הקובץ המחקרי-תורני החרדי לזכר ז'אבו ארליך הי"ד - להורדה

במחווה של הערכה לחוקר ארץ ישראל ר' זאב חנוך [ז'אבו] ארליך הי"ד, הקדיש קובץ חרדי מדור מיוחד למאמרים ומחקרים בדרכו ולזכרו מגדולי העוסקים בתחום, ובהשתתפות כותב השורות תלמידו החוקר והמרצה ישראל שפירא איש 'כיכר השבת'.

בכתבי עת חרדיים קלאסיים, נדיר למצוא מקום בו יושבים בשולחן אחד חוקרים ות"ח מכל הגוונים, מגדולי ה'גוש' ועד אנשי ירושלים הישנה, דרך חוקרים ומורי דרך חרדיים וחסידיים. כל זה קרה והתרחש בכתב העת הססגוני העוסק בפשוטו של מקרא 'פשטות המתחדשים'.

אני סמוך ובטוח שמורי וידידי ז'אבו הי"ד, אשר היווה באישיותו גשר של אחדות, אהבת תורה ושילוב עולמות היה שמח מאוד לראות תוצאה כזאת.

עורך הגיליון הרב ישראל הלפרין יגע למען החיבור המפרה מתוך "כבוד התורה ולומדיה, ומחיבת האיש היקר שזכה ללמוד ממנו מעט בסיורים מרתקים" [מתוך מאמר המערכת]. נדמה שחזונו התגשם – קיבלנו מדור מיוחד ומעניין, בתוך קובץ מלא וגדוש, מהסוג ש'פשטות' אוהבים לתת.

כתבה זו קצרה מלהכיל ולסקור את החידושים שבקובץ, אך לכבוד גולשי 'כיכר השבת' אסקור בקצרה את החידושים שמופיעים בקובץ.

טרם נפנה למדור לזכרו של ז'אבו בו מופיעים מאמרים ומחקרים בהבנת המקרא דרך חקר השטח והכרת הארץ, נתחיל בסיקור החלק הראשון של הקובץ עוסק במאמרים על ספר שמות.

במאמר הראשון הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין מציע כי מלאך ה' אשר מוזכר בכתוב שהלך לפני בני ישראל במדבר, הוא עמוד הענן ההולך לפני בני ישראל. בסוף המאמר הוא מוכיח זאת מפסוק מפורש בפרשת בשלח, וזאת לפי השיטה הרואה בכפילויות חלקי פסוקים בתורה אופן בו הכתוב מפרש את דברי עצמו, נושא הדורש מקום לעצמו.

במאמר השני, הרב משה חיים כהן עוסק במדרש על יוכבד שנתווספה בין החומות, והשלימה ל-70 נפש. ומציע פשר למדרש: לידת יוכבד אם משה אהרן ומרים בדיוק בכניסה למצרים, אינה מקרית, זרע הגאולה ניטע כבר ברגע תחילת הגלות. הורתה של יוכבד לא היתה במצרים, רק לידתה במצרים - הגאולה חייבת לצמוח משורשים טהורים בארץ ישראל, ולא מטומאת מצרים. כך הוא גם מנהיר את משמעות המספר 'שבעים' המסמל את הפיכת משפחת יעקב ל'עם'.

במאמר השלישי הרב יחזקאל אהרונסון יורד לשדה כתבי הגר"א, ובמחקר מרתק נוגע בסתירה בין ה"אדרת אליהו" לעומת "קיצור מכילתא", בנוגע לשאלה האם מזוזה כשרה לרציעה, ובסתירה בין ה"אדרת אליהו" לעומת "אדרת אליהו מכתב יד" בנוגע לסוגיה נוספת.

הרב משה גרינהוט, עוסק בפרשת קריעת ים סוף, שם הוא מראה שקיימת כפלות בנס - קריעת הים ונסיגת קו המים. הוא מראה כיצד כפלות זו, לצד כפלויות במעשי ה', משה וישראל מתפרשת לאור המטרות של נס קריעת ים סוף - נקמה במצרים ויצירת מרחב מוגן לישראל, ומשתקפת בשירת הים ובדברי נביאים המתייחסים לנס ים סוף.

