היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה אתמול (שלישי) מכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ, בו היא קובלת על כך שאין עמידה ביעדי גיוס החרדים לצה"ל, וקוראת להגביר את האכיפה האישית.
"אתמול, 3.3.25, התקיים דיון מעקב חמישי בנוגע ליישום פסק הדין בעתירות הגיוס שקבע כי בהיעדר הסדר חקיקתי, המדינה אינה מוסמכת להימנע מגיוסם של בני הציבור החרדי", כותבת היועמ"שית, "זאת, בין היתר, בראי עתירות העוסקות בנושא, והחלטת בית המשפט מיום 26.2.25 אשר הבהיר כי הודעת העדכון שהגישה המדינה ביחס לצעדים שננקטים אינה מניחה את דעתו (בג"ץ 5819/24)".
בהרב-מיארה ממשיכה כי "גורמי הביטחון שבו והבהירו, כי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" נדרשת הגדלה משמעותית של הסד"כ הסדיר, וכי גיוס בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני חיוני".
לדבריה, "נתוני הגיוס לשנה הנוכחית, כפי שנמסרו, רחוקים מלהלום את צרכי הצבא, את היעדים שנקבעו והוצגו בבג"ץ ואת ערך השוויון. הצורך בהגדלת היקף המתגייסים לשירות סדיר מתגבר שעה שהממשלה מקדמת במקביל צעדים שמשמעותם הגדלת הנטל על ציבור המשרתים. כך, החלטת הממשלה מיום 3.3.25 על גיוס 400,000 חיילי מילואים בצו 8 לשלושה חודשים נוספים במידת הצורך".
"לעמדת כלל גורמי המקצוע והמשפט", כותבת היועמ"שית, "הגברת צעדי אכיפה אישיים, לרבות שלילת הטבות כלפי משתמטים והרחבת סל הסנקציות המנהליות והכלכליות כלפי הפרט, הם תנאי הכרחי למילוי שורות הצבא.
"בדיון הציגו נציגי מערכת הביטחון, האוצר והמשפטים הצעות לשיפור האכיפה ולסנקציות אישיות נוספות כלפי משתמטים, הצפויות להיות אפקטיביות, וכן נדונו ההיבטים המשפטיים העולים מכך. חלק משמעותי מהן ניתן לקדם באופן מיידי, בין היתר, בהחלטת ממשלה או מינהל בלבד, ללא צורך בחקיקה. ההחלטה על כך נתונה בידי הדרג המדיני".
לסיום, היא כותבת: "במצב דברים זה, כשר המופקד על הצבא מטעם הממשלה, נדרש כי תקיים דיון דחוף בעניין בראשותך לצורך קבלת החלטות בראי צרכי הצבא והיעדים שהציגה המדינה לבג"ץ. אנו ערוכים להציג לך את כל אפשרויות האכיפה שבידי הדרג המדיני לקדם באופן מיידי".