם (כמפורש בספר יהושע), מציע ארליך שיש היגיון בהשערה שגם שאר השבטים נקברו בסביבה.
ההבנה הראשונית כפי שמקובל שחז"ל דרשו שאחי יוסף הועלו יחדיו עמו לארץ ישראל, אבל לא נקברו עמו. ז'אבו ע"ה מחדש שלא רק שעלו עמו, אלא אף נקברו עמו, וכך זאת מדיוק בדברי חז"ל הק'.
המסורת המקומית מתבטאת במסגד "ג'אמע אולאד יעקב אל-עשרה" בשכם העתיקה, שם נמצאת מצבה עם כתובות ערביות עתיקות. ניתוח פילולוגי של הכתובות מגלה שמות שבטים כמו יששכר ("ישג'ר") וזבולון ("ריילון") כשמשנים את מיקום הנקודות בכתב הערבי.
[2] כולל "התועה בשדה" נוסד בקבר יוסף הצדיק בשכם, ופעיל למעלה מארבעה עשורים, על ידי הרב נעם לבנת הי"ו מאלון מורה. [בנה של השרה לימור לבנת], אשר שכל את בנו בן יוסף לבנת הי"ד בפיגוע אכזרי בקבר יוסף על ידי שוטר מהרש"פ שירה בו למוות במהלך כניסה לא מתואמת בחול המועד פסח תשע"א. כעת הכולל ממוקם בחצר חטמ"ר שומרון במרחק (אווירי) של 3 ק"מ בלבד מקבר יוסף, בתקווה לשוב יום אחד פנימה אל הקבר עצמו.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com