במאמר מרתק, מקיף ומעמיק, הרב אברהם קוסמן נוגע באחת הסוגיות המפתיעות ביותר: האם היה רצף התיישבותי ישראלי בארץ ישראל מאברהם אבינו ועד לכניסה לארץ? - המחבר מביא מקורות רבים אשר מצביעים על כך שעוד בימי שבתם של בני ישראל בארץ מצרים, נמשכו הקשרים לארץ כנען ע"י נחלות, אחוזות, ערי מבצר שנכבשו ונבנו. בפרט אמורים הדברים בבני אפרים ומנשה שהודות לקרבתם לשלטון, ניהלו ממלכות של ממש בארץ כנען ובעבר הירדן. כמ"כ, כפי הנראה מובלעות קטנות של בני מנשה ואולי גם של אפרים, שרדו את כל תקופת השעבוד בערים ובמבצרים בארץ גלעד, וכנראה גם בשכם וסביבותיה. והללו שבו והתאחדו עם יתר העם בהיכנסם לארץ. עיי"ש.

הרב משה דוד שפיצר, פותח בעיון חדש ומחודש באחד משבעים הפנים של התורה הלא הוא צחות הלשון. בדוגמאות ממקראות רבים, ומדברי ראשונים ואחרונים, הוא מוכיח שהתורה משתמשת ב'לשון נופל על לשון', כמו שגם נמנעת ממבטאים תכופים דומים. עי"ש.

המדור לזכר ז'אבו ארליך

כאמור, מתייחד הקובץ במאמרים ומחקרים פרי עטם של תלמידיו ומוקיריו, החושפים רבדים חדשים בהבנת המקרא דרך חקר השטח והכרת הארץ. ז'אבו, שנמנה עם גדולי המורים בדורנו, הצטיין ביכולתו המופלאה לשפוך אור חדש על פסוקי המקרא באמצעות הבנה מעמיקה של הגיאוגרפיה והטופוגרפיה. תובנותיו המקוריות, שחלקן כבר הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם התורה והמחקר, ממשיכות להאיר את דרכם של לומדי התורה ואוהבי הארץ" [מתוך מאמר המערכת].

המדור פותח ברשימת פרסומים של ז'אבו [ספרים, מאמרים], מאת הרב הראל דביר, אשר שותף במלאכת העריכה של הקובץ. ומיד אחר כך מובאים מספר מאמרים ומחקרים מגדולי העוסקים בתחום, ומתלמידי חכמים מגוונים.

המאמר הראשון פותח בסוגיית מקומם של הר גריזים ומזבח הר עיבל ובמחלוקת בדבר, בין ז'אבו הי"ד לרב יואל בן נון. את המחלוקת פורס במאמר הרב יצחק מאיר יעבץ, תוך שהוא נוקט בשיטת ז'אבו.

הרב בן נון מגיב מיד בהתכתבות עם מחבר המאמר, ומיד אחר כך במאמר משלו על הנושא. נושא מרתק ומאחד היסודיים בלימוד המקרא לאור הגאוגרפיה, הטופוגרפיה והארכיאולוגיה.

המאמר השלישי, מאת הרב לוי יצחק חריטן, בדבר זיהוי מקום קבורת רחל אמנו.

לאחר סקירה של השיטות, הוא מציע דרך חדשה ליישב את הקשיים על פי זיהוי מעניין של הרב יוסף רוטשטיין בשילוב תובנותיו של ז'אבו ארליך הי"ד אודות מובלעות שבט בנימין.

בקצרה, לפי הצעה זו: אזור בית לחם היה אמנם בנחלת יהודה, אך היו בו מובלעות של שבט בנימין, וכך מתיישבת היטב לשון הכתוב "בגבול בנימין".

