לאחר החלטת בג"ץ: החוק שיחזיר סמכויות לבתי הדין הרבניים

שופטי בג”ץ פסקו לאחרונה כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים, אלא אם מדובר בהשבת הוצאות ידועות וקונקרטיות שאינן דורשות הכרעה מהותית.

למרות לשון החוק הברורה, לפיה לבתי הדין הרבניים יש שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בגירושין – כולל מזונות ילדים – בג”ץ בחר לפרש את החוק באופן מצמצם, בניגוד לפרשנות המקובלת לאורך שנים.

כעת, מציג המשרד לשירותי דת הצעת חוק שתדון היום (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה, ונראה כי הכדור נמצא במגרש של הכנסת, אשר תצטרך להכריע האם לתת יד לשינוי החוק ולהשיב לבתי הדין הרבניים את סמכותם לדון במזונות ילדים, או לקבל את הפרשנות המצמצמת של בג”ץ שכופה לדון בבתי המשפט.

בדברי ההסבר נכתב כי "מטרת החוק היא להבהיר – בניגוד לדעת הרוב שנפסקה לפני ימים אחדים בבג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית (19.2.2025) – כי האמור בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים [... ] יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ומזונות לילדי הזוג", כוונתו היא לסמכות דיון ב"כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נוספת נדרשת, ולא רק כהשבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים".

"התיקון המוצע לחוק ישים סוף להתרוצצות של בני זוג בין בתי הדין הרבניים ובין בתי המשפט לענייני משפחה בכל הקשור לכריכת מזונות ילדים בתביעות גירושין. על פי התיקון המוצע אפשר לכרוך תביעת מזונות של ילד בתביעת גירושין – בין תביעה של האב לדון במזונות הילד או תביעה של האם לדון בהשבת הוצאותיה עבור מזונות הילד ובין תביעת מזונות של הילד עצמו באמצעות אחד מהוריו – כשם שאפשר לכרוך תביעה להחזקת ילד ומשמורתו בתביעת גירושין, גם אם היא אינה מוגשת בשם הילד".