"פשוט וברור ואין חולק בדבר בכל ספרי השו"ת לדורותיהם בכל העדות והמגזרים, שקבלת מצוות מלאה על מנת לקיימן בפועל היא תנאי מעכב בתקפתו של מעשה הגיור, המערער על כך מכניס גויים גמורים בכרם בית ישראל!.
"רק מי שמסוגל לדבר בצורה בוטה שכזו על גדולי פוסקי הונגריה תלמידי מרן החתם סופר ואחרים, יקל ראש בטהרת וקדושת הייחוס בישראל".
במילים אלו, הגיב בזעזוע האדמו"ר מאונגוואר, הגה"צ רבי משה קליין ממודיעין עילית, לדבריו של הרב אליעזר מלמד ראש מכון הר ברכה ומחבר סדרת הספרים "פניני הלכה", שטען כי הדרישה לקבלת מצוות מלאה בגיור היא "הוראה של רבני הונגריה בלבד".
בשיחה שהתקיימה בסוף השבוע במעונו בשכונת גרין פארק במודיעין עילית, הביע האדמו"ר תדהמה מהטענות שהשמיע הרב מלמד בכנס ירושלים ה-22.
"אני כדרכי ומטבעי נשאר בצד ולא בכותרות", אמר האדמו"ר, "אבל בזמן האחרון אני שומע שמועות שיש כאלה שמבקשים להתיר גרות ללא קבלת שמירת מצוות, והיות ונושא זה היה במרכז עיסוקי במשך שנים, חובה עלי למחות ולהביא לידיעת פוסקי ישראל דבר ה' זו הלכה דברים כהוויתם".
האדמו"ר, שנחשב למומחה בהלכות גירות וחיבר על נושא זה את הספר "משנת הגר" בו הקיף את כל הלכות ודיני גירות מרישא עד גמירא, הדגיש כי הציג את ספרו בפני גדולי פוסקי הדור האחרון, ביניהם הגרי"ש אלישיב, הגרש"ה וואזנר והגר"ע יוסף וכולם סמכו עליו את ידם. "אין ולא היה ויכוח בין גדולי ישראל בענין זה, כולם פסקו באופן פשוט שקבלת מצוות על מנת לקיימן מעכב" - כלומר, קבלת המצוות היא תנאי הכרחי לתוקפו של הגיור.
התייחסות מיוחדת הקדיש האדמו"ר לטענת הרב אליעזר מלמד כי אסף 130 פוסקים שסברו שאפשר לגייר ללא קבלת מצוות מלאה. "טענותיו נבדקו לאורך חודשים ארוכים בתשומת לב, ספר אחרי ספר, ויש לרב הנ"ל טעות בהבנת הדברים במאה אחוז, פרק ארוך ומיוחד התייחד בספרנו להפריך את טענותיו אחת לאחת בהוכחות מוחלטות מתוך אותן תשובות שהציג שפורשו באופן שגוי לחלוטין".
מעבר להוכחות מגוף תשובותיהם של הפוסקים שציין ונימוקיהם עצמם, יש להבין את רוח התקופה. בדבריו, התייחס האדמו"ר לדוגמה שהביא הרב מלמד מהמאה ה-19 על חייל שגויר למרות שלא התחייב לקיום מצוות. "לטענתו, היות ומדובר בחייל נכרי הנושא אישה ישראלית, ברור שלא יקיים מצוות ויהיה חילוני גמור, וזו ראיה לדבריו שאפשר להתגייר ללא קבלה של מצוות למעשה".
"ראשית", אומר האדמו"ר, "יש כאן עזות, שכן הפוסק שעסק בתשובה זו כותב בפירוש שהתרשם מכנותו של המתגייר הזה הבא לפניו בקבלת המצוות, אלא שהרב הנ"ל בא היום לאחר 200 שנה ואומר 'הרי ניכר שזה לא רציני'...".
אך העיקר, האדמו"ר מסביר כי ההקשר ההיסטורי חיוני להבנת תשובות הפוסקים: "כבר כתב בספר דבר אברהם של הגאון מקובנא, כי באותו זמן שנכתבו התשובות הללו לא היתה עדיין השכלה, עד תר"י (שנת 1850) לא היו יהודים לא שומרי תורה ומצוות, אדם היה חייב לבחור טכנית, או להצטרף לקהילת שומרי תורה ומצוות או לקהילת הנוצרים, כך שבוודאי חייל שבא לקהילה יהודית קטנה חייב היה להתנהג כמו שומר תורה ומצוות".
האדמו"ר: "הוא מציין שחכמי צפון אפריקה גם גיירו ללא קבלת תורה ומצוות - לא מיני ולא מקצתיה! לא היו בזה אסכולות שונות בדורות הקודמים, והוכחנו את זה אחת לאחת מספרי השו"ת, ביניהם אלו שציין הוא עצמו...".
לסיום דבריו, הודיע האדמו"ר כי הוא מתכוון לפרסם תשובה הלכתית מפורטת בנושא קבלת מצוות בגיור מתוך ספרו, וקרא "לציבור רבנים חרדים ודתיים שלא יסמכו על תשובות שאומרים בכלי התקשורת, אלא ילמדו בספרי וידעו מה הראיות שאסור לעשות כן".
• • •
פולמוס הגיור התחדש שוב השבוע על רקע דבריו של הרב אליעזר מלמד, רבה של היישוב הר ברכה, בכנס ירושלים ה-22 של בשבע. הרב מלמד התייחס לאתגר של קרוב לחצי מיליון ישראלים שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה, רובם עולים מברית המועצות לשעבר וצאצאיהם. הוא טען כי "השסע בסוגיית הגיור מסכן את מדינת ישראל", והציע לאמץ גישה מקילה יותר המאפשרת גיור על בסיס קבלת זהות יהודית גם ללא התחייבות לשמירה מלאה של המצוות.
לדברי הרב מלמד, יותר מ-130 רבנים לאורך ההיסטוריה תמכו בגישה זו. מה שכאמור לדברי האדמו"ר לא נכון.
• • •
תגובת מכון הר ברכה: "התייחסותו של האדמו"ר על דבריו של הגר"א מלמד שליט"א מובנים ובהחלט חלק מהשיח המורכב והעצום בסוגיית הגיור בימינו.
"בספר 'מסורת הגיור' אנו מרחיבים על כלל הדעות והמחלוקות בכל קהילות ישראל, עם מאות תשובות.
"אנו במכון הר ברכה פועלים מתוך מחויבות עמוקה לעתיד העם היהודי. מסקנתנו מלימוד הנושא על כל ענפיו היא כי הדרך למנוע התבוללות היא בהנגשת תהליך גיור הלכתי אמיתי שמחזק את הזהות היהודית ומקרב את הגרים לתורה ולמצוות.
"אנו ממליצים לאדמו"ר ולקוראים לעיין, להתרשם ולהכיר את כלל התמונה ההלכתית ומגוון דעות הפוסקים לאורך הדורות העומדים מאחורי דבריו של הגר"א מלמד שליט"א".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com