המאמר הרביעי, הוא מאת הרב אורי הולצמן, אשר מאיר באור חדש את 'עמק חברון' מה שלפי הצעתו הוא אותו מקום המוכר בתנ"ך גם כ"מהלאה למגדל עדר", "עמק ברכה" ו"עמק יהושפט". והיה עד לאירועים היסטוריים ורוחניים חשובים כמו ניצחון יהושפט וניצחון החשמונאים ועליה משם להר ה'. במקום זה גם עתיד להיגלות מלך המשיח ולהתחיל תהליך הגאולה.

כדרכו בקודש של הרב הולצמן, עומק תובנה זו מאירה לו מתוך התבוננות בכתובים ומתוך מראה עיניים במקום. העולה מהעמק מדרום לאפרת ומגיע לראש מגדל עדר, צופה לפתע במקום המקדש וירושלים. על פי זה מובן בין השאר הפסוק בתהילים: הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר.

המאמר החמישי, מאת עבדכם הנאמן. בס"ד אני מתחקה אחר כמה כתובים המזכירים עיר בשם 'עזה', אשר אינה עולה עם 'עזה' הידועה אשר על הים. במסע מימי הנביאים והכתובים ועד בעלי המסורה והגר"א, אנחנו מאתרים את ה'עזה' הנוספת בנחלת אפרים, שהגר"א חידש את קיומה בפירושו לדברי הימים.

האם "תרי עזה הוו"? אגלה לאוזני קהל קוראי כיכר השבת, שבקרוב אפתח בסדרת כתבות על מחקר זה [שבקובץ הנזכר מופיע בגרסתו הראשונה], אשר יופיע בשלימותו בספרי 'עזה מאז ולתמיד' במהדורתו החדשה בהוצאת פלדהיים (עוד מעט בחנויות), בין שאר חידושים והוספות מרתקים ונדירים שמודפסים לראשונה בספר.

הסיפור של המאמר זוכה למקום בפנ"ע. בסוכות האחרון מסרתי בפני חברים את השידרה העיקרית של המאמר - השאלות המתעוררות בלימוד כתובים ודברי הגר"א ונוסחאות התרגומים. וזכיתי שחוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך הי"ד כיבד אותי בהשתתפותו, כשסיימתי את דבריי, ז'אבו ציווני להעלות את הדברים על הכתב ולערוך אותם למאמר. כמו כן הוא העיר את הזווית מכיוונו, ודבריו מובאים בנספח למאמר.

המאמרים השישי והשביעי הם מהאחים של ז'אבו שיחיו לאי"ט. האח ר' איציק נוגע בראיית משה רבנו את הארץ, בה נוקטת התורה בלשון כפולה "ראה... וראיתה" "שא עיניך... וראה", ובכל פעם מקשרת התורה את ראייתו לנתינת הארץ לבני ישראל. במאמר מוצע: יש ראייה פיזית בעיני בשר ויש ראייה רוחנית אשר היא המאפשרת לכבוש את הארץ. כמו כן, הוא מעלה נקודה מענינת ומחודשת - הארץ שמשה רואה היא היא הארץ שיהושע כובש ומתאימה ראייה זו אף לאזור שניתן לראות מהר נבו.

האח ר' יגאל נוגע בהבדל המשמעותי בין שני ביטויים: "באי שער עירו" ו"יוצאי שער עירו", דרך התמקדות בפרשנות של שני סיפורים מספר בראשית - קניית מערת המכפלה וסיפור דינה בשכם. על פי עיון בכתוב והכרת השטח הוא מציע הבנה נפלאה: "יוצאי שער" הם תושבי העיר המצומצמים, בעוד ש"באי שער" כולל את כל תושבי האזור הסובב את העיר. לפי"ז מובנים נקודות רבות בפרשות המדוברות.

במדור השלישי, נמצא אוצר בלום של תקצירי מאמרים על ספר שמות שנתפרסמו במהלך השנים ב'פשטות'. ובמדור רביעי מחקרים של הרב קופרמן והתכתבויות בין ת"ח וכותבי מאמרים בקובץ.